אילוסטרציה משכורת שכר
אילוסטרציה משכורת שכר

השכר הממוצע באוג' עלה 2.4% בשנה לכ-11.8 א'; ובהייטק: ב-9.3%

מס' משרות השכיר בכלל הענפים עלה בכ-8% בתקופה. השכר הממוצע בהייטק לשכיר היה 26,515 שקל. בשנה שחלפה בין התקופות נוספו עוד משרות בשכר נמוך בהסעדה ובידור - אך נוספו משרות אחרות בשכר גבוה יותר שהביאו בסוף לעליית השכר הממוצע
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה באוגוסט האחרון 11,799 שקל, עלייה של 2.4% לעומת שנה קודם לכן, אז עמד על 11,526 שקל, כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר משרות השכיר במשק עלה בין התקופות ב-7.9% ל-3.713 מיליון משרות.

מכך ניתן ללמוד כי חלק מהמשרות היום בשכר נמוך יותר מהממוצע בתקופה המקבילה, בענפים שנפגעו מהקורונה והספיקו להתאושש - אך לא במידה מלאה (בענף שירותי אירוח ואוכל – עלייה של 43.7% במספר המשרות; בענף אמנות, בידור ופנאי – 32.5%). מולם, היו יותר משרות בשכר גבוהה מהממוצע בזמנו, וכך בסופו של דבר בכל זאת נרשמה עלייה בממוצע, בשיעור של 2.4% כאמור.

עוד באוגוסט האחרון, השכר הממוצע למשרת שכיר בהייטק עלה ב-9.3% ל-26,515 שקל, מרמה של 24,257 לפני שנה. מספר המשרות לשכיר בתחום עלה ב-0.7% לעומת יולי 2021 ל-349.9 אלף.

בכלל המשק, מספר משרות השכיר באוגוסט היה מעט נמוך יותר מביולי - 3.95 מיליון מול 4.021 מיליון. השכר הממוצע ביולי היה נמוך יותר: 11,391 שקל, לעומת 11,469 שקל באוגוסט. מה שאומר שאלו שהפסיקו לעבוד בין התקופות היו כאלה שהשתכרו מתחת לממוצע של יולי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוטי 05/11/2021 11:54
    הגב לתגובה זו
    שכר של המליונרים עלה בטוח לא של העובדים הקטנים
בועז לוי מנכל התעשייה האווירית
צילום: התעשייה האווירית

התעשייה האווירית תספק לצה"ל רכבים קרביים אוטונומיים

המדובר ברכבים סגורים שהמערכות המותקנות עליהם מצמצמות את הצורך בעיניים אנושיות של חיילים - ועל כן את מספרם ברכב, תוך הפחתת הסיכון. שני חיילים יפקחו ברכב על הנעשה ויבחרו מבין המלצות שונות לתקיפה שתציג המערכת
איתי פת-יה |
התעשייה האווירית תספק לצה"ל באמצעות חטיבת אלתא שלה רכבים קרביים משוריינים (רק"מ) בעלי יישומים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית. משרד הביטחון בחר במוצר שלה במכרז "הכרמל" לפיתוח מערכות עבור הכח המתמרן ביבשה, זאת לאחר שהיו מרוצים מהדגמת הטכנולוגיה שלה. אם כיום רכבים אלה פתוחים בחלקם, כדי שהחיילים יוכלו לקלוט ולנתח באופן מלא את סביבת הלחימה, אזי שהרכבים של התעשייה האווירית הם סגורים, כך שיספקו מוגנות גבוהה יותר, כשהמערכות שמותקנות על הרכבים יהיו אלה שיאתרו את הסביבה - במקום זוג עיניים אנושיות. בין היישומים האוטונומיים גם הנהיגה עצמה בשטח, מה שחוסך עוד תפקיד ברכב, והוא הנהג. בתעשייה האווירית אומרים כי מדובר בשלב אחד לפני אוטונומיה מלאה, שכן ברכב כאמור עדיין נמצאים שני חיילים - הם גם אמורים לפקח על הנעשה, וגם לבחור מבין ההמלצות שתעלה להם המערכת של התעשייה האווירית - שתאתר מטרות ותציג תרחישי התקפה שונים. "יכולות אלו מאפשרות לצוות להגדיר, לפקח ולהתערב אך ורק במקומות בהם יידרש או ימצא לנכון, ובכך להשפיע על  מרחב גדול יותר תוך מתן מענה  אפקטיבי לאתגרים המורכבים בפניהם ניצב הכוח המתמרן. המערכת בעלת יכולת לאתר ולהשמיד מטרות בעלות חתימה נמוכה וזמן חיות קצר, על ידי רכישה מהירה וסגירת מעגלי אש אפקטיביים, זאת תוך צמצום מרבי של סיכון חיי אדם במערכה הקרקעית, צמצום נזק אגבי ולחימה יעילה יותר", מסבירים בתעשייה האווירית. "הטכנולוגיות המרכזיות שמפתחת התעשייה האווירית לכוח המתמרן ביבשה כוללות כמה מערכות", מפרט על הפיתוח מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, "מערכת הפיקוד - המוח, אחראית על תכנון וניהול משימות צוות הקרב בצורה אוטונומית; מערכת המודעות המצבית - המשלבת יכולות מתקדמות בתחומי המכ"ם, הסיגינט והאלקטרואופטיקה, מאתרת בו זמנית את האיומים, על הקרקע, באוויר ובמרחב העניין של צוות הקרב, מסווגת אותם בזמן אמת ויודעת להבדיל בין כוחותינו לכוחות אויב בצורה מהירה ומדויקת; "מערכת הקטלניות - אחראית לשיפור משמעותי בתהליך הרכשת המטרות בזמן אמת, על-ידי הקצאת האמצעי הקטלני המתאים ביותר לכל מטרה מכלל האמצעים העומדים לרשות צוות הקרב; מערכת הניידות – אחראית לתכנון קווי ההתקדמות המיטביים בשטח עבור כל אחד מהכלים בצוות הקרב, כך שיוכל לבצע את משימתו. מערכת התפעול– אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים, וכך להבין טוב יותר את תמונת מצב הקרב. ממשק משתמש חדשני יאפשר ללוחמים לקבל החלטות מיטביות לכשיידרשו לכך".