
בג"ץ מציע לקיים בהסכמה הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה
הבהיר בתום הדיון בעתירות נגד בחירתו של ראבילו, כי בדעתו להוציא צו על תנאי בשל הפגיעה בחשאיות הבחירות - אך לא בנוגע לטענות לניגודי עניינים שלו
בג"ץ מציע לקיים הצבעה חוזרת לתפקיד מבקר המדינה, שבועיים לאחר שעו"ד מיכאל ראבילו גבר על שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון. המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן ביקשו מהכנסת ומראבילו למסור את תגובתם עד יום ראשון.
בתום הדיון בעתירות אמרו השופטים, כי בדעתם להוציא צו על תנאי בנוגע לחשאיות הבחירות ולא בנושא הטענה לניגוד העניינים של ראבילו. "יש עננה לא רצויה וטעם מר. חלק מההצעות בעייתיות, חלק מחברי הכנסת פעלו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לכנסת והייתה הנחיה חדשה שאפשרה לצלם מאחורי הפרגוד", אמר סולברג.
"ייתכן שייקבע כלל שיחול גם על הבחירות לכנסת"
העותרים ביקשו לפסול את בחירתו של ראבילו - המייצג מזה עשרות שנים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואת הליכוד - לאחר שכמה מחברי הליכוד תיעדו את עצמם מצביעים בעדו בסיבוב השני של הבחירות לפני שבועיים. בסיבוב הראשון זכה אלרון ב-60 קולות מול 57, אך בסיבוב השני - לאחר לחצים כבדים מצד נתניהו - קיבל ראבילו 61 קולות מול 57 לאלרון. חלק מהעותרים גם טענו שיש לפסול את מועמדותו של ראבילו בשל ניגוד עניינים.
סולברג גידר בתחילת הדיון את זירת המחלוקת: "ליבת הדיון היא משמעות החשאיות של בחירת מבקר המדינה. שאלות נוספות הן מה המשמעות של הפגיעה בחשאיות, האם הייתה הנחיה לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם, והאם בעניין זה חל הכלל של ריסון ההתערבות בעבודת הכנסת. בנוגע לטענות ניגוד העניינים - יש להתמקד בטענות משפטיות".
כנפי-שטייניץ אמרה לעו"ד ערן מרינברג, נציג כחול-לבן, כי צריך להתייחס לכך שהייתה הסכמה בין סיעות הקואליציה והאופוזיציה, ולמשמעות שלה לכך שאחר כך סיעות עותרות. "יש קושי עם זה שמגיעים להסכמה ואחר כך עותרים עליה", הוסיפה. בהמשך ביקשה לחדד את הטענה להפרת עקרון החשאיות ומה בדיוק הפר אותו. "עשויה להיות לזה חשיבות לגבי הקשר הסיבתי שבין הפרת העיקרון לבין תוצאות הבחירות, וייתכן שייקבע כלל שיחול גם על הבחירות לכנסת", הסבירה.
"סוג של הפרה הייתה כאן"
רונן הוסיפה: "בהנחה שהכלל הוא שאסור בכלל לצלם, השאלה היא מה קורה עם הפרת הכלל". לדבריה, אם הכלל יהיה שתיעוד הבחירה פוסל את הבחירות - ייתכן שחבר כנסת אחד יוכל לפסול בכוונה את הבחירות אם יתעד את עצמו.
כנפי-שטייניץ ציינה, כי התפיסה הרווחת היא שניגוד עניינים ניתן לפתור בהסדר ניגוד עניינים, וכי אין תקדים לפסילת אדם בשל ניגוד עניינים נרחב. רונן: "אין ספק שיש אירועים שהוא לא יוכל לטפל בהם; השאלה היא האם זה פוסל אותו מהתפקיד". לדברי כנפי-שטייניץ, ייתכן שהעתירה מוקדמת משום שיש לבחון תחילה את הסדר ניגוד העניינים שייעשה עם ראבילו.
רונן שאלה את בא כוח הכנסת, עו"ד יצחק ברט, האם יש השלכה גם אם התיעוד היה תוצאה של בקשה (ולא של הנחיה מטעם המפלגה). ברט השיב, כי אין הבדל: כל פנייה לחבר כנסת מצד מי שיכול ללחות עליו היא פסולה לחלוטין ועלולה להשפיע על חוקיות ההצבעה. הוא שב ואמר, כי אין הוכחה לכך שהייתה הנחיה כזאת.
רונן שאלה, האם עצם הצילום אינו מלמד שהייתה פנייה כלשהי; סולברג הוסיף, כי ייתכן שצבר האירועים מלמד עליה. לדברי כנפי-שטייניץ, "סוג של הפרה הייתה כאן" בנושא החשאיות, וזאת בנפרד מתיעוד ההצבעה. היא הוסיפה, כי היו"ר אמיר אוחנה יצר כלל חדש תוך כדי הבחירות, כאשר התיר לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם, ויש לבדוק האם הוא לא השפיע על התוצאות.
- המבקר: עלייה ברמת השירות לציבור בשבעה גופים ציבוריים לעומת 2024
- הכנסת מתנגדת להצבעה חוזרת על בחירת מבקר המדינה
- 3.אנונימי 18/06/2026 16:12הגב לתגובה זוניגוד עניינים הוא של השופטים שדנים בענייני חברם השופט לשעבר מבית המשפט העליון. החשאיות היא כדי שכל חבר כנסת יוכל להצביע לפי אמונתו אבל אם חבר כנסת רוצה לצלם את עצמו ולפרסם למי הוא הצביע זאת זכותו ואין בחוק שום דבר שמונע מבעדו לעשות כן.
- 2.אנונימי 18/06/2026 15:39הגב לתגובה זושיצביעו מחדש כחוק.
- 1.לא צריך בחירות ממילא השמאל שולט בכל התחומים (ל"ת)אנונימי 18/06/2026 15:16הגב לתגובה זו