חנן מור
צילום: יח"צ

"אנשים משתמשים במסחר ליד הבית כי הוא נגיש ויש לו גם ערך חברתי"

חנן מור בראיון לביזפורטל, על פורטופוליו הנכסים המניבים למסחר של החברה, שצפוי להניב הכנסות של כ-60 מיליון שקל בשנה; על אסטרטגיית החברה לבנות פרויקטי נדל"ן בעירוב שימושים - מגורים ומסחר ועל מחירי הדירות
לימור זילבר | (3)

"הקורונה הראתה לנו, הישראלים, כמה אנחנו זקוקים לחנויות 'מתחת לבית' וכמה חשוב ששירותי המסחר היומיומי יהיו במרחק הליכה קצר, ברחוב. כשהמסחר נמצא "ליד הבית", אנשים משתמשים בו יותר כיוון שהוא נגיש ויש לו גם ערך מוסף שחשוב מאוד לתושב המתגורר בשכונה, כמקום מפגש חברתי". כך אומר היום בראיון ל"ביזפורטל" חנן מור, יו"ר קבוצת הנדל"ן חנן מור. "השכונות שאנחנו בונים בעירוב שימושים מראות את הצורך הישראלי הגדול בשכונה שנותנת שירותים לתושבים. לאורך זמן, השכונות שלנו רק משביחות את השווי שלהן, יותר משכונות אחרות" 

החברה דיווחה אתמול על שורה של הסכמים מקדימים לקראת הסכמי שכירות מחייבים לאכלוס נכסיה המניבים של הקבוצה בחריש, מודיעין, ראשון לציון ואור עקיבא. באילו סכומים? "החברה בנתה את זרוע הנכסים המניבים שלה, כך שפורטופליו הנכסים שלנו מתוכנן שיניבו הכנסות שנתיות של 60 מיליון שקל. כבר חתמנו על הסכמים ב-25 מיליון שקל ואנחנו כבר מקבלים תמורה של כ-12 מיליון שקל מהנכסים העובדים, ביניהם מודיעין מער (מרכז העיר מודיעין, בסמוך לקניון עזריאלי מודיעין, ל"ז), חריש סטריט וקניון חריש וההכנסה גדלה וגדלה, כך שבסיום פרויקטי הבנייה ההכנסה תגיע ל-60 מיליון שקל. ובנוסף, החברה ממשיכה באסטרטגיה המרכזית שלנו, לבנות פרויקטים של עירוב שימושים כך שיהיו עוד שטחי מסחר להשכרה.

"יש לנו המון שותפים לדרך שנותנים שירותים יומיים בפרויקטים שהקימה הקבוצה וגם מקימה וזה בא לידי ביטוי בדיווח הנוכחי. לדוגמא פרויקט ראשל"צ נרקיסים, 98% כבר חתום ומושכר בחוזי שכירות וזה חלק מאותה האסטרטגיה של החברה".

האם הכנסות החברה נפגעו מהקורונה והסגרים? כידוע ענף המסחר והנדל"ן המניב למסחר הושפע באופן ישיר וקשה מהסגרים ומסגירת המסחר הפרונטאלי.

"בנקודת הזמן הנוכחית של היום, בתוך מגפת הקורונה, הקבוצה חוותה גל ביקושים אדיר לכל הנכסים המסחריים שלה וזה מצביע על האמון הרב שהסוחרים, הלקוחות שלנו, נותנים בנו. ביניהם רשתות מזון גדולות, בנקים וקופות חולים ויודעים שכאשר צריכים מקום לסניף מרכזי אחד, יבחרו למקם אותו אצלנו בפרויקטים". 

מה הסיבה לביקושים?

"לפני כ-7 שנים הקמנו בחברה את חטיבת הנכסים המניבים וכן את חטיבת היזמות והתשתיות, ששתיהן מתנהלות תחת אותו אגף התכנון ובאסטרטגיה זהה, כי הבנו שצריך לעבוד על התכנון ביחד אם רוצים שיהיה עירוב שימושים וכן שאם הקבוצה רוצה להגיע למוצר מתוכנן טוב יותר ותוצאה טובה יותר בסוף שתשרת את הלקוחות (במגורים ובמסחר-ל"ז), כדאי שאנחנו נהיה היזמים של פרויקטי הבנייה. כיום ההחלטה הזו קוצרת פירות והיא נקודת זינוק משמעותית עבור הקבוצה". מור הוסיף ואמר כי "אחד האתגרים של פרויקטים של עירוב שימושים הוא שחברות הנדל"ן למגורים לא יודעות לתכנן נדל"ן למסחר ולא יודעות ומכירות איך לעבוד עם סוחרים ורשתות וחברות נדל"ן מניב לא עוסקות בעולם המגורים. זיהינו את הצורך להקים גוף שייקח ידע מעולם התיכנון וכן ידע לשווק לסוחרים, כדי לדעת להתאים את הצרכים השונים של המסחר לרחוב שמתחת לבניין המגורים. וגם צריך לדעת איך לתפעל בניין בעירוב שימושים כי אם לא חושבים על זה, יכולות להיווצר בעיות מורכבות"

