חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מאמינים בכלכלת מלחמה: המוסדיים רכשו מניות ארית בכ-100 מיליון שקל

ארית - שמחירה נראה גבוה עד שהמנכ״ל ובעל השליטה מממשים אחזקות - הנפיקה למוסדיים מניות בשווי 100 מיליון שקל בדיסקאונט של 13%, מחיר שמבטא מכפיל של 40 על רווח של השנה עם מרוץ החימושים הגרוע ביותר שידע העולם מזה שנים; לארית יש עתיד בטוח, אבל האם זה עתיד שמצדיק שווי של למעלה מ-2 מיליארד שקל?

חיים בן הקון | (1)

ארית תעשיות ארית תעשיות -0.93%   העוסקת בייצור מרעומים מדווחת על הקצאה של 97.6 מיליון שקל במניות לשלושה גופים מוסדיים. ההקצאה באה בעקבות כניסתה של ארית למדד ת״א 90 והצורך של המוסדיים במניותיה. את המניות הקצתה ארית במחיר של 21.5 שקל למניה, המשקף דיסקאונט של 15% על מחיר הסגירה. הניצעים הם כלל ביטוח, שרכשה 53 מיליון שקל; מור גמל ופנסיה רכשה 35 מיליון שקל; קרן VAR רכשה 9.6 מיליון שקל.


החברה כותבת כי: ״מטרות ההקצאה הן, בין היתר, צירוף גופים מוסדיים כבעלי מניות בחברה לאור כניסת החברה למדד ת"א 90״. עוד מציינת החברה כי: ״בכוונת החברה להשתמש בתמורה, בהתאם להחלטות דירקטוריון החברה, ובין היתר להגדלה של ההון העצמי של החברה ו/או להרחבת פעילותה של חברת הבת רשף טכנולוגיות בע"מ במדינות נוספות ו/או לרכישת פעילויות או חברות נוספות״, ובמילים אחרות החברה אומרת כי מאחר ויש לה 100 מיליון שקל במזומן שנכנסו לקופה, ייתכן והיא תעשה בהם משהו.


המחיר לפיו בוצעה ההקצאה נקבע לפי השער הממוצע של מחיר המניה בבורסה מאז פרסום הדו״ח השנתי בראשון לאפריל ועד יום 5 במאי - 22 ימי מסחר - הוא 22.07 שקל. לפי מחיר זה הקצתה ארית מניות בהנחה של 2.5% על מחיר השוק. זהו אמנם מחיר הנחה על השוק, אבל מבחינה של הנתונים העסקיים של החברה, בכלל לא בטוח שהמדובר הוא במחיר מוזל. קשה להעריך שארית תמשיך לייצר רווח נקי של 60 מיליון שקל בשנה, כפי שעשתה ב-2024, לאורך שנים. צבי לוי, בעל השליטה, זכה במזל גדול כאשר רקד בשתי החתונות, גם זו של המלחמה בישראל וגם זו של ההתממות בין הודו לפקיסטן. אך כשאלו יגמרו, ייתכן ולא תחזור לרמות הרווח שהיא נהנתה מהן בעבר - סביבות ה-10 מיליון שקל בשנה, אך ברמת הרווחיות הנוכחית היא בוודאי לא תישאר בהיעד הימשכות הקרבות בעולם או הרחבת היצע ללקוחות.




המוסדיים נזכרו להגיע למסיבה כשהיא נגמרה. ארית הספיקה לעלות כבר 159% מתחילת השנה ו-422% ב-12 החודשים האחרונים. איפה היו המוסדיים אז? למה הם לא קנו את אחת המניות שקפצו הכי מהר והכי גבוה בבורסה בזמן האחרון? למה רק עכשיו, במכפיל 40 על שנה מאתגרת בחזיתות? סיבה אחת יכולה להיות ש-13% דיסקאונט על מחיר הסגירה הוא 13% רווח במחיר הפתיחה ביום שאחרי. כלומר המוסדיים כבר מרווחים על האחזקה הזאת, וזה מה שחשוב. הם יכולים להציג רווחיות מההחזקה בארית בדוחות שלהם, ושלום על ישראל. ייתכן מאוד שהמחיר נקבע כבר לפני מספר ימים, והעליות של יום עדכון המדד הן אלו שהביאו לפע הגדול בדיסקאונט. 


