חנן מור
צילום: יח"צ

"אנשים משתמשים במסחר ליד הבית כי הוא נגיש ויש לו גם ערך חברתי"

חנן מור בראיון לביזפורטל, על פורטופוליו הנכסים המניבים למסחר של החברה, שצפוי להניב הכנסות של כ-60 מיליון שקל בשנה; על אסטרטגיית החברה לבנות פרויקטי נדל"ן בעירוב שימושים - מגורים ומסחר ועל מחירי הדירות
לימור זילבר | (3)

"הקורונה הראתה לנו, הישראלים, כמה אנחנו זקוקים לחנויות 'מתחת לבית' וכמה חשוב ששירותי המסחר היומיומי יהיו במרחק הליכה קצר, ברחוב. כשהמסחר נמצא "ליד הבית", אנשים משתמשים בו יותר כיוון שהוא נגיש ויש לו גם ערך מוסף שחשוב מאוד לתושב המתגורר בשכונה, כמקום מפגש חברתי". כך אומר היום בראיון ל"ביזפורטל" חנן מור, יו"ר קבוצת הנדל"ן חנן מור. "השכונות שאנחנו בונים בעירוב שימושים מראות את הצורך הישראלי הגדול בשכונה שנותנת שירותים לתושבים. לאורך זמן, השכונות שלנו רק משביחות את השווי שלהן, יותר משכונות אחרות" 

החברה דיווחה אתמול על שורה של הסכמים מקדימים לקראת הסכמי שכירות מחייבים לאכלוס נכסיה המניבים של הקבוצה בחריש, מודיעין, ראשון לציון ואור עקיבא. באילו סכומים? "החברה בנתה את זרוע הנכסים המניבים שלה, כך שפורטופליו הנכסים שלנו מתוכנן שיניבו הכנסות שנתיות של 60 מיליון שקל. כבר חתמנו על הסכמים ב-25 מיליון שקל ואנחנו כבר מקבלים תמורה של כ-12 מיליון שקל מהנכסים העובדים, ביניהם מודיעין מער (מרכז העיר מודיעין, בסמוך לקניון עזריאלי מודיעין, ל"ז), חריש סטריט וקניון חריש וההכנסה גדלה וגדלה, כך שבסיום פרויקטי הבנייה ההכנסה תגיע ל-60 מיליון שקל. ובנוסף, החברה ממשיכה באסטרטגיה המרכזית שלנו, לבנות פרויקטים של עירוב שימושים כך שיהיו עוד שטחי מסחר להשכרה.

"יש לנו המון שותפים לדרך שנותנים שירותים יומיים בפרויקטים שהקימה הקבוצה וגם מקימה וזה בא לידי ביטוי בדיווח הנוכחי. לדוגמא פרויקט ראשל"צ נרקיסים, 98% כבר חתום ומושכר בחוזי שכירות וזה חלק מאותה האסטרטגיה של החברה".

האם הכנסות החברה נפגעו מהקורונה והסגרים? כידוע ענף המסחר והנדל"ן המניב למסחר הושפע באופן ישיר וקשה מהסגרים ומסגירת המסחר הפרונטאלי.

"בנקודת הזמן הנוכחית של היום, בתוך מגפת הקורונה, הקבוצה חוותה גל ביקושים אדיר לכל הנכסים המסחריים שלה וזה מצביע על האמון הרב שהסוחרים, הלקוחות שלנו, נותנים בנו. ביניהם רשתות מזון גדולות, בנקים וקופות חולים ויודעים שכאשר צריכים מקום לסניף מרכזי אחד, יבחרו למקם אותו אצלנו בפרויקטים". 

מה הסיבה לביקושים?

"לפני כ-7 שנים הקמנו בחברה את חטיבת הנכסים המניבים וכן את חטיבת היזמות והתשתיות, ששתיהן מתנהלות תחת אותו אגף התכנון ובאסטרטגיה זהה, כי הבנו שצריך לעבוד על התכנון ביחד אם רוצים שיהיה עירוב שימושים וכן שאם הקבוצה רוצה להגיע למוצר מתוכנן טוב יותר ותוצאה טובה יותר בסוף שתשרת את הלקוחות (במגורים ובמסחר-ל"ז), כדאי שאנחנו נהיה היזמים של פרויקטי הבנייה. כיום ההחלטה הזו קוצרת פירות והיא נקודת זינוק משמעותית עבור הקבוצה". מור הוסיף ואמר כי "אחד האתגרים של פרויקטים של עירוב שימושים הוא שחברות הנדל"ן למגורים לא יודעות לתכנן נדל"ן למסחר ולא יודעות ומכירות איך לעבוד עם סוחרים ורשתות וחברות נדל"ן מניב לא עוסקות בעולם המגורים. זיהינו את הצורך להקים גוף שייקח ידע מעולם התיכנון וכן ידע לשווק לסוחרים, כדי לדעת להתאים את הצרכים השונים של המסחר לרחוב שמתחת לבניין המגורים. וגם צריך לדעת איך לתפעל בניין בעירוב שימושים כי אם לא חושבים על זה, יכולות להיווצר בעיות מורכבות"

