אילוסטרציה משכורת שכר
אילוסטרציה משכורת שכר

השכר הממוצע באוג' עלה 2.4% בשנה לכ-11.8 א'; ובהייטק: ב-9.3%

מס' משרות השכיר בכלל הענפים עלה בכ-8% בתקופה. השכר הממוצע בהייטק לשכיר היה 26,515 שקל. בשנה שחלפה בין התקופות נוספו עוד משרות בשכר נמוך בהסעדה ובידור - אך נוספו משרות אחרות בשכר גבוה יותר שהביאו בסוף לעליית השכר הממוצע
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה באוגוסט האחרון 11,799 שקל, עלייה של 2.4% לעומת שנה קודם לכן, אז עמד על 11,526 שקל, כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר משרות השכיר במשק עלה בין התקופות ב-7.9% ל-3.713 מיליון משרות.

מכך ניתן ללמוד כי חלק מהמשרות היום בשכר נמוך יותר מהממוצע בתקופה המקבילה, בענפים שנפגעו מהקורונה והספיקו להתאושש - אך לא במידה מלאה (בענף שירותי אירוח ואוכל – עלייה של 43.7% במספר המשרות; בענף אמנות, בידור ופנאי – 32.5%). מולם, היו יותר משרות בשכר גבוהה מהממוצע בזמנו, וכך בסופו של דבר בכל זאת נרשמה עלייה בממוצע, בשיעור של 2.4% כאמור.

עוד באוגוסט האחרון, השכר הממוצע למשרת שכיר בהייטק עלה ב-9.3% ל-26,515 שקל, מרמה של 24,257 לפני שנה. מספר המשרות לשכיר בתחום עלה ב-0.7% לעומת יולי 2021 ל-349.9 אלף.

בכלל המשק, מספר משרות השכיר באוגוסט היה מעט נמוך יותר מביולי - 3.95 מיליון מול 4.021 מיליון. השכר הממוצע ביולי היה נמוך יותר: 11,391 שקל, לעומת 11,469 שקל באוגוסט. מה שאומר שאלו שהפסיקו לעבוד בין התקופות היו כאלה שהשתכרו מתחת לממוצע של יולי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוטי 05/11/2021 11:54
    הגב לתגובה זו
    שכר של המליונרים עלה בטוח לא של העובדים הקטנים

בעלי 3 מסעדות אסיתיות העלימו 40 מיליון שקל, כמה זמן יבלו בכלא?

ביהמ"ש אישר הסדר טיעון הכולל עונשים כבדים על דוד פרידמן, ובניו: פנחס, לירון ואלעד; המדינה טענה שהעלימו כ-40 מיליון שקל
אבי שאולי |
המדינה ממשיכה להחמיר עם מעלימי הכנסות וביתר שאת: בית משפט שלום ת"א אישר היום הסדר טיעון במסגרתו הוטלו עונשים כבדים על דוד פרידמן, ושלושת בניו: פנחס, לירון ואלעד. הואשמו בכך שהעלימו ממס ההכנסה 39.9 מיליון שקל בדרכי מרמה ותחבולה. העונשים שקיבלו הנאשמים: מאסר בפועל של 4 עד 21 חודשים וקנסות של מאות אלפי שקלים. משפחת פרידמן הקימה והפעילה משנת 2001 שני עסקים: הראשון - "EDF" - עסק למכירת כרטיסי חיוג טלפוניים; השני - שלושה עסקים בשם "אסיאן פוד" - עסק למכירת מאכלים אסיאתיים. הפעילות נעשתה ברחוב לוינסקי בדרום ת"א בסמוך לתחנה המרכזית. העסקים הופעלו בתקופות שונות במסגרת שלוש חנויות: הראשון פעל ברח' לוינסקי 73, מחודש אוקטובר 2001 ועד לשנת 2005; הסניף השני הוקם ברח' לוינסקי 87, ופעל משנת 2003 ועד לשנת 2005; והסניף השלישי פעל ברח' לוינסקי 108 משנת 2005 ועד לשנת 2007. לטענת המדינה בשנים הרלוונטיות רכשו הנאשמים מלאי עסקי בסכום כולל של כ-39.9 מיליון שקל, אולם בספרי החשבונות נמנעו מלרשום תשלומים לספקים בהיקף של כ-33.2 מיליון שקל. שילמו לבסוף לפקיד השומה 2.4 מיליון שקל העבירות: השמטת הכנסה מתוך דו"ח, מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום ובאשמה המיוחסת להם, והורשעו בעבירות. עו"ד רני שוורץ, שייצג את אחד הנאשמים, טען כי ניהול המשפט ושמיעת ההוכחות נועדו לחשוף את בית המשפט ליחס המפלה של גורמי האכיפה כלפי הנאשמים לעומת יחסם לספקי הסחורות. לטענתו נחשף פער עצום בין סכום ההכנסות שהושמטו הנקוב בכתב האישום - 33 מיליון שקל - לבין סכום ההשמטות בפועל שלא עלה על 1.6 מיליון שקל, כאשר בצירוף ריבית וקנסות הגיע הסכום ל-2.4 מיליון שקל, הוא הסכום ששילמו הנאשמים לפקיד השומה במסגרת הסדר החוב. השופטת דניאלה שריזלי: "ראוי לגזור בעבירות אלה עונשים חמורים" השופטת דניאלה שריזלי קבעה שהנאשמים עברו עבירות חמורות: "התנהלות עבריינית יזומה, מתוכננת, שגרתית וקבועה, אשר נמשכה תקופה ממושכת בת שש שנים כמכלול". בית המשפט מבהיר ומזהיר מפני עבירות בתחום העלמות מס: "מדיניות הענישה בעבירות המס ובעבירות כלכליות, עבירות שתוצאתן גריעת כספים מכוונת מהקופה הציבורית, ופגיעה באינטרסים חברתיים וציבוריים מוגנים, מכתיבה מתן בכורה לשיקולים של גמול, הוקעה והרתעה...ראוי לגזור על נאשמים בעבירות אלה עונשים חמורים, שרכיביהם העיקריים מאסר מאחורי סורג ובריח וקנסות כספיים משמעותיים".