ישראייר
צילום: עידו וכטל

ישראייר תפעיל טיסות מרמון לאתונה

חברת התעופה תפתח קווים משדה התעופה שסמוך לאילת לאתונה החל מפברואר הקרוב; מחירי הכרטיסים יחלו ב-299 דולר לאדם

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ישראייר אתונה

חברת ישראייר ישראייר גרופ 2.43%   שבשליטת רמי לוי כי תפעיל טיסות ישירות משדה התעופה רמון לאתונה. טיסת הבכורה תמריא ביום שישי ה- 7.2.25 ועד ה- 21.3.25. הטיסות יופעלו פעמיים בשבוע בימי שני ושישי. בימי שני הטיסות ימריאו בשעה 13:30 מרמון ובשעה 17:30 מאתונה לרמון, בימי שישי הטיסות ימריאו בשעה 8:55 מרמון ובשעה 12:45 מאתונה לרמון. מחיר כרטיס טיסה החל מ- 299 דולר לאדם ומחיר חבילה ל- 3 לילות כולל טיסה ומלון החל מ- 399 דולר לאדם. 


"ישראייר שוקדת כל העת על הרחבת המוצרים לקהל לקוחותיה, אנו רואים כי קיימת עלייה משמעותית בביקושים לטיסות לאתונה ומצאנו כי הפעלת הטיסות משדה התעופה רמון לאתונה יקצרו דרמטית את הדרך לחופשה עבור תושבי אילת והישובים הסמוכים אליה", מסרה הילה הרמולין רונן סמנכ"לית שיווק ומכירות של ישראייר. "אתונה אהובה על הישראלים לחופשות וכן היא היעד הנח והקל לטיסות המשך ברחבי העולם. על כן החלטנו לתת מענה לתושבי הדרום שיחסכו זמן נסיעה ארוך לנתב"ג, תורים בביטחון ובצ'יק אין, וחנייה חינם שמורה ומאובטחת מול הטרמינל. בשדה התעופה רמון יש דיוטי פרי , מסעדה ובתי קפה לרווחת הנוסעים והוא שדה חדש ונח לנוסעים".


על רקע הימשכות ההיעדרות של חברות התעופה הזרות, ישראייר רשמה רבעון שיא ברבעון השלישי עם הכנסות של 166 מיליון דולר. גדלת נתח השוק של החברה בשוק התעופה מתבטא במספרים כמו גם בהיקף הנוסעים שצפוי להסתכם השנה ב-1.4 מיליון נוסעים, גידול של 40% לעומת 2023.


שוחחנו לאחרונה עם המנכ"ל אורי סירקיס, שאמר שהמלחמה עוד פגעה ברווח - הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-20 מיליון דולר, עלייה של 50% לעומת 13 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ובשיחה סירקיס אמר כי "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דולר". 


הסיבה לכך היא בעיקר חכירת המטוסים: "ההתייקרות הפנומנלית של המטוסים בחכירה רטובה, שעתית, שעומדת על סדר גודל של 1,000 דולר לשעה ובנוסף יש את העלות של לאחסן את המטוסים בלרנקה. כל מטוס כזה ייצר כל יום הוצאה נוספת של קרוב ל-20 אלף דולר", אמר סירקיס בשיחה. מניית ישראייר נסחרת לפי שווי של 549 מיליון שקל אחרי עלייה של 39% בשנה האחרונה.

מניית ישראייר בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר

התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21%   מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.

היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.

החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.

יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.

מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.