הציבור חוזר לארץ: הקרנות הקונצרניות גייסו 360 מ' ש'; אג"ח חו"ל נפדה

תעשיית קרנות הנאמנות רשמה בשבוע שעבר גיוסים של כ-390 מיליון שקל. מקרנות אג"ח חו"ל נפדו 100 מיליון שקל, הפידיון שהגבוה ביותר מאז דצמבר 2011 וגבוה פי 2.5 מהפדיונות בשבוע שעבר
יעל גרונטמן | (2)

שבוע המסחר שחלף היה שבוע אותו יכולה לסכם תעשיית קרנות הנאמנות המקומית עם הכותרת - "המשקיעים חוזרים חזרה לארץ", זאת על רקע הפדיונות בסך של 100 מיליון שקל שנרשמו בקרנות אג"ח חו"ל, הפידיון שהגבוה ביותר שנרשם באפיק זה מאז דצמבר 2011 וגבוה פי 2.5 מהפדיונות שנרשמו באפיק זה בשבוע שעבר, 40 מיליון שקל.

סיכום של סך השינויים שחלו בנכסי תעשיית קרנות הנאמנות, שנתוניו נאספו על ידי כלכלני מיטב, מראה שבשבוע שבין ה-21-25 באוקטובר תעשיית קרנות הנאמנות רשמה גיוסים של כ-390 מיליון שקל - עלייה של כ-115% לעומת השבוע הקודם.

מדדי התל בונד סיכמו שבוע נוסף עם תשואות חיוביות וכתוצאה מכך המשיכו המשקיעים להגדיל את חשיפתם לקרנות אג"ח הקונצרני שגייסו השבוע כ-360 מיליון שקל, קצב גיוסים חודשי הגבוה ביותר מאז חודש אפריל השנה. מתחילת החודש גויסו לקרנות האג"ח הקונצרני כ-950 מיליון שקל.

מדדי המניות המקומיים התאפיינו בשבוע החולף במגמה מעורבת- מדדי ת"א 25 ות"א 100 רשמו השבוע ירידות של עד כ-0.6%, ומנגד, מדד הבנקים ומדד ת"א 75 עלו השבוע בכ-2% ובכ-0.2% בהתאמה. הקרנות המנייתיות רשמו השבוע פדיונות של כ-20 מיליון שקל, כאשר כולם נפדו מהקרנות המתמחות במניות ישראל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זרים=שחקני מעוף +בתי ההשקעות +בנקים (ל"ת)
    המחשב 29/10/2012 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    gg 29/10/2012 10:37
    הגב לתגובה זו
    מניפולציות על פקיעת המועו כפי שאמרתי כאן לא זרים ולא בבלט מלכודת דבש של שחקני מעו בשייתו אתרי הכלכלה שום זר לא ישקיע בארץ 5 חדשים לפני אם כל האי וודאויות (איראן כן או לא) והטיפשים כאן קונים כל פעם את הלוקשים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?