העובדת הוטרדה על ידי קולגה - החברה תשלם פיצויים
עובדת לשעבר בחברה לשיווק רהיטים, שהוטרדה מינית על ידי אחד העובדים בה, תפוצה בסכום של כמעט 100 אלף שקל, כך קבע באחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. העובדת טענה שעמית שלה לעבודה נהג, בין השאר, להחמיא לה על הופעתה החיצונית, לחבק אותה, לצבוט אותה בלחי ואף לגעת בישבנה. השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה כי הנגיעות בישבן לא הוכחו, ושהמחמאות של העובד על המראה החיצוני אינן מהוות הטרדה מינית. מנגד, היא קבעה כי החיבוקים, הנשיקות והצביטות מהווים הטרדה מינית, ומצדיקים לפסוק פיצויים לטובת העובדת לשעבר.
התובעת החלה לעבוד בנתבעת, חברה שכאמור עוסקת בשיווק רהיטים, בנובמבר 2018 כנציגת שירות לקוחות. במסגרת תפקידה, היא הייתה אחראית גם על תכנון של יומן העבודה של אחד העובדים - הנתבע. בתביעה שהוגשה לבית הדין היא סיפרה כי זמן קצר אחרי שהתחילה את עבודתה בחברה, היא החלה לסבול ממסכת הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד הנתבע.
לטענתה, ההטרדות, שהחלו בהערות ומחמאות הנוגעות למראה שלה, המשיכו בחיבוקים, צביטות בלחי ונשיקות בראש, והידרדרו לכדי ליטוף בירך ונגיעות בישבן. העובדת סיפרה שלאורך כל הדרך היא ביקשה מהנתבע לחדול ממעשיו בשל העובדה שהיא נשואה ודתייה, אלא שהוא המשיך במעשיו, וגם ההנהלה של החברה לא עשתה דבר כדי למנוע את המשך ההטרדות.
לבסוף פוטרה העובדת כעבור חמישה חודשים וחצי של עבודה, כשהיא בהיריון. לטענת התובעת, מלבד פיצויים על ההטרדה המינית שעברה, היא זכאית גם לפיצויים בעקבות פיטוריה על רקע ההיריון והתלונה שהגישה נגד הנתבע.
- נהג סרב להעלות נוסעת בשל "לבוש לא צנוע"
- התלוננה על התעמרות והטרדה מינית מצד המנהל - מה פסק בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה והעובד אמנם אישרו את החיבוקים והנשיקות על הראש, אלא שלטענתם מדובר היה ביחס אבהי שגילה העובד כלפי התובעת ויתר העובדות בחברה, שאינו עונה על ההגדרה של הטרדה מינית. עוד טענה החברה כי הפיטורים של התובעת קשורים לתפקודה הירוד ולא להריונה או לתלונה שהגישה.
תחילה קבעה השופטת מזרחי-לוי כי אין הוכחה כי הנתבע אכן נגע בירך ובישבן של העובדת. יתרה מכך, בין העובדת לנתבע לא התקיימו יחסי מרות אלא יחסי השפעה ברף הנמוך, כך שגם האמירות השנויות במחלוקת שהוא נהג לומר לה – בין היתר דברים כמו "אוהב אותך", "תורידי את המעיל" ו"איזה גוף יפה יש לך" – אינן נחשבות הטרדה מינית.
ואולם לדברי השופטת, שונה הדבר ביחס למסכת ההטרדות בעניין הנשיקות והצביטות. השופטת האמינה לעובדת שהנתבע נהג לנשק את ראשה ואת כפות ידיה, לצבוט אותה בלחי ובאף ולחבק אותה חזק, תוך כדי שהוא אומר לה "אוהב אותך" ו"כפרה עלייך". השופטת אף קיבלה את הגרסה של העובדת שלפיה היא התנגדה למגע וניסתה להדוף את הנתבע, בנימוק שהיא אישה נשואה ודתייה, ואולם למרות זאת הוא המשיך במעשים שלו מדי יום.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
היא כתבה בפסק דינה כי, "הנתבע התהלך על גבול דק שבין הטרדה לבין התנהגות שעשויה להתפרש בנסיבות מסוימות כהתנהגות שאינה עולה כדי הטרדה. בעניינה של התובעת נחצה הגבול הדק". לדבריה, הוא כפה על העובדת מגע לא רצוי באופן חוזר ונשנה, ולפיכך על העובד ועל החברה - שלא עשתה מספיק כדי למנוע את ההטרדות, לפצות את התובעת בסכום של 60 אלף שקל.
לגבי הסיבה לפיטורים, השופטת קיבלה את טענת החברה כי הם לא היו קשורים להיריון של העובדת לשעבר, אך בנוסף היא התרשמה כי לעצם הגשת התלונות בנוגע להטרדות המיניות כן הייתה השפעה על ההחלטה לסיים את העסקתה בחברה. בנסיבות אלה היא קבעה כי החברה תפצה אותה בסכום של 15 אלף שקל נוספים. כמו כן, פסקה השופטת לעובדת 20,935 שקל נוספים עבור הפרשות לפנסיה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במקרה אחר, דחה בתחילת 2019 בית משפט השלום בתל אביב תביעה שהגישה נוסעת נגד אל על, בטענה שלא טיפלה כראוי בתלונתה על תקיפה מינית שעברה בטיסה מישראל לניו יורק. השופט עדי הדר קבע כי הוכח שהנוסעת לא רצתה להגיש תלונה למשטרה, ועמדה זו מנעה את המשך הטיפול של אל על. בספטמבר 2016 טסה התובעת מישראל לניו יורק בטיסת אל על. לטענתה, במהלך הטיסה היא התעוררה בבהלה וראתה נוסע שחופן את שדיה בידיו, ובתגובה קפצה בבהלה והרחיקה את ידיו ממנה. כדי לא להפריע ליתר הנוסעים, הזעיקה התובעת את הדיילת והסבירה לה, תוך סערת רגשות, את שארע. אלא שלטענתה, זו לא פעלה כראוי כשנמנעה מלהפעיל את נוהל הדיווח על אירוע אלימות בטיסה, לא יידעה את הקברניט ולא קיבלה ממנו הנחיות, לא ראתה צורך להעיר את הדיילת הראשית וכן נמנעה ממתן מידע והסבר לתובעת אילו אפשרויות עומדות בפניה. בנוסף, לטענת התובעת, הדיילת צחקה והתייחסה בביטול לתלונה.

דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
