מה זה מידע פנים ומה הענישה על שימוש במידע פנים?
מהו מידע פנים, מה האיסור על השימוש בו, מי אחראי ומה הענישה? אתם עובדים בחברה. בישיבה האחרונה דיברו לראשונה על תוצאות החברה המצוינות, התקשרתם מיד לחבר והמלצתם להשקיע, אתם כמובן עושים שימוש במידע פנים. אבל יש מקרים פחות ברורים - חבר סיפר לכם במפגש חברתי על הסכם גדול בחברה שבה הוא עובד. זה לא פורסם עדיין. גם אם זה נראה לכם לגיטימי להשתמש במידע - זה אסור. זה מידע פנים מאיש פנים.
רגע ומה אם החבר אומר - "החברה שלי בתקופה נהדרת" - זה מידע פנים? אין כאן מידע קונקרטי, יש הערכה. כנראה שזה לא מידע פנים, אבל זה רק ממחיש את הבעייתיות בהגדרה של מידע פנים. התחומים האפורים רחבים ומסוכנים.
מידע פנים הוא מידע על חברה שעלול להשפיע על מחיר נייר ערך בבורסה וטרם פורסם ברבים. מידע זה חשוף לאלו העוסקים בעניינים הפנימיים של החברה ולא לכל הציבור. המשמעות שלו היא שלמי שיש מידע זה יש יתרון על פני כלל הציבור שאינו חשוף למידע. ולכן הוא נחשב פלילי במדינות רבות, ובהן ישראל.
האיסור על שימוש במידע פנים
האיסור על שימוש במידע פנים החל בארצות הברית בשנות השלושים של המאה העשרים ועם השנים פותח עלי ידי רגולטורים ומשקיעים סביב העולם. על פי הגדרת רשות ני"ע בישראל: מידע הפנים, שייך על פי טיבו, לחברה. איש הפנים מחזיק במידע כנאמן החברה ולכן גם חל עליו איסור לנצל אותו לטובתו האישית. איש פנים הוא לא רק איש שמנהל-עובד בחברה הוא איש שבא במגע עם החברה בענייניה השוטפים והוא מתוקף תפקידו מול החברה הוא חלק מהמארג האורגני של החברה.
- הפרקליטות סגרה את התיק נגד דני רימוני
- שר אוצר אומר בכנס סגור שיחלו שיחות עם סין - האם זה מידע פנים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כוונת החוק היא למנוע קיומן של עסקאות בהן יש למקורבים, הנגישים למידע החשוב בחברה, יתרון על פני כלל ציבור המשקיעים שאין ברשותם מידע זה. בעל המידע יכול לגלותו לציבור ואז זה ייהפך למידע פומבי. במידה ולא יגלה המידע, עליו להמתין ואסור לו לסחור במניה.
בחוק מוגדר מידע פנים: "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה.
"אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת מקובלת לצורך הבאת המידע לידיעת הציבור ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור. לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו".
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
השימוש במידע פנים יכול להיות עשיית עסקה או מסירת מידע. ובית המשפט קובע כי כדי שיחול איסור השימוש במידע פנים צריכים לחול שני תנאים: עשיית שימוש בקיומו של מידע ייחודי בחברה, בעל המידע יהיה איש פנים.
עשיית עסקה במידע פנים
עושה עסקה הוא מי שעושה עסקה בנייר ערך של חברה (למעט נייר ערך של חברה בת או חברה קשורה שאינה נסחרת בבורסה או שלא הנפיקה ני"ע לציבור על פי תשקיף) או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, כאשר חשוף למידע פנים
מסירת מידע או חוות דעת
מוסר הוא מי שמוסר מידע על נייר ערך של חברה, או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס, כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע או שיש יסוד סביר להניח כי יעשה שימוש במידע פנים, או ינצלו לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
איש פנים
בחוק נקבע כי איש פנים הוא דירקטור, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עימה נתנו לו גישה למידע פנים. כמו כן, איש פנים עשוי להיות בן משפחה של אחד מההגדרות לעיל.
דוגמאות לשימוש במידע פנים
אחת הדוגמאות שנותנת רשות ני"ע היא סמנכ"ל בחברה הציבורית השותף למו"מ לקראת חתימת חוזה בין החברה הציבורית לחברה זרה. החוזה לשיווק והפצה של מוצרי החברה הציבורית בחו"ל ישפיע משמעותית על תוצאותיה הכספיות של החברה בשנים הקרובות. עם סיום המו"מ ולפני החתימה רוכש הסמנכ"ל את מניות החברה הציבורית בבורסה. למחרת לאחר החתימה מפרסמת החברה דיווח מיידי שבו נודע לראשונה לציבור על החוזה.
דוגמאות אחרות - פקיד/ה בחברה שקיבל/ה הוראה להקליד או להגיה את החוזה והוא/היא מבשר על המידע לבני משפחתו/ה. עוד מידע כזה יכול להיות ניצחון במכרז, מידע על דוחות כספיים ועוד.
דוגמה נוספת: אנליסט, יועץ פיננסי, רואה חשבון שבא במגע ישיר עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות.
מה לא נחשב שימוש במידע פנים
ההגנות קבועות בסעיף 52ז׳ לחוק ניירות ערך קובעות מי פטור מאחריות לשימוש במידע פנים:
1. המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למנויו;
2. המדובר בפעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בפשיטת רגל או לשם מימוש בטוחות;
3. ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
4. מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית רווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
5. הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
6. המדובר בעסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
7. העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
8. בנסיבות העניין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
ענישה
החשוד בביצוע עבירת ניירות ערך שכוללת שימוש במידע פנים עלול להיות מואשם באישום פלילי, אשר העונש המקסימלי בגינו הוא עד 5 שנות מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל ליחיד. ל״מקבל המידע״ העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, בכל דרך, מאיש פנים בחברה, דינו עד שנתיים מאסר בפועל או קנס בשיעור גבוה.
אם אין ראיות להרשעה בפלילים, יכולה רשות ניירות ערך לבחור במסלול האכיפה המנהלי ולדרוש תשלומים כספיים ממבצעי העבירות, בסכומי כסף גבוהים אף בסכום גבוה. כמו כן מי שחשוד שביצע את השימוש במידע הפנים כדי להשיג יתרון ועבר עבירה אף יכול להיתבע אזרחית על ידי החברה אשר ממנה השיג את אותו המידע הפנימי.
קשיים בהרשעה בשימוש במידע פנים
קשה מאוד להכריע בסוגיית מידע פנים בשל הרף הראייתי המורכב שנדרש להוכחת כוונה פלילית. מעטים הם תיקי מידע הפנים שבהם מצליחה רשות ני"ע למצוא ראיות לכך שמוסר המידע קיבל טובת הנאה או תמורה כספית למידע שמסר. הרבה פעמים מדובר בשיחת חברים, יועצים או קרובי משפחה, כך שהטענה החוזרת ונשנית היא שמוסר המידע נתן בשומע אמון ולא חשב שהוא יעשה בו שימוש אסור.
- 3.כרגיל 14/10/2021 09:30הגב לתגובה זוקזינו לכל דבר ועניין
- 2.אחד שיודע- מבפנים 14/10/2021 09:29הגב לתגובה זואחוז בכעוד חודש- תרשמו ביומנים
- 1.הדייקן 14/10/2021 09:11הגב לתגובה זופה מנכלים של חברות קונים יום לפני עליות ומוכרים יום לפני ירידות. או שזה מידע פנים או שיש להם כדור בדולח.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.