משבר הקורונה מביא את תחנות הכוח הדלקיות לפשיטת רגל, בעוד חברות האנרגיה המתחדשת מקבלות רוח גב ממשקיעים.

כיצד זה יתכן? הרי מחירי הדלק והגז "ברצפה", והכל מוכן לקאמבק הגדול של הנפט, הגז והכלכלה הישנה. ברוב המדינות המפותחות, קיימת בורסת מחירים המפגישה כל חצי שעה בין הביקוש לחשמל להיצע.

העלות השולית לקילוואט המיוצר באנרגיית רוח, שמש או כל משאב מתחדש, תמיד נמוכה יותר כיוון שהשמש היא חינם, וההשקעה נעשתה בהקמה.

איטליה לדוגמא, בימי טרום הקורונה, כמעט כל שעות היום מוצפת עד לכ-50% אנרגיה סולארית ומעלה, ותחנות גזיות רבות נדרשות "לסגור" עד שעות אחה"צ, עת השמש יורדת והביקוש עולה, אז הן נדרשות לתת 100% הספק. עם זאת, לא ניתן לסגור תחנת כח לכמה שעות. התחנה ממשיכה לשרוף גז כרגיל, ופשוט לא מוכרת. במצב זה, נפגע מאד המודל העסקי של התחנה. חלק ניכר מתחנות הכח הדלקיות לסוגיהן בארה"ב ואירופה, קבעו שנה בה התחנה יוצאת לגמלאות, מתוך חישוב מה יהיה קצב הירידה בהכנסות, אל מול כניסת האנרגיה המתחדשת לשוק. משבר הקורונה משנה מאד את התחשיב, ומביא תחנות לסף קריסה כבר היום.

המשבר הוביל לירידה חריפה בצריכת האנרגיה, שהגיעה לממוצע של מינוס 40% בצריכת החשמל באירופה. אחוז האנרגיות המתחדשות מסך הצריכה צמח משמעותית, שכן תחנות האנרגיה המתחדשת מוכרות את כל הייצור שלהן, בעוד התחנות הוותיקות הן אלו שמשלמות את המחיר.

תחנות כוח לא יכולות להוציא 90% מהעובדים לחל"ת. התחנות צריכות כעת להעלות את מחיר החשמל כדי לשרוד, או לקבל תמיכה חיצונית. הבעיה היא שהמחיר נקבע בשוק, והנתח הגדול של האנרגיות המתחדשות מרסק את מחירי החשמל באירופה לכדי ממוצע של 2.5 אירו סנט לקילוואט שעה. גרמניה, לדוגמא, מדווחת כי המגזר התעשייתי ירד ב-20% מבחינת צריכת אנרגיה. עובדה זו סייעה לאנרגיה המתחדשת במדינה, סולארי ורוח, למכור כ 85% מסך החשמל לרשת.

• סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במצב הקיים, נאלצות המדינות או החברות "להנשים" את התחנות ולהשאירן פתוחות, שכן הרוח לא תמיד נושבת והשמש לא תמיד זורחת.

מצב זה הוא הרע מכל העולמות, תחנות הכוח, פועלות ברקע וממתינות לשקיעת החמה, או שוך הרוחות, אך בכל מקרה אנו כצרכנים משלמים גם על האנרגיה הנקייה, גם על הגיבוי וגם על הזיהום.

ניר ברנמילר; קרדיט: יח"צ

אם תחנות הכח בפשיטת רגל והאנרגיה המתחדשת מקבלת השקעות רבות ופורחת, מדוע אין כאן 100% אנרגיה מתחדשת? כיוון שהיא הזולה ביותר, אך לא מבטיחה זמינות.

רק כאשר נוכל להבטיח את האספקה, נוכל להיפרד מהתחנות המזהמות והיקרות.

הדרך לשם עוברת בהטמעה והמשך פיתוח נרחב של טכנולוגיות אגירה שונות, המבטיחות את הזמינות.

