רצח הנער רענן לוי בשפיים: משפחת אבוטבול תשלם פיצוי של 2.3 מיליון שקל

השופטת דליה גנות מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבעה היום רף חדש בפסק דין נגד נגד משפחת העבריינים מנתניה שרצחה את הנער ב-2004
אבי שאולי | (4)

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע היום פיצוי של 2.3 מיליון שקל למשפחתו של רענן לוי ז"ל שנרצח בגיל 18. מדובר בפסק דין חלקי שבו ישלמו הרוצח פרנסואה אבוטבול ובן דודו אבי אבוטבול למשפחת הקורבן. בנוסף ישנם עוד 9 נתבעים שלגביהם השופטת דליה גנות עדיין לא החליטה.

רענן לוי נדקר למוות מחוץ למועדון לילה בקיבוץ שפיים בליל שישי (18 בדצמבר 2004). אמיר אבוטבול, אחיו של אבי, רב עם חבורת צעירים מחוץ למועדון, וקרא לאחיו ובן דודו, פרנסואה, בנו של צ'רלי אבוטבול ובן דודם של אסי ופרנסואה אבוטבול.

בני משפחת אבוטבול רדפו בג'יפ אחרי חבורת הצעירים ולוי שכלל לא היה קשור לאירוע נדקר בחזהו ומת בתוך מספר דקות. פרנסואה אבוטבול, נדון למאסר עולם בגין הרצח ואבי אבוטבול זוכה מהרצח מחמת הספק אולם הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע ונידון ל-6 שנות מאסר.

השופטת דליה גנות פירטה את הפיצוי לגורמים: הוצאות קבורה ומצבה, אובדן השתכרות בשנים האבודות, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים ופיצוי עונשי.

השופטת דליה גנות: "גדיעת פתיל חייו של המנוח בגיל כה צעיר ובאלימות כה רבה, תוך קיצור תוחלת חייו באופן משמעותי מאד, הינה טראגית, וצריכה להילקח בחשבון בעת פסיקת הפיצוי בגין בגין ראש נזק זה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גב' דליה גנות, את ענקית. יישר כוח. (ל"ת)
    bjoseph1 14/09/2014 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הנערה רעות רבין, הדמות האמיצה ביותר בתולדות המדינה (ל"ת)
    מירי 14/09/2014 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוב מאד. (ל"ת)
    אזרח 14/09/2014 13:25
    הגב לתגובה זו
  • מה זה טוב מאוד אפשר לברר למה טוב מאוד (ל"ת)
    אנונימי 14/09/2014 14:42
    הגב לתגובה זו
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

ההקלטות הכריעו: איש עסקים ישלם 5.5 מיליון ש' למנהל לשעבר

בית המשפט חייב איש עסקים ותיק לשלם פיצוי בסכום עתק למנהל הפרויקטים הבכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הציג הקלטות סתר שבהן התחייב לו המעסיק לתגמולים כספיים נדיבים. בפסק הדין נקבע כי ההתחייבויות מחייבות גם בהיעדר הסכם כתוב, וכי התנהלות המעסיק היתה בחוסר תום לב. השופט ביקר את ניסיונות ההתחמקות מהתשלום וקבע כי מדובר בהפרה ברורה של חובת תום הלב החוזית

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה דיני חוזים

פסק הדין בתיק הזה יעניין כנראה רבים בענף הנדל"ן המקומי. מנהל לשעבר, שבמשך שנים הוביל פרויקטים מורכבים ועתירי תקציב עבור החברה, ישב דרוך והמתין לשמוע אם מאבקו הממושך יישא פרי. מולו, איש העסקים הנתבע, דמות מוכרת בענף, נראה מתוח, מודע לכך שההכרעה במקרה הזה עשויה להיות יקרה במיוחד. השופט הקריא את ההחלטה לאט ובקול שקול - ובסיומה היה ברור: בית המשפט מקבל את גרסת התובע במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לו 5.5 מיליון שקל.

הסיפור החל לפני כמה שנים, כשהמנהל הבכיר עזב את החברה בטונים צורמים וטען כי הובטחו לו בונוסים ותשלומים שונים שלא שולמו. לטענתו, במהלך פגישות עבודה סגורות נתן לו המעסיק הבטחות מפורשות לחלוק ברווחי פרויקטים מסוימים, ואף נקב בסכומים ובאחוזי חלוקה מדויקים. אלא שכשהוא ביקש לממש את ההתחייבויות, טען המעסיק כי, "מדובר בשיחות בעלמא" וכי לא נחתם כל הסכם מחייב. המנהל לשעבר לא ויתר, ובמהלך ההליך המשפטי הציג הקלטות סתר שתיעדו את השיחות האלה. ההקלטות, שהושמעו בבית המשפט, שימשו ראיה מרכזית וחיזקו את גרסתו.

בית המשפט בחן לעומק את טענות שני הצדדים, תוך שהוא נדרש לשאלת תחולתה של דרישת הכתב בדיני החוזים. השופט הזכיר בפסק הדין שפורסם כי, "דרישת הכתב נועדה למנוע סכסוכים ולהבהיר את מסגרת ההתחייבויות, אך אין לעשות בה שימוש כאמתלה להתנערות מהבטחות שניתנו והסתמכו עליהן בפועל". הוא הפנה לפסיקת בית המשפט העליון ולהלכת קלמר, שלפיה במקרים מסוימים ניתן להכיר בקיומו של חוזה מחייב גם ללא מסמך חתום, אם הוכחה כוונת הצדדים והסתמכותם על ההסכם בפועל. בנסיבות המקרה הנוכחי קבע השופט בהכרעתו כי, "מהעדויות ומההקלטות עולה בבירור כי נכרת בין הצדדים הסכם מחייב, על אף שלא נחתם מסמך כתוב".

חובה לקיים התחייבות כספית שניתנה בהסתמך על יחסי אמון

עוד הדגיש בית המשפט את חשיבות עקרון תום הלב בקיום התחייבויות חוזיות. בפסק הדין צוין כי "תום הלב אינו מונח הצהרתי בלבד, אלא נורמה מחייבת החלה על כל שלבי ההתקשרות החוזית", וכי במקרה הנ"ל, "הנתבע פעל בחוסר תום לב משווע, כאשר התנער מהתחייבויותיו לאחר שהתובע כבר ביצע את חלקו בעסקאות". השופט ציטט הלכות קודמות שלפיהן יש חובה לקיים התחייבות כספית שניתנה בהסתמך על יחסי אמון, בייחוד כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, והדבר עשוי להצדיק התערבות שיפוטית רחבה ואף מתן סעד אכיפה חרף היעדר הסכם כתוב.

אחד הממצאים שהכריעו את הכף היה תוכן ההקלטות עצמן. שבהן נשמע איש העסקים אומר לתובע כי הוא "סומך עליו שימשיך להוביל את הפרויקט עד הסוף", ומבטיח לו "חלק של 10% מהרווחים נטו". הקלטה נוספת תיעדה שיחה שבה הנתבע ביקש מהתובע "לא לדאוג", והבטיח לו כי "הכסף שלך מובטח, אין צורך שנחתום עכשיו, נסדיר את זה בסוף". בית המשפט ראה בדברים אלה ראיה ברורה לכוונה ליצור התחייבות חוזית מחייבת, וקבע בהכרעת הדין כי "אין מדובר בהבטחות כלליות אלא בהתחייבויות קונקרטיות הניתנות לאכיפה".