המניות הביטחוניות נופלות - הנה הסיבה

אלביט, נקסט ויז'ן, ארית, אימקו, תאת, אראסאל, אסטיג'י - זו רק רשימה חלקית של המניות הביטחוניות שנופלות היום במסחר. המניות האלה ונוספות זינקו בשנה וחצי האחרונות, גם על רקע המלחמה בישראל אבל בעיקר על רקע הסכסוכים בעולם - מלחמת רוסיה אוקראינה כמובן, המתיחות בין ארה"ב וסין, החשש מהגברת המתיחות בין סין לטוואן. האיום האיראני ועוד נקודות חיכוך נוספות. על רקע זה היתה האצה בתקציבים הביטחוניים ומניות הביטחון זינקו. כשהמתיחות נרגעת הן מגיבות בירידות.

הסכם הסחר שמתגבש בין ארה"ב וסין הוא חדשות טובות גם ל"שלום עולמי". זה עשוי להסיר את החשש הגדול מתוקפנות סינית כלפי טיוואן. כשזה קורה בהמשך להפסקת אש בין פקיסטן והודו והודעה של הכורדים על סיום הלחימה, זה מוביל לצניחה חדשה במניות הביטחוניות.  

הסכסוכים בעולם מתמתנים

אחת ההתפתחויות הדרמטיות היא ההתפרקות של של המחתרת הכורדית, ה-PKK, מה ששם סוף לסכסוך של 40 שנה באזור כורדיסטן בינם לבין הטורקים, כשהתפתחות משמעותית נוספת היא כאמור גם הסכם הסחר בין ארה"ב לסין. טראמפ, כך נראה, מתקדם לעבר החזון שלו של "שלום עולמי". הוא אמר שהוא יפסיק את המלחמות בעולם, והיום השוק מאמין לו. גם באירופה יש ירידה של המניות הביטחוניות וגם אצלנו ובשיעורים חדים. אלביט מערכות המניה הכבדה בתחום יורדת במעל 4%, נקסט ויז'ן ב-7.5% וגם ארית הכוכבת של הזמן האחרון שאנחנו מסבירים כאן ללא הירף שהיא לא שווה את המחיר שלה נופלת בקרוב ל-10%. 

• אלביט אמריקה תספק לחיל הנחתים האמריקאי מערכות ראיית לילה מתקדמות בשווי 112 מיליון דולר
• אלביט זכתה בחוזה של 80 מיליון דולר לשדרוג מסוקים

פתרון מלחמת סחר יוביל לפתרון הסכסוכים הצבאיים?

ארה"ב וסין הסכימו שתיהן להוריד את המכסים אחת על השנייה, אבל יש להסכם הזה השפעות גם מעבר לזירת הסחר. ההסכם מסמן התקרבות בין ארה"ב לסין וההשפעה שלו היא שהאיום של סין על טאייואן פוחת ונראה שזו הסיבה העיקרית להתנהגות המניות כיום. בכל זאת, סין היא האיום הגדול ביותר גם מבחינת סחר וגם מבחינת יכולות צבאיות.  סין כזכור מאיימת על טאיוואן כבר תקופה ארוכה, היא רואה בטאיוואן חלק ממנה והיא איימה לא פעם בפעילות צבאית נגדה. 

האינטרס של ארה"ב באזור ברור - טאיוואן מהווה את המוקד החשוב בעולם לייצור שבבים, וכל פגיעה במדינה תפגע בחברות הגדולות בארה"ב, לא רק חברות השבבים כמו אנבידיה, AMD, ברודקום ואחרות, אלא כל חברת טכנולוגיה - אפל, גוגל, מיקרוסופ, אמזון. כמעט כל חברת טכנולוגיה תלויה בשבבים שיוצאים מטאיוואן וכל פגיעה במדינה יכולה להביא לטלטלה של ממש.

לאירועים האלו תוסיפו גם את הביקור של טראמפ בערב הסעודית. זה ביקור שככל הנראה מתמקד בנושאים כלכליים כשבמוקד הנפט, אבל ככל הנראה יש גם שיחות ביטחוניות - כך למשל דווח כי ארה"ב הגיעה להסכמות מול חמאס בנוגע לשחרורו של עידן אלכסנדר, ויכול להיות שטראמפ משוחח עם הסעודים גם על נורמליזציה עם ישראל, וכמובן גם על איראן. כל אלו יכולים להביא לרגיעה משמעותית במזרח התיכון.

