
הרציחות מזנקות - אבל החוק נגד ניסיון לרצח נשאר מאחור
הצעה לרוטמן: טפל בעבירות ההמתה לפני ה"רפורמה"; מספר מקרי הרצח שובר שיאים, השלמת רפורמת ההמתה דחופה יותר מאשר חקיקה שנויה במחלוקת
שבע שנים חלפו מאז נכנסה לתוקפה הרפורמה בעבירות ההמתה – אחת החשובות בתולדות החקיקה הפלילית בישראל. אבל חלקים מהותיים ממנה נותרו בחוץ, משום שהכנסת ה-20 התפזרה וועדת החוקה לא הספיקה להשלים את הדיונים. מאז עברה ישראל מערכות בחירות תכופות, קורונה ומלחמות – וגם התמקדות של הוועדה הנוכחית, בראשותו של שמחה רוטמן, בחוקים שהוא מכנה "הרפורמה המשפטית" ומתנגדיו מתייגים כ"הפיכה משטרית".
מספר הרציחות בישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט נמצא בעלייה מתמדת מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית (בשנה שעברה יותר מאשר הוכפלו המספרים לעומת 2022: נרצחו 303 בני אדם, מתוכם 252 ערבים). האם לא היה ראוי שהכנסת תעצור לרגע את החקיקה הנתונה במחלוקת כה עזה, אותה היא מחדשת (15.3.26) למרות המלחמה והתנגדות עזה של האופוזיציה, ותעסוק בחקיקה מוסכמת להצלת חיי אדם?
שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון, פרסם בסמוך לפרישתו בספטמבר אשתקד (יחד עם עוזרו המשפטי, עומר רזין) את הספר הראשון והמנחה בנושא: "עבירות המתה – החוק והפסיקה". אלרון – מי שמתויג כאחד השמרנים הבולטים בבית המשפט העליון – היה המומחה מספר אחת בתחום הפלילי ובמיוחד בפשיעה החמורה בין שופטי העליון, ובמידה רבה עיצב את הפסיקה לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקפה.
החלקים העיקריים של הרפורמה היו: יצירת עבירה חדשה של רצח בנסיבות מחמירות הקבועות בחוק, בה מאסר עולם הוא עונש חובה (לצד "סעיף מילוט" המאפשר במקרים חריגים שבחריגים להטיל עונש קל יותר); הגדרה מחדש של עבירת הרצח הבסיסית, בלא הנסיבות המחמירות, בה העונש המירבי – אך לא חובה – הוא מאסר עולם; עבירת ההריגה בוטלה; המתה באדישות שוב אינה הריגה (עד 20 שנות מאסר) אלא רצח (עד מאסר עולם); המתה בקלות דעת גם היא אינה הריגה, אלא עבירה קלה בהרבה (עד שלוש שנות מאסר).
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
- לראשונה בישראל יוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולם, כפי שמדגישים אלרון ורזין בהקדמה לספר, "הליך חקיקת הרפורמה בעבירות ההמתה נקטע באמצעו ולמעשה טרם הושלם. אף שהמחוקק דן בהרחבה בחלק מהסעיפים שהוצעו, שינה אותם, דייק אותם וקבע אותם בספר החוקים, חלק ניכר מהרפורמה לא הושלם טרם פיזור הכנסת שעסקה בה.
"יוצא איפוא כי בחוק העונשין ישנה כעת אי-הלימה, צורמת בחלקה: לצד חלקי הרפורמה בעבירות ההמתה אשר צלחו את הליך החקיקה במלואו, חלקים אחרים לא הבשילו לכדי חקיקה כלל. לדוגמה, עבירת הניסיון לרצח נותרה כפי שהייתה בחוק העונשין, חרף כוונת המחוקק לערוך בה תיקונים משמעותיים. גם מצב זה העמיד בפני בתי המשפט אתגרים בניסיון ליישב בין הסעיפים בחוק העונשין אשר הם תוצר מוקפד של הרפורמה, לבין הסעיפים שנותרו שריד לדין שקדם לה".
עבירת הניסיון לרצח לא השתנתה
כאמור, הבעיה המרכזית היא שעבירת ניסיון לרצח נותרה בעינה עם עונש מירבי של 20 שנות מאסר; הרפורמה הייתה אמורה להחמיר את העונש עליה. "עבירת הניסיון לרצח נותרה תלויה בין שמים וארץ", כותבים אלרון ורזין. "עבירת הרצח שונתה יסודית ופוצלה לשתי עבירות: עבירת הרצח הבסיסית ועבירת הרצח בנסיבות מחמירות. ואילו עבירת הניסיון, שכביכול נגזרת ממנה, לא שונתה ויישומה נותר לכאורה בהתאם לדין שקדם לחקיקת הרפורמה בעבירות ההמתה".
