דעה

על "בין הזמנים": הקיץ של החרדים והיערכות התקשורת הדתית

בשבועות של "ימי בין המצרים" שוקדים המפרסמים על עבודה מאחורי הקלעים לקראת "בין הזמנים". דבורה גינזבורג על שוק שיווק ותקשורת בקיץ

עולם השיווק החרדי נמצא בימים אלה בעיצומה של ההכנה לתקופת "בין הזמנים", 3 שבועות בהם יוצא המגזר לחופשה מרוכזת. התקופה, המתחילה יממה לאחר תשעה באב ומסתיימת בראש חודש אלול (18 ביולי עד 30 בחודש) היא מעין "חופשת סמסטר" עבור תלמידי הישיבות ומתאפיינת בצריכה גבוהה של תרבות פנאי, כשרה למהדרין כמובן.

באופן מעניין, דווקא התקופה הקודמת לחופשה היא תקופה רגועה של "הורדת פרופיל" מבחינת תרבות הצריכה החרדית. תקופה זו המכונה "ימי בין המצרים" או "שלושת השבועות" שבין צום י"ז בתמוז המציין את היום בו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב - היום בו נחרב בית המקדש, זוהי תקופת אבל שמנהגי האבלות בה הולכים ומחריפים ככל שמתקרבים לתשעה באב. על פי הקבלה, אלו ימים של סכנה שעדיף להימנע בהם מטיולים, ביצוע עסקאות, דיונים בבתי משפט ואפילו ניתוחים שאינם דחופים.

בימים אלה הציבור החרדי נמנע מרכישת מוצרים חדשים לטווח ארוך, ממעט בבילויים, וצריכת תרבות פנאי כמעט אינה קיימת. עם זאת, צריכת המזון מטבע הדברים נמשכת כסדרה. חלק מרשתות המזון המפרסמות מוצרים שנתיים שאינם תלויי תקופה, מנצלות את תקופת הרגיעה לפרסם "מחוץ לפיק" כאשר הקמפיין שלהם בולט ואינו נטמע בין שאר הפרסומות, כפי שקורה בתקופת "פיק" המאפיינת חגים.

בשבועות אלה, שוקדים המפרסמים על עבודה מאחורי הקלעים לקראת "בין הזמנים". החברות העסקיות השונות, מרשתות התקשורת והמזון ועד למלונות ואתרי נופש, מתאימות עצמן לצרכיו המיוחדים של הצרכן החרדי, מכשרות מהודרת ועד לשעות נפרדות בבריכה.

ב"בין הזמנים" אין לימודים בישיבות, הציבור החרדי ממלא את אתרי הטיולים והנופש, המוני משפחות ובחורי ישיבות ממלאים את גן סאקר בירושלים או פארק הירקון בתל אביב. גם אתרי רשות הטבע והגנים או אתרי מורשת כמו הכותל המערבי או העיר צפת הופכים יעדים מבוקשים. בשנים האחרונות גם נופשים בחו"ל שהותאמו במיוחד לקהל חרדי הפכו רלבנטיים וכבר אין מניעה לפרסם במדיה חרדית על נופש גלאט כשר באירופה למשל.

בהשוואה לחופשה בת חודשיים במגזר הכללי, 3 שבועות חופשה במגזר החרדי הופכות את החופשה למתומצתת ועוצמתית יותר. גופים רבים הפונים לקהל חרדי מנצלים את התקופה לפגוש את הציבור בחוץ, בפארקים ובמקומות הנופש.

גם גופי המדיה השונים המיועדים לציבור החרדי מתאימים את עצמם ללוח הזמנים של קהל המאזינים ויוצרים פעילויות חדשות בלוח השידורים.

שבועות אלה הן הזדמנות נהדרת עבור חברות במגזר העסקי - לייצר נגיעה איכותית במגזר החרדי ולבצע פעילויות שמאפשרות למשווק להגיע בצורה חכמה ושונה לצרכן החרדי. לפגוש אותו בדרך לטיול או לאתרי הנופש ולהשפיע בדרך שתורמת לו, מבינה אותו ומתחברת אליו ולצרכים שלו. הציבור החרדי יודע לזהות ולהעריך את ההשקעה וההבנה והחברות קוטפות את הפירות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טור טוב. תמשיכי (ל"ת)
    שירלי 05/07/2012 10:07
    הגב לתגובה זו
  • "בין הזמנים" מתחיל רק ב-30.7 (ל"ת)
    לא דתייה 05/07/2012 12:29
    הגב לתגובה זו
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.