האם האנרגיה המתחדשת נפגעת מהקורונה?
משבר הקורונה מביא את תחנות הכוח הדלקיות לפשיטת רגל, בעוד חברות האנרגיה המתחדשת מקבלות רוח גב ממשקיעים.
כיצד זה יתכן? הרי מחירי הדלק והגז "ברצפה", והכל מוכן לקאמבק הגדול של הנפט, הגז והכלכלה הישנה. ברוב המדינות המפותחות, קיימת בורסת מחירים המפגישה כל חצי שעה בין הביקוש לחשמל להיצע.
העלות השולית לקילוואט המיוצר באנרגיית רוח, שמש או כל משאב מתחדש, תמיד נמוכה יותר כיוון שהשמש היא חינם, וההשקעה נעשתה בהקמה.
איטליה לדוגמא, בימי טרום הקורונה, כמעט כל שעות היום מוצפת עד לכ-50% אנרגיה סולארית ומעלה, ותחנות גזיות רבות נדרשות "לסגור" עד שעות אחה"צ, עת השמש יורדת והביקוש עולה, אז הן נדרשות לתת 100% הספק. עם זאת, לא ניתן לסגור תחנת כח לכמה שעות. התחנה ממשיכה לשרוף גז כרגיל, ופשוט לא מוכרת. במצב זה, נפגע מאד המודל העסקי של התחנה. חלק ניכר מתחנות הכח הדלקיות לסוגיהן בארה"ב ואירופה, קבעו שנה בה התחנה יוצאת לגמלאות, מתוך חישוב מה יהיה קצב הירידה בהכנסות, אל מול כניסת האנרגיה המתחדשת לשוק. משבר הקורונה משנה מאד את התחשיב, ומביא תחנות לסף קריסה כבר היום.
המשבר הוביל לירידה חריפה בצריכת האנרגיה, שהגיעה לממוצע של מינוס 40% בצריכת החשמל באירופה. אחוז האנרגיות המתחדשות מסך הצריכה צמח משמעותית, שכן תחנות האנרגיה המתחדשת מוכרות את כל הייצור שלהן, בעוד התחנות הוותיקות הן אלו שמשלמות את המחיר.
תחנות כוח לא יכולות להוציא 90% מהעובדים לחל"ת. התחנות צריכות כעת להעלות את מחיר החשמל כדי לשרוד, או לקבל תמיכה חיצונית. הבעיה היא שהמחיר נקבע בשוק, והנתח הגדול של האנרגיות המתחדשות מרסק את מחירי החשמל באירופה לכדי ממוצע של 2.5 אירו סנט לקילוואט שעה. גרמניה, לדוגמא, מדווחת כי המגזר התעשייתי ירד ב-20% מבחינת צריכת אנרגיה. עובדה זו סייעה לאנרגיה המתחדשת במדינה, סולארי ורוח, למכור כ 85% מסך החשמל לרשת.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הקיים, נאלצות המדינות או החברות "להנשים" את התחנות ולהשאירן פתוחות, שכן הרוח לא תמיד נושבת והשמש לא תמיד זורחת.
מצב זה הוא הרע מכל העולמות, תחנות הכוח, פועלות ברקע וממתינות לשקיעת החמה, או שוך הרוחות, אך בכל מקרה אנו כצרכנים משלמים גם על האנרגיה הנקייה, גם על הגיבוי וגם על הזיהום.
ניר ברנמילר; קרדיט: יח"צ
אם תחנות הכח בפשיטת רגל והאנרגיה המתחדשת מקבלת השקעות רבות ופורחת, מדוע אין כאן 100% אנרגיה מתחדשת? כיוון שהיא הזולה ביותר, אך לא מבטיחה זמינות.
רק כאשר נוכל להבטיח את האספקה, נוכל להיפרד מהתחנות המזהמות והיקרות.
הדרך לשם עוברת בהטמעה והמשך פיתוח נרחב של טכנולוגיות אגירה שונות, המבטיחות את הזמינות.