מור הוסיף ואמר כי "שנת 2021 תופסת את הקבוצה אחרי קבלה של אישורי בנייה לפרויקטים בראשון ובמודיעין ואנחנו כבר נמצאים במכירות של יחידות הדיור ותחילת בנייה. בעולם הפיננסי המשמעות היא הכרה ברווחים שוטפים שייכנסו בשנים הקרובות, עם סיום הבנייה של הפרויקטים שיכלול קבלה מלאה של תמורת התשלום למגורים וכן שכירות מנכסי המסחר".  "ההכרה בהכנסות מתורגמות לרווחים בדוחות הכספיים וכן פיתוח עסקי מאפשר המשך צמיחה של הקבוצה"

האסטרטגיה- פרויקטי נדל"ן המערבים מגורים וכן נדל"ן והופכים לנדל"ן מניב

"לפני כ-7-8 שנים ראינו את השינויים שקורים במדינה. שמנו לב שיש גידול אדיר באוכלוסיה וגם מגמות ומחקרים שהראו על הכפלת האוכלוסייה בארץ בעתיד הקרוב ושיש צורך למצוא פתרונות דיור מתאימים כדי שלכולם יהיה איפה לגור" מספר מור ל"ביזפורטל". "ראינו גם את אוזלת היד של כל השלטון- הן הממשלה והן השלטון המוניציפאלי, כלומר העיריות והמועצות. כל המבנה הרגולטורי מאוד מורכב ברמה כזו שלא מאפשרת לעסקת נדל"ן לפגוש את הביקוש בזמן הנתון, אלא באיחור של שנים קדימה. היינו הראשונים להבין שצריך להחיות מחדש את הרחוב עם עירוב השימושים, שאנשים ילכו בו ויהנו משירותים מסחריים יום-יומיים, ילכו לסופר ויפגשו את השכנים, ימשיכו לדואר ויפגשו את ההורים של הילדים מהגן. הבנו כחברה יזמית שיש פה הזדמנות לתת מענה לבעיה שיצר התכנון העירוני, שאיזורי המגורים מנותקים מהמסחר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

רגולציה ובירוקרטיה מקשה על התהליך ומייקרת את מחיר הדיור לכל שרשרת האספקה

"בנדל"ן הישראלי היום, יש צורך בלנהל נושא מורכב ולא הרבה ידיים ששולטות בהגה וכל אחת מסיטה את ההגה למקום אחר. ההגה צריך להיות מכוון למקום אחד, עם נקודת אחריות אחת וסמכות אחת" אומר מור לגבי הקושי בהוצאה לפועל של פרויקטים. "היום, הרבה מאוד פעמים בגלל סיבות של ארנונה, הרשויות מכניסות שטחים ציבוריים המוגדרים כשטחי מסחר לשכונות, במקום להגדיר עירוב שימושים. במקום שתהיה הוראה של מדינת ישראל איך להתנהל, הכל מסורבל מאוד ואין מחשבה לשנים קדימה. לרוב לא יתכננו בניינים שבקומת הקרקע יש שירותים ציבוריים כמו קופת חולים או גן ילדים או אפילו מועדון למבוגרים בגיל השלישי שגם גרים בשכונה. פה הרגולציה צריכה וחייבת לעשות כברת דרך, שתיתן רוח גבית והבנה שהשכונה משמשת את כל מחזורי החיים וצריך לתת פיתרון גם לילדים, לבני הנוער אבל גם למבוגרים, שכולם מבקשים להיפגש כי האדם הוא יצור חברתי ומחפשים חלל ציבורי או מקום מפגש ציבורי לעשות זאת. אני מקווה שהממשלה תבין שהיא זקוקה לחברות כמונו שבונות את המדינה עם תכנון שבא לטובת התושבים".

החברה נסחרת נכון לכתיבת שורות אלו בשווי שוק של כ-752 מיליון שקל ומנייתה נסחרת כעת בשיא של כ-50 שקל למנייה.

החברה דיווחה על הכנסות של כ-76 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020, מול נתון של כ-23 מיליון ברבעון המקביל, פי 3 (גידול של 230%) אולם הרווח התפעולי נחתך- ברבעון הרביעי עמד על 10.3 מיליון שקל, ירידה מרמה של 17.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בעוד שההכנסות ממכירת דירות עלתה פי שלוש לערך לכ-68 מיליון שקל בתקופה, ההכנסות מהפעלת בתי מלון נחתכה ל-394 אלף שקל בשל השפעות הקורונה, מול כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בחודש ינואר האחרון, דווח כי הראל חברה לביטוח רכשה כ-8% ממניות החברה והפכה לבעלת עניין (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זאב זאב 07/05/2021 09:24
    הגב לתגובה זו
    צריך לבדוק את רמת האמינות של החברה הזו לאור כמות התלונות של הרוכשים של חברה זו זה רמה גבוה של חוסר אמינות
  • 2.
    איתמר 06/05/2021 23:21
    הגב לתגובה זו
    עבודה יפה
  • 1.
    חנן מור השקעה מצויינת (ל"ת)
    אבי 03/05/2021 19:27
    הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 40, אבל כשגיא פרופר יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא מסרב לשלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או תמרור אזהרה למחיר של המניה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?