• נקסט ויז'ן: הצבר עלה ל-123 מ' דולר, לעומת 101 מ' דולר ברבעון הקודם
• היטל ששינסקי מכביד על ישראמקו: הרווח הנקי ירד ל-29 מיליון ד'
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

החברות הביטחוניות יורדות

ועל הרקע הזה המניות הביטחוניות בארץ יורדות. החברות הישראליות הגדולות מוכרות גם מחוץ לישראל - אלביט למשל ידועה כחברה ישראלית מהמוכרות בשוק אבל 70% מההכנסות שלה ב-2024 הגיעו מחוץ לישראל - 4.84 מיליארד דולר מוך הכנסות של 6.83 מיליארד דולר בשנה.

גם נקסט ויז'ן, מי שהייתה הכוכבת של הבורסה ב-2023 וגם ב-2024 מקבלת את רוב ההכנסות שלה מחוץ לישראל. ב-2024 ההכנסות של נקסט ויז'ן מחוץ לישראל הסתכמו ב-97 מיליון דולר, 84% מסך ההכנסות באותה שנה שהסתכמו ב-115 מיליון דולר.

ודוגמא נוספת - ארית. אנחנו כאמור כותבים כאן כבר תקופה על כך שהיא לא שווה את המחיר שלה. המכפיל שלה גבוה ועומד על בערך 30 על המכירות ו-60 על הרווח. היו לה שנים מעולות אבל מכפילים כאלה מהווים צפי של השוק קדימה, וכשמסתכלים על המוצרים של ארית, שבסופו של דבר אין להם שום יתרון טכנולוגי, חייבים לשאול האם זה מוצדק. כתבנו שהמכפילים הגבוהים האלה חושפים את ארית לסיכון מהאטה בפעילות הביטחונית בעולם, ועכשיו אנחנו רואים את זה מתממש.

היקף ההכנסות של ארית מחוץ לישראל קטן יותר בהשוואה לאלביט ונקסט ויז'ן למשל, אבל לארית יש פעילות גדולה בהודו - כ-32% מהכנסותיה מגיעות מ-BEL, קבלן משנה שעובד עם צבא הודו. הפסקת האש בין הודו לפקיסטן עשויה לסמן האטה בהצטיידות הביטחונית של הודו, ומי שעשויה להיות מושפעת מכך היא גם ארית.

לאור כל זאת גם היינו מופתעים שכלל ומור השקיעו בה לפי מחיר כה גבוה. שני המוסדיים ביחד עם קרן VAR השקיעו 100 מיליון שקל בארית. ההשקעה הייתה בדיסקאונט של 13% על המחיר סמוך להנפקה אבל מדובר היה במחיר שביטא מכפיל 40 על הרווח של השנה. יש שני הסברים אפשריים להשקעה הזו - או שהמוסדיים ראו אפשרות לרווח מהיר לאור הדיסקאונט, או שהם מאמינים בארית לטווח הארוך. האפשרות השנייה נראית תמוהה, המוסדיים הגיעו למסיבה של ארית מאוחר מדי וכאמור קשה לראות אותה מצדיקה את המכפילים האלה בהמשך. להרחבה: מאמינים בכלכלת מלחמה: המוסדיים רכשו מניות ארית בכ-100 מיליון שקל

האם הירידות הן הזדמנות או שינוי מגמה?

השאלה שצריך לשאול עכשיו היא האם הירידות במניות הביטחוניות הן תיקון זמני או תחילתו של שינוי מגמה עמוק יותר. מצד אחד הסכנות לא נעלמו וחלק מהסכסוכים הגדולים בעולם לא הסתיימו, וההיסטוריה מלמדת שהעולם נוטה לחזור לאי-יציבות מהר מהצפוי. מצד שני אפשר לטעון שגל העליות שאפיין את 2023-2024 היה מונע בעיקר מהחששות להסלמה בחלק מהסכסוכים האמורים, ועכשיו חלק מהחששות האלה נרגעים משמעותית.

למרות ההתפתחויות החיוביות בזירה הבינלאומית, קיימים עדיין מוקדים שעלולים להתלקח בכל רגע - לבנון, תימן, צפון קוריאה ואפילו אוקראינה שעדיין רחוקה מפתרון מלא. כל אירוע חדש כזה עלול להחזיר את הרוח למפרשים של מניות הביטחוניות. מצד שני, אם מגמת ההרגעות תימשך, ייתכן שנראה את החברות נאלצות להתייעל, לגוון את המוצרים או לחפש הזדמנויות בשווקים האזרחיים.