גזית גלוב מציגה: שינוי תמחור חד לאגרות החוב בתוך 10 ימים
גזית גלוב ההנפקה המוזרה של היום הייתה ללא ספק ההנפקה של גזית גלוב. החברה גייסה 240.7 מיליון שקל באמצעות הרחבת סדרה יא׳. להנפקה היו ביקושים של 315 מיליון שקל מהם לקחה החברה 240.7 מיליון שקל במחיר 108.6 אג׳ לע״נ.
לפני כעשרה ימים הקדימה גזית גלוב את פרסום הדוחות הכספיים כדי לבצע רכישה עצמית של אג״ח בהיקף של 750 מיליון שקל. בהתאם לתוכנית רכשה החברה חלק מאגרות החוב שלה כשהרכישה המעניינת היא של סדרה יא׳. החברה רכשה בסכום זניח של 337 אלף שקל אג״ח מהסדרה במחיר 112.4 אג׳.
כאמור, בעוד החברה רוכשת בסכומים זניחים ובמחירים גבוהים אגרות חוב מהסדרה האמורה היא מוכרת בידה השנייה, בסכומים גבוהים יותר, אגרות חוב מהסדרה במחיר נמוך יותר משמעותית.
בשיחות שקיימה החברה הבוקר עם משקיעים ששאלו על המהלך המוזר הזה, אמרה החברה כי לפני עשרה ימים חשבה כי מדובר במחיר טוב לאג״ח מסדרה יא׳ והיום היא חושבת שלא. בכל מקרה, אמרו בחברה למשקיעים, בתחום בו היא פועלת יש כרגע הזדמנויות של פעם בדור ולכן היא מעוניינת בכסף.
- מנכ"לית גזית ברזיל, מיה שטרק, נבחרה לאחת הנשים הבולטות בברזיל ל-2024
- חיים כצמן מממש נכס בצ'כיה ב-1.1 מיליארד ש'; אגרות החוב בתגובה עולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה שאלות עולות מהגיוס המוזר הזה כשהמרכזית שבהם היא: מה בהנחות העבודה של החברה השתנה בשבוע שגרם לה לקרנת אג״ח ב-112.4 אג׳ לע״נ (בסכומים זניחים) ולמכור אותם (בסכומים ניכרים) שבוע לאחר מיכן ב-108.6 אג׳ לע״נ.
- 4.בני גור 28/03/2020 16:48הגב לתגובה זורצוי לגייס הון, כי הרי ברור שתוך כמה חודשים, החברה לא תוכל לשרת את החוב, כל מרכזי הקניות שלה נסגרו.
- 3.להלאים את הפנסיות (ל"ת)משקיע 28/03/2020 01:39הגב לתגובה זו
- 2.מחקר יוכיח שהוא גם פוגע בחשיבה . להפסיד בכוונה זה מוזר (ל"ת)נגיף הקורונה 27/03/2020 06:56הגב לתגובה זו
- 1.פאפוס 27/03/2020 00:46הגב לתגובה זוגופים חשבו שקנו במחיר מציאה .ימים יגידו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
