ראסל אלוונגר טאוואר
צילום: יח"צ

טאואר חתמה על הסכם תלת שנתי שיניב לה הכנסות של 35 מיליון דולר

החברה שחררה הודעה על הסכם מחייב במזרח - יומיים לאחר המלצת אפסייד משמעותית
גיא ארז | (4)

חברת טאואר 2.45% -ג'אז מודיעה היום (ה') כי חתמה על הסכם תלת-שנתי מחייב עם Semiconductor Laboratory, זרוע ממשלתית של מדינה אסיאתית. טאואר-ג'אז תשתמש בניסיונה ויתרונה התפעולי במהלך שלוש השנים הבאות לתחזוק ותמיכה הנדסית לשם תפעול מוצלח של מפעל ייצור במדינה באסיה, ותספק תמיכה ויכולות פיתוח והנדסה אחרות למפעל. המניה עולה כעת 2.9%.

 

העסקה תייצר לטאואר-ג'אז הכנסות בשיעור של 35 מליון דולר, וזאת בנוסף להכנסות הקיימות מהמפעלים הקיימים שלה היום. ההסכם יאפשר לחברה לממש רווחים בשיעור ניכר בזכות מומחיות הייצור והמהנדסים שלה - כך לשון ההודעה.

 

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר-ג'אז: "משמעות הפרויקט היא הכרה נוספת ביכולות ובניסיון הבינלאומי שלנו. זהו מודל עסקי ייחודי שיספק לנו הכנסות בשיעורי רווחיות גבוהים מעל ומעבר להכנסות והרווחיות שנובעים מהמודל הפיננסי הבסיסי שלנו".  

נזכיר כי שלשום החל בית ההשקעות אופנהיימר לסקר את מניית טאואר, עם המלצה ל'תשואת יתר' ומחיר יעד של 20 דולר למניה. עם פרסום ההמלצה מחיר היעד היווה אפסייד של כמעט 41%. מאז עלתה המניה בישראל כמעט 5%, כולל עלייה של 2% אתמול - בעוד הבורסה רשמה ירידות שערים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מושון 17/12/2015 14:16
    הגב לתגובה זו
    המניה הייתה לפני כשנה ב7300 מאז היו לפחות עשרים עסקאות והמניה למטה יש משקעים שממתינים כבר מעל עשור ושומעים לסיפורים של טאואר
  • רועי 17/12/2015 17:26
    הגב לתגובה זו
    רוב האנשים לא מבינים מאומה בתחום. כל שבוע איזה פצפום לעיתונות וכולם מבסוטים. לחברה יש טכנולוגיה של מספר דורות אחורה. מפעל עם קיבולת נמוכה..שום יתרון טענולוגי.. וכו
  • 1.
    ויקטור 17/12/2015 13:33
    הגב לתגובה זו
    האם זו העסקה המדוברת בהודו, או עסקה נוספת אחרת? האם החוזה בהודו עדיין על הפרק?
  • הודו הבאה בתור (ל"ת)
    שי 17/12/2015 15:59
    הגב לתגובה זו
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.