מידע פנים
צילום: nomadsoulphotos
מדריך

מה זה מידע פנים ומה הענישה על שימוש במידע פנים?

הגיע אליכם מידע חיובי על מניה - תזהרו, יכול להיות שזה מידע פנים ואז אתם הופכים לעבריינים אם אתם עושים בזה שימוש (הכתבה פורסמה במקור באתר הון מדריכים פיננסים)
נושאים בכתבה מידע פנים

מהו מידע פנים, מה האיסור על השימוש בו, מי אחראי ומה הענישה? אתם עובדים בחברה. בישיבה האחרונה דיברו לראשונה על תוצאות החברה המצוינות, התקשרתם מיד לחבר והמלצתם להשקיע, אתם כמובן עושים שימוש במידע פנים. אבל יש מקרים פחות ברורים - חבר סיפר לכם במפגש חברתי על הסכם גדול בחברה שבה הוא עובד. זה לא פורסם עדיין. גם אם זה נראה לכם לגיטימי להשתמש במידע - זה אסור. זה מידע פנים מאיש פנים. 

רגע ומה אם החבר אומר - "החברה שלי בתקופה נהדרת" - זה מידע פנים? אין כאן מידע קונקרטי, יש הערכה. כנראה שזה לא מידע פנים, אבל זה רק ממחיש את הבעייתיות בהגדרה של מידע פנים. התחומים האפורים רחבים ומסוכנים. 

מידע פנים הוא מידע על חברה שעלול להשפיע על מחיר נייר ערך בבורסה וטרם פורסם ברבים. מידע זה  חשוף  לאלו העוסקים בעניינים הפנימיים של החברה ולא לכל הציבור. המשמעות שלו היא שלמי שיש מידע זה יש יתרון על פני כלל הציבור שאינו חשוף למידע.  ולכן הוא נחשב פלילי במדינות רבות, ובהן ישראל.

האיסור על שימוש במידע פנים

האיסור על שימוש במידע פנים החל בארצות הברית בשנות השלושים של המאה העשרים ועם השנים פותח עלי ידי רגולטורים ומשקיעים סביב העולם. על פי הגדרת רשות ני"ע בישראל: מידע הפנים, שייך על פי טיבו, לחברה. איש הפנים מחזיק במידע כנאמן החברה ולכן גם חל עליו איסור לנצל אותו לטובתו האישית. איש פנים הוא לא רק איש שמנהל-עובד בחברה הוא איש שבא במגע עם החברה בענייניה השוטפים והוא מתוקף תפקידו מול החברה הוא חלק מהמארג האורגני של החברה.   

כוונת החוק היא למנוע קיומן של עסקאות בהן יש למקורבים, הנגישים למידע החשוב בחברה, יתרון על פני כלל ציבור המשקיעים שאין ברשותם מידע זה. בעל המידע יכול לגלותו לציבור ואז זה ייהפך למידע פומבי. במידה ולא יגלה המידע, עליו להמתין ואסור לו לסחור במניה.

בחוק מוגדר מידע פנים: "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה.

"אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת מקובלת לצורך הבאת המידע לידיעת הציבור ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור. לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השימוש במידע פנים יכול להיות עשיית עסקה או  מסירת מידע. ובית המשפט קובע כי כדי שיחול  איסור השימוש במידע פנים צריכים לחול שני תנאים: עשיית שימוש בקיומו של מידע ייחודי בחברה, בעל המידע יהיה איש פנים.

עשיית עסקה במידע פנים

עושה עסקה הוא מי שעושה  עסקה  בנייר ערך של חברה (למעט נייר ערך של חברה בת או חברה קשורה שאינה נסחרת בבורסה או שלא הנפיקה ני"ע לציבור על פי תשקיף) או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, כאשר חשוף למידע פנים

מסירת מידע או חוות דעת

מוסר הוא מי שמוסר מידע על נייר ערך של חברה, או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס, כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע או שיש יסוד סביר להניח כי יעשה שימוש במידע פנים, או ינצלו לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.

