קומפיוג'ן: ההפסד העמיק ברבעון ובשנה; תוצאות ניסוי העלו את המניה
קומפיוגן -0.56% הדואלית המפתחת תרופות לאימונותרפיה של סרטן מדווחות על תוצאותיה הכספיות לרבעון האחרון של 2020 ולשנה כולה: ההפסד הנקי הסתכם בכ-8.6 מיליון דולר (0.10 דולר למניה בסיסי ובדילול מלא), בהשוואה להפסד כ-6.5 מיליון דולר (0.10 ד' למניה) ברבעון המקביל. הכנסות הרבעון עמדו על כ-2 מיליון דולר.
ההפסד הנקי בשנה כולה הצטבר לכדי כ-29.7 מיליון דולר (0.37 ד' למניה), כשמדובר בהעמקת ההפסד מרמה של כ-27.3 מיליון דולר (0.43 ד' למניה|) ב-2019. הכנסות הרבעון מיוחסות לתשלום בגין אבן דרך במסגרת הסכם הרישיון עם חברת אסטרהזניקה לפיתוח תרופות מבוססות נוגדנים.
עוד מדווחת החברה כי הוצאות המחקר והפיתוח הסתכמו ברבעון ב-8.1 מיליון דולר לעומת 4.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה. הוצאות אלה בשנה כולה עמדו על כ-22.8 מיליון דולר לעומת כ-19.8 מיליון דולר ב-2019. הגידול בהוצאות נובע בעיקר מעלייה בהוצאות הקשורות לניסויים הקליניים שלב 1 אותם עורכת החברה, בייצור COM701 ו- COM902 ובפעילויות כימיה, ייצור ובקרה (CMC).
באשר להוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות, אלה עמדו ברבעון הרביעי על כ-2.7 מיליון דולר, עלייה מסכום של 2.2 מיליון דולר ברבעון המקביל, נתון 2020 כולה היה ברמה של 9.8 מיליון דולר, גם כן עלייה בהשוואה ל-8.4 מיליון דולר שנה קודם לכן. הגידול בסעיף זה הן ברבעון הון בשנה מיוחס בעיקר להוצאות הקשורות בכח אדם ובהוצאות תאגידיות אחרות.
- אחרי שתחת ניהולה המניה ירדה ב-70% - מנכ"לית קומפיוג'ן עוזבת את התפקיד
- קומפיוג'ן: הכנסות של 1.5 מ' דולר והפסד של 8 סנט למניה ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות התוצאות, המניה עלתה בסמוך לפרסום הדוחות וזאת עקב עדכון על תוצאות ניסויים. כעת המניה יורדת בכ-0.5% אולם קודם לכן רשמה עליות של עד 13%. העדכון עסק בניסוי קליני שלב 1 להעלאת מינונים והרחבת הניסוי ב-COM701 כמונותרפיה. מדובר בנוגדן תרפויטי כנגד PVRIG, חלבון בקרה חדש של מערכת החיסון שהתגלה באופן חישובי על ידי קומפיוג'ן. עוד דווח על תוצאות ניסוי העלאת המינונים של COM701 בשילוב עם Opdivo.
"התוצאות העדכניות שהתקבלו מהניסוי כוללות נסיגה מלאה של הגידול בחולה שמחלתו התקדמה בעבר כאשר טופל ב-Opdivo, וחולה עם תגובה חלקית, עליה דווח בעבר, שנמשכת כבר כמעט שנה", אמרה ד"ר ענת כהן-דייג, נשיאת ומנכ"לית קומפיוג'ן. "שיעור בקרת מחלה של 66.7% יחד עם תגובה ממושכת המתקרבת לשנה או יותר במספר חולים ובהתוויות שונות, מחזקים את ביטחוננו שחסימה כפולה של PVRIG ושל PD-1 עשויה להיות חשובה בהנעת תגובה חיסונית באוכלוסיות חולים מסוימות. על סמך התוצאות המעודדות הללו, נמשיך לבחון את השילוב של שני המעכבים על ידי הרחבת הניסוי של COM701 ו-Opdivo בחולים עם סרטן השחלות, שד, רירית הרחם והמעי הגס מסוג MSS ברבעון השני של 2021, כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם בריסטול מאיירס סקוייב".
עוד הוסיפה כי "שלב הרחבת הניסוי של COM701 היה אבן דרך חשובה בהערכת COM701 כמונותרפיה. נתונים אלו, בשילוב נתונים עליהם דיווחנו בעבר מניסוי העלאת המינונים שכללו תגובה חלקית מאומתת שנמשכת מעל שנה נכון למועד בחינת הנתונים, מעידים על פעילות אנטי-סרטנית ממושכת בסוגי סרטן שלרוב אינם מגיבים למעכבים של חלבוני בקרת מערכת החיסון, כולל אצל חולים שמחלתם התקדמה בעבר עם טיפולים אלו".
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
