מה זה מידע פנים ומה הענישה על שימוש במידע פנים?
מהו מידע פנים, מה האיסור על השימוש בו, מי אחראי ומה הענישה? אתם עובדים בחברה. בישיבה האחרונה דיברו לראשונה על תוצאות החברה המצוינות, התקשרתם מיד לחבר והמלצתם להשקיע, אתם כמובן עושים שימוש במידע פנים. אבל יש מקרים פחות ברורים - חבר סיפר לכם במפגש חברתי על הסכם גדול בחברה שבה הוא עובד. זה לא פורסם עדיין. גם אם זה נראה לכם לגיטימי להשתמש במידע - זה אסור. זה מידע פנים מאיש פנים.
רגע ומה אם החבר אומר - "החברה שלי בתקופה נהדרת" - זה מידע פנים? אין כאן מידע קונקרטי, יש הערכה. כנראה שזה לא מידע פנים, אבל זה רק ממחיש את הבעייתיות בהגדרה של מידע פנים. התחומים האפורים רחבים ומסוכנים.
מידע פנים הוא מידע על חברה שעלול להשפיע על מחיר נייר ערך בבורסה וטרם פורסם ברבים. מידע זה חשוף לאלו העוסקים בעניינים הפנימיים של החברה ולא לכל הציבור. המשמעות שלו היא שלמי שיש מידע זה יש יתרון על פני כלל הציבור שאינו חשוף למידע. ולכן הוא נחשב פלילי במדינות רבות, ובהן ישראל.
האיסור על שימוש במידע פנים
האיסור על שימוש במידע פנים החל בארצות הברית בשנות השלושים של המאה העשרים ועם השנים פותח עלי ידי רגולטורים ומשקיעים סביב העולם. על פי הגדרת רשות ני"ע בישראל: מידע הפנים, שייך על פי טיבו, לחברה. איש הפנים מחזיק במידע כנאמן החברה ולכן גם חל עליו איסור לנצל אותו לטובתו האישית. איש פנים הוא לא רק איש שמנהל-עובד בחברה הוא איש שבא במגע עם החברה בענייניה השוטפים והוא מתוקף תפקידו מול החברה הוא חלק מהמארג האורגני של החברה.
- כל מה שצריך לדעת על עבירות ני"ע ומידע פנים
- ה-SEC מטילה קנס ענק על שימוש במידע פנים והמדד שחוצה לראשונה את 1,000 הנקודות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כוונת החוק היא למנוע קיומן של עסקאות בהן יש למקורבים, הנגישים למידע החשוב בחברה, יתרון על פני כלל ציבור המשקיעים שאין ברשותם מידע זה. בעל המידע יכול לגלותו לציבור ואז זה ייהפך למידע פומבי. במידה ולא יגלה המידע, עליו להמתין ואסור לו לסחור במניה.
בחוק מוגדר מידע פנים: "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה.
"אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת מקובלת לצורך הבאת המידע לידיעת הציבור ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור. לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו".
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
השימוש במידע פנים יכול להיות עשיית עסקה או מסירת מידע. ובית המשפט קובע כי כדי שיחול איסור השימוש במידע פנים צריכים לחול שני תנאים: עשיית שימוש בקיומו של מידע ייחודי בחברה, בעל המידע יהיה איש פנים.
עשיית עסקה במידע פנים
עושה עסקה הוא מי שעושה עסקה בנייר ערך של חברה (למעט נייר ערך של חברה בת או חברה קשורה שאינה נסחרת בבורסה או שלא הנפיקה ני"ע לציבור על פי תשקיף) או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, כאשר חשוף למידע פנים
מסירת מידע או חוות דעת
מוסר הוא מי שמוסר מידע על נייר ערך של חברה, או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס, כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע או שיש יסוד סביר להניח כי יעשה שימוש במידע פנים, או ינצלו לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
איש פנים
בחוק נקבע כי איש פנים הוא דירקטור, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עימה נתנו לו גישה למידע פנים. כמו כן, איש פנים עשוי להיות בן משפחה של אחד מההגדרות לעיל.
דוגמאות לשימוש במידע פנים
אחת הדוגמאות שנותנת רשות ני"ע היא סמנכ"ל בחברה הציבורית השותף למו"מ לקראת חתימת חוזה בין החברה הציבורית לחברה זרה. החוזה לשיווק והפצה של מוצרי החברה הציבורית בחו"ל ישפיע משמעותית על תוצאותיה הכספיות של החברה בשנים הקרובות. עם סיום המו"מ ולפני החתימה רוכש הסמנכ"ל את מניות החברה הציבורית בבורסה. למחרת לאחר החתימה מפרסמת החברה דיווח מיידי שבו נודע לראשונה לציבור על החוזה.
דוגמאות אחרות - פקיד/ה בחברה שקיבל/ה הוראה להקליד או להגיה את החוזה והוא/היא מבשר על המידע לבני משפחתו/ה. עוד מידע כזה יכול להיות ניצחון במכרז, מידע על דוחות כספיים ועוד.
דוגמה נוספת: אנליסט, יועץ פיננסי, רואה חשבון שבא במגע ישיר עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות.
מה לא נחשב שימוש במידע פנים
ההגנות קבועות בסעיף 52ז׳ לחוק ניירות ערך קובעות מי פטור מאחריות לשימוש במידע פנים:
1. המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למנויו;
2. המדובר בפעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בפשיטת רגל או לשם מימוש בטוחות;
3. ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
4. מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית רווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
5. הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
6. המדובר בעסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
7. העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
8. בנסיבות העניין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
ענישה
החשוד בביצוע עבירת ניירות ערך שכוללת שימוש במידע פנים עלול להיות מואשם באישום פלילי, אשר העונש המקסימלי בגינו הוא עד 5 שנות מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל ליחיד. ל״מקבל המידע״ העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, בכל דרך, מאיש פנים בחברה, דינו עד שנתיים מאסר בפועל או קנס בשיעור גבוה.
אם אין ראיות להרשעה בפלילים, יכולה רשות ניירות ערך לבחור במסלול האכיפה המנהלי ולדרוש תשלומים כספיים ממבצעי העבירות, בסכומי כסף גבוהים אף בסכום גבוה. כמו כן מי שחשוד שביצע את השימוש במידע הפנים כדי להשיג יתרון ועבר עבירה אף יכול להיתבע אזרחית על ידי החברה אשר ממנה השיג את אותו המידע הפנימי.
קשיים בהרשעה בשימוש במידע פנים
קשה מאוד להכריע בסוגיית מידע פנים בשל הרף הראייתי המורכב שנדרש להוכחת כוונה פלילית. מעטים הם תיקי מידע הפנים שבהם מצליחה רשות ני"ע למצוא ראיות לכך שמוסר המידע קיבל טובת הנאה או תמורה כספית למידע שמסר. הרבה פעמים מדובר בשיחת חברים, יועצים או קרובי משפחה, כך שהטענה החוזרת ונשנית היא שמוסר המידע נתן בשומע אמון ולא חשב שהוא יעשה בו שימוש אסור.
- 3.כרגיל 14/10/2021 09:30הגב לתגובה זוקזינו לכל דבר ועניין
- 2.אחד שיודע- מבפנים 14/10/2021 09:29הגב לתגובה זואחוז בכעוד חודש- תרשמו ביומנים
- 1.הדייקן 14/10/2021 09:11הגב לתגובה זופה מנכלים של חברות קונים יום לפני עליות ומוכרים יום לפני ירידות. או שזה מידע פנים או שיש להם כדור בדולח.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
