חנן מור
צילום: יח"צ

"אנשים משתמשים במסחר ליד הבית כי הוא נגיש ויש לו גם ערך חברתי"

חנן מור בראיון לביזפורטל, על פורטופוליו הנכסים המניבים למסחר של החברה, שצפוי להניב הכנסות של כ-60 מיליון שקל בשנה; על אסטרטגיית החברה לבנות פרויקטי נדל"ן בעירוב שימושים - מגורים ומסחר ועל מחירי הדירות
לימור זילבר | (3)

"הקורונה הראתה לנו, הישראלים, כמה אנחנו זקוקים לחנויות 'מתחת לבית' וכמה חשוב ששירותי המסחר היומיומי יהיו במרחק הליכה קצר, ברחוב. כשהמסחר נמצא "ליד הבית", אנשים משתמשים בו יותר כיוון שהוא נגיש ויש לו גם ערך מוסף שחשוב מאוד לתושב המתגורר בשכונה, כמקום מפגש חברתי". כך אומר היום בראיון ל"ביזפורטל" חנן מור, יו"ר קבוצת הנדל"ן חנן מור. "השכונות שאנחנו בונים בעירוב שימושים מראות את הצורך הישראלי הגדול בשכונה שנותנת שירותים לתושבים. לאורך זמן, השכונות שלנו רק משביחות את השווי שלהן, יותר משכונות אחרות" 

החברה דיווחה אתמול על שורה של הסכמים מקדימים לקראת הסכמי שכירות מחייבים לאכלוס נכסיה המניבים של הקבוצה בחריש, מודיעין, ראשון לציון ואור עקיבא. באילו סכומים? "החברה בנתה את זרוע הנכסים המניבים שלה, כך שפורטופליו הנכסים שלנו מתוכנן שיניבו הכנסות שנתיות של 60 מיליון שקל. כבר חתמנו על הסכמים ב-25 מיליון שקל ואנחנו כבר מקבלים תמורה של כ-12 מיליון שקל מהנכסים העובדים, ביניהם מודיעין מער (מרכז העיר מודיעין, בסמוך לקניון עזריאלי מודיעין, ל"ז), חריש סטריט וקניון חריש וההכנסה גדלה וגדלה, כך שבסיום פרויקטי הבנייה ההכנסה תגיע ל-60 מיליון שקל. ובנוסף, החברה ממשיכה באסטרטגיה המרכזית שלנו, לבנות פרויקטים של עירוב שימושים כך שיהיו עוד שטחי מסחר להשכרה.

"יש לנו המון שותפים לדרך שנותנים שירותים יומיים בפרויקטים שהקימה הקבוצה וגם מקימה וזה בא לידי ביטוי בדיווח הנוכחי. לדוגמא פרויקט ראשל"צ נרקיסים, 98% כבר חתום ומושכר בחוזי שכירות וזה חלק מאותה האסטרטגיה של החברה".

האם הכנסות החברה נפגעו מהקורונה והסגרים? כידוע ענף המסחר והנדל"ן המניב למסחר הושפע באופן ישיר וקשה מהסגרים ומסגירת המסחר הפרונטאלי.

"בנקודת הזמן הנוכחית של היום, בתוך מגפת הקורונה, הקבוצה חוותה גל ביקושים אדיר לכל הנכסים המסחריים שלה וזה מצביע על האמון הרב שהסוחרים, הלקוחות שלנו, נותנים בנו. ביניהם רשתות מזון גדולות, בנקים וקופות חולים ויודעים שכאשר צריכים מקום לסניף מרכזי אחד, יבחרו למקם אותו אצלנו בפרויקטים". 

מה הסיבה לביקושים?

"לפני כ-7 שנים הקמנו בחברה את חטיבת הנכסים המניבים וכן את חטיבת היזמות והתשתיות, ששתיהן מתנהלות תחת אותו אגף התכנון ובאסטרטגיה זהה, כי הבנו שצריך לעבוד על התכנון ביחד אם רוצים שיהיה עירוב שימושים וכן שאם הקבוצה רוצה להגיע למוצר מתוכנן טוב יותר ותוצאה טובה יותר בסוף שתשרת את הלקוחות (במגורים ובמסחר-ל"ז), כדאי שאנחנו נהיה היזמים של פרויקטי הבנייה. כיום ההחלטה הזו קוצרת פירות והיא נקודת זינוק משמעותית עבור הקבוצה". מור הוסיף ואמר כי "אחד האתגרים של פרויקטים של עירוב שימושים הוא שחברות הנדל"ן למגורים לא יודעות לתכנן נדל"ן למסחר ולא יודעות ומכירות איך לעבוד עם סוחרים ורשתות וחברות נדל"ן מניב לא עוסקות בעולם המגורים. זיהינו את הצורך להקים גוף שייקח ידע מעולם התיכנון וכן ידע לשווק לסוחרים, כדי לדעת להתאים את הצרכים השונים של המסחר לרחוב שמתחת לבניין המגורים. וגם צריך לדעת איך לתפעל בניין בעירוב שימושים כי אם לא חושבים על זה, יכולות להיווצר בעיות מורכבות"