מבחינת המוסדיים, הכדאיות שלהם בהשקעה כזו יכולה להיות משתי אפשרויות: או שמדובר בעסקה מהירה שבה הרוויחו 15% תוך יום אחד, או שמדובר בהבעת אמון בהימשכות המלחמות מסביב לעולם, תוך התחשבות ביתרון התחרותי שמייחד את המרעומים של ארית, שיכולו להמשיך להפגיז בתים, בניינים ומשוריינים מסביב לגלובוס: בצפון אמריקה, בנאט״ו באירופה, בעזה, בלבנון, בסוריה, בפקיסטן ואולי יום אחד גם באוקראינה. כך או אחרת, או שמדובר בראייה קצרת טווח מצד המוסדיים, או שהמוסדיים עושים שורט על האנושות ומאמינים בהמשכיות המלחמה. 


יש מניות שהצמיחה שלהן היא בת־קיימא ויש שנהנו מביקושים מזדמנים בעקבות נסיבות גלובליות כאלה או אחרות - לדוגמה: מלחמות. כדי להמחיש עד כמה ייתכן שארית יקרה, נעמיד אותה למבחן מול מניית אל על. נראה שהשוק אומר שני דברים שונים בעת ובעונה אחת: מניית אל על, שלא ידעה ימים טובים יותר משנת 2024, מעולם לא נסחרה במכפיל הגבוה מ-3 או 4. לעומת זאת, מניית ארית, שגם היא לא ראתה ימים טובים יותר משנת 2024, נסחרת במכפיל 40. אל על היא חברה המספקת שירותים אזרחיים: אז נכון, היא המרוויחה הגדולה כשאין חברות תעופה אחרות בארץ, אבל הצמיחה שלה לא קשורה בחבל הטבור למצב המלחמה והשלום העולמי. ארית, מנגד, היא חברת תעשייה בטחונית, מה שהופך אותה לאופציה על מצב השלום בעולם. אם יש מלחמות בעולם, הרי שארית נכנסת לתוך הכסף. בשנת 2024 ארית לא רק ׳נכנסה׳ לתוך הכסף, היא צללה למים העמוקים שלו. 


שתי המניות נהנות מאותן נסיבות (מלחמות) שתי המניות יפסיקו להנות כשהנסיבות יעלמו, אבל זה לא מונע ממניה אחת להיסחר במכפיל נמוך ומאחרת במכפיל אסטורנומי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


אם ארית לא תצליח להצדיק את השווי שלה, הרי שהמוסדיים רכשו במחיר מלא מניה שבחינה פשוטה של מצב עסקיה יכול היה להעיד עליה שהיא שווה הרבה פחות ממחירה. כששדות הקרב בעולם יפונו והמצב הביטחוני ירגע, עלולה מניית ארית למצוא את עצמה צוללת למטה, ואיתה צוללים 100 מיליון שקל של הציבור; 100 מיליון שקל שהמוסדיים רכשו בכספי הציבור מניות של ארית, כשהאחרונות נמצאות בשיא כוחן וספק אם ימשיכו לעלות.   


איך נדע שמחיר מניית ארית נמצא בשיאו? לפי הדיווח הבא: בשלהי אפריל דווח כי מנכ"ל החברה, חיים שטפלר, מימש חלק מהאופציות שהוקצו לו בסכום של כ-3.9 מיליון שקל ובעל השליטה, צבי לוי, שרכש את השליטה ב-14 מיליון שקל שהפכו ל-1.1 מיליארד שקל, מימש מניות בכ-50 מיליון שקל. תנועות הון מצד בכירים הן לעיתים חלון לדרך שבה הם תופסים את מצבה העתידי של החברה. כאשר מנכ"ל בוחר לממש חלק משמעותי, ובעל השליטה מצמצם את החזקתו בסכומים משמעותיים, הדבר עשוי להעיד לא רק על רצון למימוש רווחים לאחר מהלך עליות חד, אלא גם על הערכה שהשווי הנוכחי משקף במידה רבה את הפוטנציאל הידוע, או אפילו על חשש מפני האטה עתידית בקצב הצמיחה. חשוב לציין כי ייתכן שמדובר בהחלטה אישית או פיננסית שאינה קשורה ישירות לפעילות החברה, אך בשוק ההון תזמון המימושים חשוב לא פחות מהמהלך עצמו.