אגירת אנרגיה היא הנושא החם בכל הקשור למעבר לאנרגיה מתחדשת. ישראל הינה מחלוצות האגירה בעולם. פתרון נוסף, הינו הוספת אגירה דווקא לתחנות הכוח הישנות, הסטת האנרגיה הלא מנוצלת שלהן לשעות השיא והפחתה דרמטית בפליטות ובעלויות. זו האגירה הזולה והיעילה ביותר שכן היא עושה שימוש בתשתיות קיימות, ומאפשרת בעת חירום להפעיל גיבוי בגז.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
גם בישראל, כחלק מתכנית החירום שפרסם משרד האנרגיה, יש התייחסות לקידום אגירה ברשת החשמל. אולם, למרות נתונים מעולים של שמש ורוח, ישראל נשרכת מאחור באחוז האנרגיה המתחדשת ברשת, בהשוואה למדינות מפותחות. יש לנו הזדמנות פז לבצע "קפיצת צפרדע" ולהוביל בתחום האנרגיה המתחדשת משולבת אגירה, שכן ניתן לחייב בתקנות חדשות של סולארי ורוח לכלול אגירה.
השקעה באגירה היא השקעה בעתיד, תחנות הכוח מחשבות קיצן לאחור. הקורונה עושה לתחום רק טוב, ואחדד את הנקודה - הרי זה נשמע אבסורד שדווקא כשהנפט צונח ועלותו נמוכה מבעבר, האנריגה המתחדשת שהיא מתחרה באנרגיה מנפט מתקדמת כרגיל. הסיבה היא שמחיר ייצור קילוואט סולארי PV הוא הנמוך בעולם, יותר מכל ייצור אחר. הדרך היחידה לבחון היא דרך מודל פיננסי המתכלל את ההקמה, מימון, מס ופרמטרים נוספים. במכרז שנסגר החודש במפרץ, בפרויקט ענק, נקבע תעריף מטורף של 1.5 סנט לקילוואט. לא ניתן למצוא כמעט אף משק חשמל, כולל ישראל, אשר מסבסד חשמל מרוח או סולארי.
התמיכה מגיעה מהכיוון שבו המדינה מאפשרת ליצרן למכור את החשמל מתי שיש לו שמש או רוח, ולא מתי שהיא צריכה. המדינה משלמת ברקע גם לתחנת כוח "פיקרית" אשר מגבה את הרגע בו אין שמש או רוח. היא משלמת לאותה תחנה שתהיה זמינה, ושוב משלמת כאשר היא באמת מפעילה אותה. התוספות הללו מסבירות מדוע הצרכן משלם 50 אגורות ולא 15 כמו שעולה לייצר סולארי. אנחנו כצרכנים משלמים על כל מה שצריך כדי להבטיח שכשנלחץ על מתג האור הוא יידלק.
בעבר הלא רחוק בוצע בישראל סבסוד דרך התעריף, היום המצב לא כך ומחירי קילוואט נקבעים סביב 15 אגורות לקילוואט, במכרז. הסיבה אגב לפער המחירים הגדול נעוצה במחיר הקרקע הגבוה שקובעת המדינה. לא רק שהמדינה לא מסבסדת את הסולארי, היא קובעת מחיר מלא על קרקעות במדבר. במכרז תמנע שילמו על קרקע מופרת באיזור שמעולם לא יוקם בו דבר אחר, מעל 200 מיליון שקל. בפרויקט אשלים PV, שהקרקע נוטרלה, מחיר החשמל ירד לחצי ונקבע על 8.5 אגורות, דרמטית נמוך ממחיר גז טבעי. וגם נקי.
וכאשר האנרגיה המתחדשת לא מסובסדת וזה קורה ברוב המקומות, אין גם חשש מפגיעה רגולטורית. מה שכן עלול להיות, זה שבמקיל לכך שהקורונה הובילה להורדת ביקוש משמעותית, תהיה ירידה בהספקת אנרגיה מתחדשת. אמנם את רוב הירידה יספגו הגז והפחם שכן הם יקרים יותר, אבל גם האנרגיה מתחדשת "זורקת" יותר קילוואטים לפח בשעות בהן אין ביקוש כלל. גם כאן, אגירת אנרגיה יכולה "להנציל" את אותם קילוואטים ולמכור אותם בארביטראז' בשעות ביקוש שיא.
ניר ברנמילר, משנה למנכ"ל ברנמילר אנרג'י
- 2.יוסי 24/05/2020 16:33הגב לתגובה זוהדבר הבא
- 1.שמוליק 24/05/2020 15:30הגב לתגובה זוצריך להוריד את הכתבה, כל מה שכתוב פשוט לא נכון עובדתית. כל אחד שיכנס לגוגל ויבדוק. צריך להוריד את הכתבה הזאת או לסמן כממומן.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