מור הוסיף ואמר כי "שנת 2021 תופסת את הקבוצה אחרי קבלה של אישורי בנייה לפרויקטים בראשון ובמודיעין ואנחנו כבר נמצאים במכירות של יחידות הדיור ותחילת בנייה. בעולם הפיננסי המשמעות היא הכרה ברווחים שוטפים שייכנסו בשנים הקרובות, עם סיום הבנייה של הפרויקטים שיכלול קבלה מלאה של תמורת התשלום למגורים וכן שכירות מנכסי המסחר".  "ההכרה בהכנסות מתורגמות לרווחים בדוחות הכספיים וכן פיתוח עסקי מאפשר המשך צמיחה של הקבוצה"

האסטרטגיה- פרויקטי נדל"ן המערבים מגורים וכן נדל"ן והופכים לנדל"ן מניב

"לפני כ-7-8 שנים ראינו את השינויים שקורים במדינה. שמנו לב שיש גידול אדיר באוכלוסיה וגם מגמות ומחקרים שהראו על הכפלת האוכלוסייה בארץ בעתיד הקרוב ושיש צורך למצוא פתרונות דיור מתאימים כדי שלכולם יהיה איפה לגור" מספר מור ל"ביזפורטל". "ראינו גם את אוזלת היד של כל השלטון- הן הממשלה והן השלטון המוניציפאלי, כלומר העיריות והמועצות. כל המבנה הרגולטורי מאוד מורכב ברמה כזו שלא מאפשרת לעסקת נדל"ן לפגוש את הביקוש בזמן הנתון, אלא באיחור של שנים קדימה. היינו הראשונים להבין שצריך להחיות מחדש את הרחוב עם עירוב השימושים, שאנשים ילכו בו ויהנו משירותים מסחריים יום-יומיים, ילכו לסופר ויפגשו את השכנים, ימשיכו לדואר ויפגשו את ההורים של הילדים מהגן. הבנו כחברה יזמית שיש פה הזדמנות לתת מענה לבעיה שיצר התכנון העירוני, שאיזורי המגורים מנותקים מהמסחר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

רגולציה ובירוקרטיה מקשה על התהליך ומייקרת את מחיר הדיור לכל שרשרת האספקה

"בנדל"ן הישראלי היום, יש צורך בלנהל נושא מורכב ולא הרבה ידיים ששולטות בהגה וכל אחת מסיטה את ההגה למקום אחר. ההגה צריך להיות מכוון למקום אחד, עם נקודת אחריות אחת וסמכות אחת" אומר מור לגבי הקושי בהוצאה לפועל של פרויקטים. "היום, הרבה מאוד פעמים בגלל סיבות של ארנונה, הרשויות מכניסות שטחים ציבוריים המוגדרים כשטחי מסחר לשכונות, במקום להגדיר עירוב שימושים. במקום שתהיה הוראה של מדינת ישראל איך להתנהל, הכל מסורבל מאוד ואין מחשבה לשנים קדימה. לרוב לא יתכננו בניינים שבקומת הקרקע יש שירותים ציבוריים כמו קופת חולים או גן ילדים או אפילו מועדון למבוגרים בגיל השלישי שגם גרים בשכונה. פה הרגולציה צריכה וחייבת לעשות כברת דרך, שתיתן רוח גבית והבנה שהשכונה משמשת את כל מחזורי החיים וצריך לתת פיתרון גם לילדים, לבני הנוער אבל גם למבוגרים, שכולם מבקשים להיפגש כי האדם הוא יצור חברתי ומחפשים חלל ציבורי או מקום מפגש ציבורי לעשות זאת. אני מקווה שהממשלה תבין שהיא זקוקה לחברות כמונו שבונות את המדינה עם תכנון שבא לטובת התושבים".

החברה נסחרת נכון לכתיבת שורות אלו בשווי שוק של כ-752 מיליון שקל ומנייתה נסחרת כעת בשיא של כ-50 שקל למנייה.

החברה דיווחה על הכנסות של כ-76 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020, מול נתון של כ-23 מיליון ברבעון המקביל, פי 3 (גידול של 230%) אולם הרווח התפעולי נחתך- ברבעון הרביעי עמד על 10.3 מיליון שקל, ירידה מרמה של 17.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בעוד שההכנסות ממכירת דירות עלתה פי שלוש לערך לכ-68 מיליון שקל בתקופה, ההכנסות מהפעלת בתי מלון נחתכה ל-394 אלף שקל בשל השפעות הקורונה, מול כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בחודש ינואר האחרון, דווח כי הראל חברה לביטוח רכשה כ-8% ממניות החברה והפכה לבעלת עניין (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זאב זאב 07/05/2021 09:24
    הגב לתגובה זו
    צריך לבדוק את רמת האמינות של החברה הזו לאור כמות התלונות של הרוכשים של חברה זו זה רמה גבוה של חוסר אמינות
  • 2.
    איתמר 06/05/2021 23:21
    הגב לתגובה זו
    עבודה יפה
  • 1.
    חנן מור השקעה מצויינת (ל"ת)
    אבי 03/05/2021 19:27
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.