- מכתב של טרומפלדור הועמד למכירה פומבית ב-100 אלף דולר - ההמשך מפתיע
- רעש מנתב"ג, 25 שנות מאבק - ובסוף אין פיצויים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה
על פי הצעת הרפורמה, העונש על ניסיון לרצח (גם שלא בנסיבות מחמירות) היה אמור לעלות ל-30 שנות מאסר – אך נותר בעינו. "עונש מירבי של 20 שנות מאסר אינו מאפשר גמול עונשי הולם למקרי ניסיון לרצח בקצה העליון של מנעד החומרה", טוענים אלרון ורזין. המצב הנוכחי "יוצר מצב חריג: מדרג האחריות העונשית והענישה בגין עבירות ההמתה המושלמות עוצב בקפידה, ואילו העונש הקבוע בצד עבירת ניסיון לרצח הוא שריד מיושן לדין הקודם. אין בו הכרעה נורמטיבית מהותית מעודכנת של המחוקק בדבר העונש המתאים".
לא רק עבירת הניסיון לרצח נותרה מאחור. על פי החוק הנוכחי (המדבר באופן כללי על סיוע לעבירות), עונשו המירבי של המסייע לרצח בנסיבות מחמירות הוא 20 שנות מאסר, ולמסייע בעבירת הרצח הבסיסית – עשר שנים. על פי הצעת הרפורמה, אמורה הייתה להתווסף עבירה עצמאית של סיוע לרצח, כך שהעונש המירבי על סיוע לרצח הבסיסי יהיה 15 שנות מאסר (הסיוע לרצח בנסיבות מחמירות ייוותר כשהיה: 20 שנה). אבל גם סעיף זה לא נחקק, וכך נותר העונש של עשר שנים.
"תוצאה זו מעוררת כמה קשיים מהותיים", אומרים אלרון ורזין. יש פער גדול מדי בין עבירות הסיוע בשני סוגי הרצח; ועונש מירבי של עשר שנים בעבירה הבסיסית "אינו הולם את קשת המקרים של ביצוע עבירת הסיוע לרצח, ובוודאי אינו הולם מקרים שבקצה החמור של סיוע לרצח", וזאת בניגוד לעקרון היסוד של הענישה בישראל: הלימה לעבירה.
לבסוף: עבירת השידול לרצח, שהעונש הנוכחי עליה הוא מאסר עולם חובה – שכן בעיקרון, עונשו של המשדל זהה לזה של המבצע העיקרי. אבל כזכור, הרפורמה מטילה מאסר עולם חובה על רצח בנסיבות מחמירות ולא על עבירת הרצח הבסיסית. לכן, המחוקק אמור היה להבהיר שרק המשדל לרצח בנסיבות מחמירות יישלח למאסר עולם חובה – אך לא עשה זאת. וכך, אי השלמת החקיקה עלולה להוביל לעונש חמור מדי.
אלרון ורזין מסכמים: "מן הראוי כי המחוקק ישלים את המלאכה ויתאים גם עבירות אלו לרפורמה בעבירות ההמתה. ככל שהזמן יחלוף ומקרים בעייתיים יובאו לפני בתי המשפט, גדל הסיכוי כי יימצא בפסיקה פתרון זמני זה או אחר. אולם פתרון זמני אינו אמור לשמש פתרון קבע, וממילא קיימת סכנה שמקרה קשה ייצור פתרון זמני קשה – וגם פתרון זמני קל אפשר שלא יעלה בקנה אחד עם כוונת המחוקק. לכן, טרם יידרש בית המשפט לכך, רצוי כי המחוקק יאמר את דברו". לתשומת ליבו של רוטמן.
- 1.אנונימי 15/03/2026 11:49הגב לתגובה זוממשלת החידלון הלאומית תומכת המשתמטים אנטיציוניים שמחה על כל רצח במגזר אבל שוכחת שזה מביא אלפי משפחות ערביות לעבור לערים יהודיות ולהפר את האיזון הדמוגרפי.צרי המוח בממשלה לא מבינים שזה אסון לדורות.זבלים עופו הביתה כבר.