אגירת אנרגיה היא הנושא החם בכל הקשור למעבר לאנרגיה מתחדשת. ישראל הינה מחלוצות האגירה בעולם. פתרון נוסף, הינו הוספת אגירה דווקא לתחנות הכוח הישנות, הסטת האנרגיה הלא מנוצלת שלהן לשעות השיא והפחתה דרמטית בפליטות ובעלויות. זו האגירה הזולה והיעילה ביותר שכן היא עושה שימוש בתשתיות קיימות, ומאפשרת בעת חירום להפעיל גיבוי בגז.

• “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
• הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

גם בישראל, כחלק מתכנית החירום שפרסם משרד האנרגיה, יש התייחסות לקידום אגירה ברשת החשמל. אולם, למרות נתונים מעולים של שמש ורוח, ישראל נשרכת מאחור באחוז האנרגיה המתחדשת ברשת, בהשוואה למדינות מפותחות. יש לנו הזדמנות פז לבצע "קפיצת צפרדע" ולהוביל בתחום האנרגיה המתחדשת משולבת אגירה, שכן ניתן לחייב בתקנות חדשות של סולארי ורוח לכלול אגירה.

השקעה באגירה היא השקעה בעתיד, תחנות הכוח מחשבות קיצן לאחור. הקורונה עושה לתחום רק טוב, ואחדד את הנקודה - הרי זה נשמע אבסורד שדווקא כשהנפט צונח ועלותו נמוכה מבעבר, האנריגה המתחדשת שהיא מתחרה באנרגיה מנפט מתקדמת כרגיל.  הסיבה היא שמחיר ייצור קילוואט סולארי PV הוא הנמוך בעולם, יותר מכל ייצור אחר. הדרך היחידה לבחון היא דרך מודל פיננסי המתכלל את ההקמה, מימון, מס ופרמטרים נוספים. במכרז שנסגר החודש במפרץ, בפרויקט ענק, נקבע תעריף מטורף של 1.5 סנט לקילוואט. לא ניתן למצוא כמעט אף משק חשמל, כולל ישראל, אשר מסבסד חשמל מרוח או סולארי.

התמיכה מגיעה מהכיוון שבו המדינה מאפשרת ליצרן למכור את החשמל מתי שיש לו שמש או רוח, ולא מתי שהיא צריכה. המדינה משלמת ברקע גם לתחנת כוח "פיקרית" אשר מגבה את הרגע בו אין שמש או רוח. היא משלמת לאותה תחנה שתהיה זמינה, ושוב משלמת כאשר היא באמת מפעילה אותה. התוספות הללו מסבירות מדוע הצרכן משלם 50 אגורות ולא 15 כמו שעולה לייצר סולארי. אנחנו כצרכנים משלמים על כל מה שצריך כדי להבטיח שכשנלחץ על מתג האור הוא יידלק.

בעבר הלא רחוק בוצע בישראל סבסוד דרך התעריף, היום המצב לא כך ומחירי קילוואט נקבעים סביב 15 אגורות לקילוואט, במכרז. הסיבה אגב לפער המחירים הגדול נעוצה במחיר הקרקע הגבוה שקובעת המדינה. לא רק שהמדינה לא מסבסדת את הסולארי, היא קובעת מחיר מלא על קרקעות במדבר. במכרז תמנע שילמו על קרקע מופרת באיזור שמעולם לא יוקם בו דבר אחר, מעל 200 מיליון שקל. בפרויקט אשלים PV, שהקרקע נוטרלה, מחיר החשמל ירד לחצי ונקבע על 8.5 אגורות, דרמטית נמוך ממחיר גז טבעי. וגם נקי.

וכאשר האנרגיה המתחדשת לא מסובסדת וזה קורה ברוב המקומות, אין גם חשש מפגיעה רגולטורית. מה שכן עלול להיות, זה שבמקיל לכך שהקורונה הובילה להורדת ביקוש משמעותית, תהיה ירידה בהספקת אנרגיה מתחדשת. אמנם את רוב הירידה יספגו הגז והפחם שכן הם יקרים יותר, אבל גם האנרגיה מתחדשת "זורקת" יותר קילוואטים לפח בשעות בהן אין ביקוש כלל. גם כאן, אגירת אנרגיה יכולה "להנציל" את אותם קילוואטים ולמכור אותם בארביטראז' בשעות ביקוש שיא. 

ניר ברנמילר, משנה למנכ"ל ברנמילר אנרג'י