הדמיה, רמת השקמה
צילום: אבנר ישר, אדריכלים

אאורה קיבלה אור ירוק לתכנית פינוי בינוי ברמת גן ותבנה 522 דירות ב-3 מגדלים

ענת דניאלי | (1)

אאורה, שבבעלות יעקב אטרקצ'י, העוסקת בתחום הנדל"ן למגורים, הודיעה היום (ב') כי קיבלה את אישור הועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב ומתן תוקף סופי לתכנית לפרויקט פינוי בינוי רחב היקף ברמת גן, זאת לאחר דיון בהתנגדויות לתכנית. במסגרת התכנית שאושרה, יהרסו 144 דירות ויבנו 522 חדשות ב-3 מגדלים בני 30 קומות. היקף ההכנסות המשוער מהפרויקט עומד על כ-802 מיליון שקל והחברה צופה כי תוכל להתחיל בבניית הפרויקט במהלך שנת 2018.

תכנית אאורה 1.38% אושרה על ידי הועדה בשיתוף עם תושבי המתחם. הפרויקט ממוקם בשכונת רמת השקמה, הנמצאת בגבול רמת-גן – ת"א וכן גובלת בשכנת רמת חן שנחשבת יוקרתית. המתחם יוקם בין הרחובות שלם ודרך הטייסים. 

במתחם ישנן כיום 144 יח"ד בשישה מבני רכבת אשר נבנו בשנות החמישים ו-9 יחידות מסחריות במבנה חד קומתי. מאאורה נמסר כי מרבית המבנים והתשתיות במצב כללי ירוד וכמו כן לא קיימים כיום פתרונות הולמים לחנייה ומיגון. במקום המבנים הישנים יוקמו במתחם 3 מגדלים בני כ-30 קומות אשר יכללו בסה"כ 522 יח"ד לצד כ-2,000 מ"ר שטחי מסחר. במסגרת הפרויקט החברה תשווק 359 דירות וכ-1,100 מ"ר עיקרי שטחי מסחר. 

אאורה כבר הגיעה לנוסח הסכם פינוי בינוי מוסכם עם ב"כ ונציגות בעלי הזכויות במתחם ובימים הקרובים צפויים בעלי הזכויות לחתום על הסכמים מחייבים מול החברה. בהתאם  להסכם, בעלי הדירות במתחם יהיו זכאים ל-900 מ"ר עיקרי למסחר (עבור בעלי הזכויות בחנויות במתחם) וכן 163 דירות מתוכן הקצתה החברה לטובת כלל בעלי הזכויות במתחם  10 דירות אשר תשמשנה אותם לצורך כיסוי הוצאות הניהול בפרויקט לכשבנייתו תסתיים. 

את הדיירים ייצגו בתהליך מנהל הפרויקט מטעם הנציגות מר יורם אסידון וכן עו"ד איל מאמו, ישי איצקוביץ ואלי דהאן ממשרד אגמון ושות' ורוזנברג הכהן ושות'. אדריכל הפרויקט הינו אבנר ישר ממשרד ישר אדריכלים.

פרויקט זה ברמת גן, מצטרף לפרויקטים נוספים של החברה בתחום ההתחדשות העירונית במתכונת פינוי בינוי במרכז הארץ. מהחברה נמסר כי בסה"כ, מקדמת החברה היום 17 פרויקטים של התחדשות עירונית הכוללים יחדיו כ-5,200 יח"ד. 

יעקב אטרקצ'י בעלים ומנכ"ל אאורה אמר היום, "אאורה ישראל ממשיכה להוביל את תחום הבניה המתחדשת ומשנה פני עיר בישראל כאשר החברה מקדמת היום תמהיל מגוון של מגה-פרויקטים בני מאות יחידות דיור כל אחד בלב ליבם של אזורי הביקוש. אנו שמחים על קבלת אישור הוועדה המחוזית ומצפים לביצוע הפרויקט בהקדם האפשרי. התכנית הינה תכנית איכותית הכוללת בנייה ברמה גבוהה ביותר ומציעה מענה לשטחים הירוקים, למבני ציבור ולנושאי תחבורה, איכות סביבה ועוד. אנו בטוחים כי המתחם, הממוקם באזור מבוקש ביותר בעיר, יביא לשינוי משמעותי של פני האזור ויהווה מוקד משיכה לאוכלוסייה איכותית המעוניינת ליהנות ממגורים בסטנדרטים גבוהים". 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מיקום הפרויקט בשכונת השקמה 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאנן 24 רמת גן (ל"ת)
    שרה מלי 12/05/2017 16:45
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.