אילוסטרציה משכורת שכר
אילוסטרציה משכורת שכר

השכר הממוצע באוג' עלה 2.4% בשנה לכ-11.8 א'; ובהייטק: ב-9.3%

מס' משרות השכיר בכלל הענפים עלה בכ-8% בתקופה. השכר הממוצע בהייטק לשכיר היה 26,515 שקל. בשנה שחלפה בין התקופות נוספו עוד משרות בשכר נמוך בהסעדה ובידור - אך נוספו משרות אחרות בשכר גבוה יותר שהביאו בסוף לעליית השכר הממוצע
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה באוגוסט האחרון 11,799 שקל, עלייה של 2.4% לעומת שנה קודם לכן, אז עמד על 11,526 שקל, כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר משרות השכיר במשק עלה בין התקופות ב-7.9% ל-3.713 מיליון משרות.

מכך ניתן ללמוד כי חלק מהמשרות היום בשכר נמוך יותר מהממוצע בתקופה המקבילה, בענפים שנפגעו מהקורונה והספיקו להתאושש - אך לא במידה מלאה (בענף שירותי אירוח ואוכל – עלייה של 43.7% במספר המשרות; בענף אמנות, בידור ופנאי – 32.5%). מולם, היו יותר משרות בשכר גבוהה מהממוצע בזמנו, וכך בסופו של דבר בכל זאת נרשמה עלייה בממוצע, בשיעור של 2.4% כאמור.

עוד באוגוסט האחרון, השכר הממוצע למשרת שכיר בהייטק עלה ב-9.3% ל-26,515 שקל, מרמה של 24,257 לפני שנה. מספר המשרות לשכיר בתחום עלה ב-0.7% לעומת יולי 2021 ל-349.9 אלף.

בכלל המשק, מספר משרות השכיר באוגוסט היה מעט נמוך יותר מביולי - 3.95 מיליון מול 4.021 מיליון. השכר הממוצע ביולי היה נמוך יותר: 11,391 שקל, לעומת 11,469 שקל באוגוסט. מה שאומר שאלו שהפסיקו לעבוד בין התקופות היו כאלה שהשתכרו מתחת לממוצע של יולי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוטי 05/11/2021 11:54
    הגב לתגובה זו
    שכר של המליונרים עלה בטוח לא של העובדים הקטנים

בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"

ראש הממשלה מגיב לדו"ח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר היום ובו נכתב: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל המוצרים כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה"
יואב כהן |
מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".