photos

גז? נפט?? עופר נמרודי מציג בוננזה, קיבל אישור להקים בניין בן 55 קומות על מתחם "בית מעריב" - צפו בתמונות

במקום המבנה המיתולוגי יוקם מגדל של משרדים, מסחר ומלונאות. בעתיד עשוי לקום מעבר ישיר לתחנת הרכבת הקלה
לירן סהר | (15)

הוועדה המקומית תל אביב-יפו אישרה היום (ד') להעביר להפקדה את תכנית מגדל בית מעריב. התכנית כוללת הקמת מגדל של כ- 55 קומות לשימושי תעסוקה, מלונאות ומסחר וכן קישור ליציאה מקורה מתחנת הרכבת התחתית (תחנת קרליבך) בעתיד.

תכנית בית מעריב חלה על שטח של 1.7 דונם בבעלות חברת הכשרת הישוב, כאשר התב"ע הקיימת כיום כוללת בניין אחד של 5 קומות מעל קומת קרקע גבוהה וזכויות הבניה התירו בניה של עד 7 קומות לשימוש משרדים. אישור התב"ע החדשה כוללת תוספת זכויות והקמת מגדל בבינוי של כ- 55 קומות בשטח של 34,240 מ"ר לשימושי משרדים, תעסוקה, מסחר ומלונאות וכן מעבר מקורה להולכי רגל בקומת הקרקע.

בנייה ירוקה

עוד כולל הפרויקט הקמת חניון תת-קרקעי ולזכויות הבניה יתווספו שטחי בניה של קומה מלאה באחת מקומות הבסיס, סה"כ כ-1,100 מ"ר אשר יירשמו על שם העירייה, לצרכי ציבור. כמו כן הועדה קבעה כי בקשות להיתרי בניה לתכנית זו יכלול התייחסות להיבטים של בניה ירוקה לרבות: שימור אנרגיה (באמצעות מרכיבי הצללה, בידוד המעטפת, תאורה טבעית, אוורור וכד'), מחזור פסולת, שימור וחיסכון במים, משאבי מים וקרקע וכיוב', בהתאם להנחיות מהנדס העיר.

יש לציין כי בתכנית המתאר, הפרויקט ממוקם באזור מרכז עסקים ראשי מטרופוליני, סמוך לתחנות להסעת המונים (מפגש קווי הרכבת של הקו האדום והירוק) ולבינוי בגובה עד 40 קומות (השוק הסיטוני, דרום הקריה).

התוכנית המקורית: 67 קומות

מאחר ומיקום הפרויקט בסמוך לתחנת קרליבך ועל צומת צירי תנועה חשובים כדרך בגין ויצחק שדה קרליבך מהווה נקודת ציון עירונית להתמצאות כלל עירונית החליטה הועדה כי חריגה מנפחי הבניה וגובה הבינוי המוצעים בתכנית המתאר נכונים במקרה זה. בפני הועדה הוצגה גם חלופה להקמת מגדל בן 67 קומות, אולם הועדה סברה כי גובה בינוי של כ- 55 קומות הינו נכון וסביר יותר.

באשר לקישור לתחנת קרליבך של הרכבת התחתית- בעת הוצאת היתר הבניה תחליט הועדה האם נדרש מעבר תת-קרקעי בין תחנת קרליבך ומגדל בית מעריב והאם קיימת היתכנות פיזית להקמתו ובהתאם לכך תירשם זיקת הנאה לציבור בדרכי המעבר מן התחנה לכניסות אליה ועל היזמים יהיה לקדם הסכם הבנות מול נ.ת.ע לגבי תחזוקת המעבר והכניסות מהמגדל לתחנה.

כתבות מעניינות נוספות:

מניית נדל"ן המשקפת אפסייד של 40% - "נדיר למצוא חברה כזו זולה"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    דיי למגדלים הרגתם את העיר סתמתם את הנוף והאויר והמכוניו (ל"ת)
    ייוסי 20/12/2019 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אין אפילו רחבת כניסה, הבניין ממש חונק את הרחוב (ל"ת)
    תכנון נוראי 08/01/2014 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הריץ את חברת הכשרה אנרגיה לפני שהודיעו שאין כלום (ל"ת)
    תום 08/01/2014 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    פופופיעכעכ 08/01/2014 18:00
    הגב לתגובה זו
    של רשת זרה (FOUR SEASONS, NOVOTEL, MARRIOT)
  • 10.
    חומי 08/01/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
    האם מאזור יותר טובה מכיל האם מחזור של מזור יתר טוב מכיל חבריים להשוות בין כיל למזור מזור עוד 20 שנה לא תגיעה לכיל לכן הבורסה לא מתנהלת ביושר רק בארצאת מניות
  • 9.
    חומי 08/01/2014 15:01
    הגב לתגובה זו
    כמו כיל נפלה מי 5900 ל2770האם זה לא בזיון כמו מאזור אם 2 עסאות עולה במשך 8 ימים 25 אחוז האםלזה לא קוראים הרצאת מניות או לזה קוראים ארץ חלב ודבש פו מרצים מניות כמו דבש
  • 8.
    קורא 08/01/2014 14:57
    הגב לתגובה זו
    בטח משועבדת למשהו, או שבלע אותה
  • 7.
    אור 08/01/2014 14:30
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה בניינים ב 80 אחוז תפוסה. מי יממן עוד בנין רפאים
  • 6.
    אנונימי 08/01/2014 14:25
    הגב לתגובה זו
    של שינוי ייעוד קרקע? כל הרווח צריך ללכת למדינה.
  • 5.
    הכתום 08/01/2014 14:24
    הגב לתגובה זו
    ירשתה את אביך שהיה פרסי ישר אך ממך השם ישמור .
  • 4.
    בא 08/01/2014 14:05
    הגב לתגובה זו
    כזאת .
  • 3.
    זה מדינה של חקירות כול אחד שמצליח צריך חכירה (ל"ת)
    אבי 08/01/2014 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תושב ביבילנד 08/01/2014 13:26
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים רק לא משטרה!
  • 1.
    נוחי 08/01/2014 13:03
    הגב לתגובה זו
    מדוע קנו את מעריב ללא הבניין מנמרודי?
  • תשאל את דנקנר, הוא הפסיד שם בוכטות על חשבוננו. (ל"ת)
    אנונימי 08/01/2014 13:26
    הגב לתגובה זו
יד אליהו. קרדיט: צלי אהרוןיד אליהו. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