מור הוסיף ואמר כי "שנת 2021 תופסת את הקבוצה אחרי קבלה של אישורי בנייה לפרויקטים בראשון ובמודיעין ואנחנו כבר נמצאים במכירות של יחידות הדיור ותחילת בנייה. בעולם הפיננסי המשמעות היא הכרה ברווחים שוטפים שייכנסו בשנים הקרובות, עם סיום הבנייה של הפרויקטים שיכלול קבלה מלאה של תמורת התשלום למגורים וכן שכירות מנכסי המסחר".  "ההכרה בהכנסות מתורגמות לרווחים בדוחות הכספיים וכן פיתוח עסקי מאפשר המשך צמיחה של הקבוצה"

האסטרטגיה- פרויקטי נדל"ן המערבים מגורים וכן נדל"ן והופכים לנדל"ן מניב

"לפני כ-7-8 שנים ראינו את השינויים שקורים במדינה. שמנו לב שיש גידול אדיר באוכלוסיה וגם מגמות ומחקרים שהראו על הכפלת האוכלוסייה בארץ בעתיד הקרוב ושיש צורך למצוא פתרונות דיור מתאימים כדי שלכולם יהיה איפה לגור" מספר מור ל"ביזפורטל". "ראינו גם את אוזלת היד של כל השלטון- הן הממשלה והן השלטון המוניציפאלי, כלומר העיריות והמועצות. כל המבנה הרגולטורי מאוד מורכב ברמה כזו שלא מאפשרת לעסקת נדל"ן לפגוש את הביקוש בזמן הנתון, אלא באיחור של שנים קדימה. היינו הראשונים להבין שצריך להחיות מחדש את הרחוב עם עירוב השימושים, שאנשים ילכו בו ויהנו משירותים מסחריים יום-יומיים, ילכו לסופר ויפגשו את השכנים, ימשיכו לדואר ויפגשו את ההורים של הילדים מהגן. הבנו כחברה יזמית שיש פה הזדמנות לתת מענה לבעיה שיצר התכנון העירוני, שאיזורי המגורים מנותקים מהמסחר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

רגולציה ובירוקרטיה מקשה על התהליך ומייקרת את מחיר הדיור לכל שרשרת האספקה

"בנדל"ן הישראלי היום, יש צורך בלנהל נושא מורכב ולא הרבה ידיים ששולטות בהגה וכל אחת מסיטה את ההגה למקום אחר. ההגה צריך להיות מכוון למקום אחד, עם נקודת אחריות אחת וסמכות אחת" אומר מור לגבי הקושי בהוצאה לפועל של פרויקטים. "היום, הרבה מאוד פעמים בגלל סיבות של ארנונה, הרשויות מכניסות שטחים ציבוריים המוגדרים כשטחי מסחר לשכונות, במקום להגדיר עירוב שימושים. במקום שתהיה הוראה של מדינת ישראל איך להתנהל, הכל מסורבל מאוד ואין מחשבה לשנים קדימה. לרוב לא יתכננו בניינים שבקומת הקרקע יש שירותים ציבוריים כמו קופת חולים או גן ילדים או אפילו מועדון למבוגרים בגיל השלישי שגם גרים בשכונה. פה הרגולציה צריכה וחייבת לעשות כברת דרך, שתיתן רוח גבית והבנה שהשכונה משמשת את כל מחזורי החיים וצריך לתת פיתרון גם לילדים, לבני הנוער אבל גם למבוגרים, שכולם מבקשים להיפגש כי האדם הוא יצור חברתי ומחפשים חלל ציבורי או מקום מפגש ציבורי לעשות זאת. אני מקווה שהממשלה תבין שהיא זקוקה לחברות כמונו שבונות את המדינה עם תכנון שבא לטובת התושבים".

החברה נסחרת נכון לכתיבת שורות אלו בשווי שוק של כ-752 מיליון שקל ומנייתה נסחרת כעת בשיא של כ-50 שקל למנייה.

החברה דיווחה על הכנסות של כ-76 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020, מול נתון של כ-23 מיליון ברבעון המקביל, פי 3 (גידול של 230%) אולם הרווח התפעולי נחתך- ברבעון הרביעי עמד על 10.3 מיליון שקל, ירידה מרמה של 17.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בעוד שההכנסות ממכירת דירות עלתה פי שלוש לערך לכ-68 מיליון שקל בתקופה, ההכנסות מהפעלת בתי מלון נחתכה ל-394 אלף שקל בשל השפעות הקורונה, מול כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בחודש ינואר האחרון, דווח כי הראל חברה לביטוח רכשה כ-8% ממניות החברה והפכה לבעלת עניין (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זאב זאב 07/05/2021 09:24
    הגב לתגובה זו
    צריך לבדוק את רמת האמינות של החברה הזו לאור כמות התלונות של הרוכשים של חברה זו זה רמה גבוה של חוסר אמינות
  • 2.
    איתמר 06/05/2021 23:21
    הגב לתגובה זו
    עבודה יפה
  • 1.
    חנן מור השקעה מצויינת (ל"ת)
    אבי 03/05/2021 19:27
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: