ישראייר
צילום: עידו וכטל

ישראייר תפעיל טיסות מרמון לאתונה

חברת התעופה תפתח קווים משדה התעופה שסמוך לאילת לאתונה החל מפברואר הקרוב; מחירי הכרטיסים יחלו ב-299 דולר לאדם

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ישראייר אתונה

חברת ישראייר ישראייר גרופ 2.02%   שבשליטת רמי לוי כי תפעיל טיסות ישירות משדה התעופה רמון לאתונה. טיסת הבכורה תמריא ביום שישי ה- 7.2.25 ועד ה- 21.3.25. הטיסות יופעלו פעמיים בשבוע בימי שני ושישי. בימי שני הטיסות ימריאו בשעה 13:30 מרמון ובשעה 17:30 מאתונה לרמון, בימי שישי הטיסות ימריאו בשעה 8:55 מרמון ובשעה 12:45 מאתונה לרמון. מחיר כרטיס טיסה החל מ- 299 דולר לאדם ומחיר חבילה ל- 3 לילות כולל טיסה ומלון החל מ- 399 דולר לאדם. 


"ישראייר שוקדת כל העת על הרחבת המוצרים לקהל לקוחותיה, אנו רואים כי קיימת עלייה משמעותית בביקושים לטיסות לאתונה ומצאנו כי הפעלת הטיסות משדה התעופה רמון לאתונה יקצרו דרמטית את הדרך לחופשה עבור תושבי אילת והישובים הסמוכים אליה", מסרה הילה הרמולין רונן סמנכ"לית שיווק ומכירות של ישראייר. "אתונה אהובה על הישראלים לחופשות וכן היא היעד הנח והקל לטיסות המשך ברחבי העולם. על כן החלטנו לתת מענה לתושבי הדרום שיחסכו זמן נסיעה ארוך לנתב"ג, תורים בביטחון ובצ'יק אין, וחנייה חינם שמורה ומאובטחת מול הטרמינל. בשדה התעופה רמון יש דיוטי פרי , מסעדה ובתי קפה לרווחת הנוסעים והוא שדה חדש ונח לנוסעים".


על רקע הימשכות ההיעדרות של חברות התעופה הזרות, ישראייר רשמה רבעון שיא ברבעון השלישי עם הכנסות של 166 מיליון דולר. גדלת נתח השוק של החברה בשוק התעופה מתבטא במספרים כמו גם בהיקף הנוסעים שצפוי להסתכם השנה ב-1.4 מיליון נוסעים, גידול של 40% לעומת 2023.


שוחחנו לאחרונה עם המנכ"ל אורי סירקיס, שאמר שהמלחמה עוד פגעה ברווח - הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-20 מיליון דולר, עלייה של 50% לעומת 13 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ובשיחה סירקיס אמר כי "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דולר". 


הסיבה לכך היא בעיקר חכירת המטוסים: "ההתייקרות הפנומנלית של המטוסים בחכירה רטובה, שעתית, שעומדת על סדר גודל של 1,000 דולר לשעה ובנוסף יש את העלות של לאחסן את המטוסים בלרנקה. כל מטוס כזה ייצר כל יום הוצאה נוספת של קרוב ל-20 אלף דולר", אמר סירקיס בשיחה. מניית ישראייר נסחרת לפי שווי של 549 מיליון שקל אחרי עלייה של 39% בשנה האחרונה.

מניית ישראייר בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.