איש פנים

בחוק נקבע כי איש פנים הוא דירקטור, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עימה נתנו לו גישה למידע פנים. כמו כן, איש פנים עשוי להיות בן משפחה של אחד מההגדרות לעיל. 

דוגמאות לשימוש במידע פנים

אחת הדוגמאות שנותנת רשות ני"ע היא סמנכ"ל בחברה הציבורית השותף למו"מ לקראת חתימת חוזה בין החברה הציבורית לחברה זרה. החוזה לשיווק והפצה של מוצרי החברה הציבורית בחו"ל ישפיע משמעותית על תוצאותיה הכספיות של החברה בשנים הקרובות. עם סיום המו"מ ולפני החתימה רוכש הסמנכ"ל את מניות החברה הציבורית בבורסה. למחרת לאחר החתימה מפרסמת החברה דיווח מיידי שבו נודע לראשונה לציבור על החוזה.

דוגמאות אחרות - פקיד/ה בחברה שקיבל/ה הוראה להקליד או להגיה את החוזה והוא/היא מבשר על המידע לבני משפחתו/ה. עוד מידע כזה יכול להיות ניצחון  במכרז, מידע על דוחות כספיים ועוד.

דוגמה נוספת: אנליסט, יועץ פיננסי, רואה חשבון שבא במגע ישיר עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות.

מה לא נחשב שימוש במידע פנים

ההגנות קבועות בסעיף 52ז׳ לחוק ניירות ערך קובעות מי פטור מאחריות לשימוש במידע פנים:

1. המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למנויו;

2. המדובר בפעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בפשיטת רגל או לשם מימוש בטוחות;

3. ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;

4. מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית רווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;

5. הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;

6. המדובר בעסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;

7. העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;

8. בנסיבות העניין היתה הצדקה לביצוע העסקה.

ענישה

החשוד בביצוע עבירת ניירות ערך שכוללת שימוש במידע פנים עלול להיות מואשם באישום פלילי, אשר העונש המקסימלי בגינו הוא עד 5 שנות מאסר בפועל וקנס  של 100 אלף שקל ליחיד. ל״מקבל המידע״ העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, בכל דרך, מאיש פנים בחברה, דינו עד שנתיים מאסר בפועל או קנס בשיעור גבוה.

אם אין  ראיות להרשעה בפלילים, יכולה רשות ניירות ערך לבחור במסלול האכיפה המנהלי ולדרוש תשלומים כספיים ממבצעי העבירות, בסכומי כסף גבוהים אף בסכום גבוה. כמו כן מי שחשוד שביצע את השימוש במידע הפנים כדי להשיג יתרון ועבר עבירה אף יכול להיתבע אזרחית על ידי החברה אשר ממנה השיג את אותו המידע הפנימי.

קשיים בהרשעה בשימוש במידע פנים

קשה מאוד להכריע בסוגיית מידע פנים בשל הרף הראייתי המורכב שנדרש להוכחת כוונה פלילית. מעטים הם תיקי מידע הפנים שבהם מצליחה רשות ני"ע למצוא ראיות לכך שמוסר המידע קיבל טובת הנאה או תמורה כספית למידע שמסר. הרבה פעמים  מדובר בשיחת חברים, יועצים או קרובי משפחה, כך שהטענה החוזרת ונשנית היא שמוסר המידע נתן בשומע אמון ולא חשב שהוא יעשה בו שימוש אסור.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כרגיל 14/10/2021 09:30
    הגב לתגובה זו
    קזינו לכל דבר ועניין
  • 2.
    אחד שיודע- מבפנים 14/10/2021 09:29
    הגב לתגובה זו
    אחוז בכעוד חודש- תרשמו ביומנים
  • 1.
    הדייקן 14/10/2021 09:11
    הגב לתגובה זו
    פה מנכלים של חברות קונים יום לפני עליות ומוכרים יום לפני ירידות. או שזה מידע פנים או שיש להם כדור בדולח.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.