מחירי הדירות ביד אליהו - מה צפוי בהמשך ומה אומרים תושבי השכונה?

התחדשות עירונית דוחפת את המחירים למעלה, האוכלוסייה מתחדשת - אבל עסקאות אחרונות, ירידה בביקושים ועלויות משכנתא כבדות מעלות סימני שאלה על עתיד מחירי הדירות באזור

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

יד אליהו הפכה בשנים האחרונות לאחת השכונות המדוברות בדרום תל אביב, מקום שכבר לא נחשב לשכונת פועלים כמו בעבר, אלא אזור שעובר תהליך משמעותי של שינוי חברתי וכלכלי. אחת הסיבות היא התחדשות עירונית. השאלה הגדולה היא האם המחירים מצדיקים את העלייה הגדולה בחמש השנים האחרונות בשיעור שעולה על 80%. מצד אחד, פרויקטים של פינוי-בינוי קמים כמעט בכל רחוב, האוכלוסייה מתחדשת, ורוכשים צעירים כן מגיעים לשכונה מחלקים יקרים יותר של העיר. 

מצד שני, הביקושים נחלשו בעקבות עליית הריבית שהחלה כבר במאי 2022, העלויות עלו, והפער בין תקבולי השכירות להחזר המשכנתא הפך לתזרים שלילי גדול שכבר מעלה תהיות לגבי כדאיות ההשקעה. גם לצורך מגורים - לא בטוח שכדאי לרכוש שם דירה ולא לשכור, התשואה עומדת על 2.7% בממוצע. על דירה ממוצעת של 4 חדרים בשטח של 100 מ״ר תשלמו 8.3 אלף שקל - אולי זה עדיף מלשלם על משכנתא גבוהה בסכום גדול יותר.




רוצים דירה בשכונה? תכינו לפחות 3 מיליון שקל

רוב הבניינים בשכונה הם בנייני רכבת שנבנו בשנות ה-50 וה-60, ורבים מהם נמצאים כיום בשלבים שונים של התחדשות עירונית. בשטח רואים היטב את המנופים, את המבנים שנהרסו, ואת הבלוקים שמתחילים להיבנות מחדש. חלק מהתוכניות נמצאות בחתימות, אחרות בהיתרים, ורבות כבר מבוצעות בפועל - תהליך שמייצר שינוי מורגש בנוף. ההיצע החדש שנכנס לשכונה, יחד עם הקרבה לצירי תחבורה מרכזיים, לרכבת הקלה ולמרכזי תעסוקה, העלו את רמת ההתעניינות של קונים ומשקיעים בעשור האחרון. 

חשוב לציין - התושבים מדגישים שוב ושוב את היתרונות שנולדו עם ההתחדשות: רחובות נקיים יותר, תחושה של סדר, שיפור במרחב הציבורי, ומרכזי מסחר מקומיים שהפכו פעילים יותר. מי שעבר לגור כאן בשלוש עד חמש השנים האחרונות מדבר על "בועה" נוחה ושקטה ששונה מאוד מהתדמית שלמדו להכיר לפני כעשור. לצד זאת, הם מציינים את האוכלוסייה החדשה שנכנסה: צעירים, משפחות בתחילת דרכן, ואנשי הייטק שחיפשו דירה במחיר נגיש יותר מאשר בצפון העיר. תושבת שרכשה דירה חדשה בשכונה מספרת כי בתחילה חשבה שתישאר בה זמנית, אך עם הזמן הבינה שהאזור מושך אותה בזכות תחושת הקהילה, הניקיון וההשקעה העירונית. עידן ישר מתווך נדל"ן אומר כי "חלה בשכונה תפנית, מדובר באחת מעשרת השכונות המבוקשות בישראל", והוא מוסיף: "בעשור האחרון הרוכשים ביד אליהו הם זוגות צעירים ממרכז העיר וצפון תל אביב - מחתך סוציו-אקונומי גבוה".

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.