למרות כל האמור, ארית נהנית גם מצבר הזמנות מוצק שמעניק לה נראות קדימה. נכון לסוף 2024, צבר ההזמנות של החברה הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל, מתוכו כ-210 מיליון שקל בהזמנות מותנות. אחד מהחוזים הבולטים הוא שיתוף הפעולה עם חברת BEL ההודית, שצפוי להניב לרשף, חברת הבת של ארית, הכנסות פוטנציאליות של עד 200 מיליון דולר בעשור הקרוב, בהנחה של עמידה ביעדי ייצור ואספקה.


 הנהלת החברה שואפת להמשיך להרחיב את פעילותה בשווקים הבינלאומיים, ובמיוחד בצפון אמריקה ובאירופה, אזורים שחווים עלייה דרמטית בהשקעות בביטחון הלאומי. רשף כבר רשמה פריצת דרך משמעותית עם הזמנה ראשונה של כ-310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה במהלך 2025, ולפי החברה, נחתם גם מזכר הבנות לשיתוף פעולה חדש עם חברה במערב אירופה לשיווק וייצור מרעומים לשוק מדינות נאט"ו. מהלכים אלו עשויים לחזק את מעמדה של ארית בזירה העולמית ולהפחית תלות בשוק המקומי.


ארית תעשיות עלתה השנה בכ-159%, וב-12 החודשים האחרונים עלתה 422%. בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי של ארית תעשיות בכ-59 מיליון שקל; צמיחה של כ-600% לעומת 2023. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 07/05/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    מהמרים מכספי החסכונות
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות בפיננסים: הבנקים וחברות הביטוח בירידות - מדדי תא במגמה מעורבת

המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה הציבורית והתקשורתית.


אל על אל על -3.15%   יורדת. רשות התחרות צפויה להטיל על אל על עיצומים של עשרות מיליוני שקל, בעקבות בדיקה שבחנה את התנהלות החברה מאז ה-7 באוקטובר וקבעה לכאורה כי גבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופת המלחמה. הבדיקה נערכה על רקע יציאתן של חברות תעופה זרות מישראל, מצב שהפך את אל על לשחקן דומיננטי כמעט יחיד והוביל לזינוק חד בהכנסות וברווחים, עם עלייה של 37% בהכנסות ב-2024 וצמיחה של כמעט פי חמישה ברווח הנקי. הבדיקה הזאת מחזקת גם את הטענה שאל-על לצד חברות התעופה הישראליות ישראייר גרופ 0.28%   ניצלו לכאורה את המחסור בטיסות כדי למקסם רווחים. מבחינת בעלי המניות, השאלה שעולה היא האם המקסום בטווח הקצר לא היה אגרסיבי מדי, ויחזור כבומרנג כשחברות זרות יחזרו והתחרות תתחדש.


גילת טלקום גילת טלקום -0.33%   מודיעה על הסכם חדש לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף של כ-3.7 מיליון שקל, והפעילות צפויה להתחיל בינואר הקרוב. ההתקשרות הזאת מצטרפת להזמנה קודמת שעליה דיווחה החברה, בעקבות זכייה במכרז בהיקף מצטבר של כ-6.5 מיליון שקל שצפוי להתפרס על פני 3 שנים.


רפק אנרגיות מתחדשות, חברה בת של קבוצת רפק 11.3%  , מתקרבת להנפקה בתל אביב לפי שווי של כ-600-650 מיליון שקל. מרכז הסיפור הוא פעילות סינרג’י שנרכשה בתחילת השנה ב-30 מיליון שקל, עם תמורה עתידית אפשרית של עד 230 מיליון שקל, כשהשאלה בשוק היא איך עסקה בסדר גודל כזה מתורגמת לשווי הנפקה גבוה, ובקרב מוסדיים יש תחושה שהתג מחיר אגרסיבי. הבסיס לשווי הוא “תיק האנרגיה” שנבנה סביב סינרג’י: צבר פרויקטים של כ-600 מגה-ואט ייצור וכ-1,900 מגה-ואט שעה אגירה בשלבי התקדמות שונים, שאמור לתמוך בסיפור הצמיחה של החברה - קבוצת רפק רוצה להנפיק את 'רפק אנרגיות מתחדשות'; מה השווי הצפוי?


סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי