האזהרה ממשרד התמ"ת: "שיעור ההשתתפות הכללי בכוח העבודה צפוי לרדת ב-6% תוך 20 שנה"

זאת במידה ושיעורי ההשתתפות הנוכחיים יישארו ללא שינוי בעיקר בקבוצות שחלקן צפוי לעלות והן בעלות שיעורי השתתפות נמוכים מאוד
שרות Bizportal | (4)

משרד התמ"ת מפרסם היום מסמך מעורר דאגה המצייר תמונה עגומה בנוגע להשלכות השינוי העתידי במבנה האוכלוסיה בישראל על שוק העבודה.

"בעבודה זו נחשפות מגמות שגם אם ברובן הן ידועות, מקבלות עכשיו ממד כמותי ברור. חלק ניכר מהשינויים אינם תלויים בהתנהגות הדמוגרפית העתידית של הקבוצות, והם למעשה תולדה הכרחית של תהליכי העבר", כותב ד"ר אליהו בן-משה, דמוגרף וסטטיסטיקאי במינהל מחקר וכלכלה של משרד התמ"ת, בעבודה טרם הצגת הנתונים.

ירידה בחלקה של האוכלוסיה בגילאי עבודה (לאחר עלייה רצופה בשלושים השנים האחרונות) ועלייה בחלקן של קבוצות המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים במיוחד בכוח העבודה, הן שתי המגמות שיהיו בעוכרי שוק העבודה בעשורים הקרובים.

במהלך העשורים הקרובים צפוי מפנה חד שיביא לירידה משמעותית בחלקה של האוכלוסייה בגילאי העבודה. חלקם של בני 15-64, שעלה בהתמדה מאז 1980 מ- 58.2% ל- 62.3% (בסוף שנת 2010), צפוי לרדת ל- 59.4% כבר בשנת 2020 ול- 59.1% בשנת 2030.

חלקן של האוכלוסיות החרדית והערבית, בעלות שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה, צפוי לעלות בצורה משמעותית במהלך העשורים הבאים: בקרב בני 15-64 חלקם של החרדים יעלה בין 2010 לבין 2030 מ- 8.5% ל- 15.1%, וחלקם של הערבים יעלה מ- 19.3% ו- 23.1%.

נציין עוד כי במידה ולא יושוו שיעורי ההשתתפות של הקבוצות כאמור, צפויה ירידה של 4% בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של שני המינים: שיעור ההשתתפות של הגברים בני 20-64 צפוי לרדת בין 2010 לבין 2030 מ- 79.2% ל- 75.4% ושל נשים בנות 20-64 מ- 65.4% ל- 61.3%.

"האתגרים מולם תעמוד החברה הישראלית כבר בעשור הקרוב, הם לא קלים. אם החברה הישראלית מעוניינת לשמור על רמת החיים והרווחה העכשוויים, הנושא יחייב גם שיתוף פעולה לא פשוט בין כל הקבוצות שתוארו לעיל. המלאכה רבה, הזמן קצר", כך נכתב בעבודה.

שר התמ"ת שלום שמחון, התייחס לנתונים: "משרד התמ"ת פועל להגדלת שיעורי תעסוקה בקרב המגזר החרדי ומגזר המיעוטים והציב נושא זה בראש סדר העדיפויות".

"בכדי לעמוד ביעד של שילוב בני מגזר המיעוטים והחרדים בשוק העבודה מפעיל התמ"ת תכניות ארוכות טווח. בכל הנוגע למגזר המיעוטים- יש לציין כי מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית צומצמה האבטלה במגזר המיעוטים מ- 21.5% בשנת 2009 ל-14.5% כיום. זהו צמצום בשיעור של 30%. לנתון זה אין אח ורע; רק לאחרונה אישרה המשלה תקציב של 1.5 מליארד שקלים במסגרת דוח טרכטנברג שיופנו לעידוד תעסוקה במגזרי המיעוטים והחרדים", כך לדברי שמחון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריק 10/04/2012 07:05
    הגב לתגובה זו
    פרק זמן המקסימלי של חיה כלכלת המדינה.
  • 3.
    שרוליק 09/04/2012 11:13
    הגב לתגובה זו
    החרדים מהווים בעיה אקוטית על לשגשוגה הכלכלי של ישראל. יותר צרכנים שאינם תורמים לכוח הייצור ימוטטו את המדינה. כבר היום מעמד הביניים חש בצמצום בשרותי בריאות וחימוך דמיינו מה יקרה עוד 10 שנים
  • 2.
    מזל שהם מתפללים עבורנו אחרת היינו אבודים (ל"ת)
    מומו 09/04/2012 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שולי 09/04/2012 10:31
    הגב לתגובה זו
    החרדים שואבים כסף והמצב מחמיר
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים עלה 0.7% בפברואר, מעל המצופה; הדירות התייקרו 13% בשנה

האינפלציה נכון לסוף פברואר עמדה על 3.5%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.9%. מדד תשומות הבניה עלה ב-0.5% בפברואר וב-6.1% לאורך שנה. הדיור התייקר ב-2.1% בפברואר לבדו בניכוי מחיר למשתכן. בהתייקרות השנתית בדיור מוביל מחוז המרכז: 14.5%
איתי פת-יה |
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5% - זהו אם כן שיעור האינפלציה. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-5.3%, תחבורה שעלה ב-1.9%, תחזוקת הדירה שעלה ב-1.1% ומזון שעלה ב-0.6%. ירידת מחירים בולטת נרשמה בסעיף הלבשה שירד ב-3.2%. מחירי הדירות אינן חלק ממדד המחירים לצרכן, ובהם, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר–ינואר האחרונים מול נבמבר-דצמבר נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.1%. נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.5%, דרום 2.2%, תל אביב 2.1%, חיפה 1.7% וירושלים 1.1%. מחירי הדירות עלו 13.0% בשנה, קרי מאז התקופה המקבילה דצמבר 2020–ינואר 2021. זוהי העלייה השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור. לפי מחוזות העלייה בשנה שחלפה הייתה כדלקמן: מרכז (14.5%), ירושלים (13.6%), תל אביב (12.8%), דרום (11.8%), חיפה (10.9%) וצפון (9.6%). במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-2.7% בדצמבר–ינואר לעומת נובמבר–דצמבר (בניכוי עסקאות מחיר למשתכן העלייה בשיעור 3.1%) והשלימו בכך עלייה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2020–ינואר 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 21.9% בהשוואה ל-21.7% בתקופה הקודמת (נובמבר 2021 – דצמבר 2021). ומה שעתיד להשפיע עוד על מחירי הדירות הוא  מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים, שעלה ב-0.5% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.1% בשל העלייה במחירי המדד ללא שכר עבודה ב-10.3% ובמחירי שכר העבודה ב-1.4% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). אף למי שסיים את התשלום לקבלן בגין הדירה שרגש, אף נטל משכנתא לצורך כך ייתכן כי מדובר בהתייקרות נוספת, זאת בתלות במסלול המשכנתא וברכיב ההצמדה למדד המחירים לצרכן. כל עלייה של אחוז באינפלציה מתרגמת לתוספת של 80 אלף שקל למשכנתא. על פניו, כדי להלחם באינפלציה יש להעלות ריבית (וגם העניין הזה קשור בנסיבות לאינפלציה, עד כמה הן קשורות לביקוש או להיצע וכו') - וגם אם עליית הריבית תמתן את האינפלציה, גם היא כמובן תוסיף למשכנתא. מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-2.4% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.4% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.7%. עליית מחירים בולטת נרשמה בענף "מוצרי נפט מזוקק" שעלה ב-17.1%. מדד מחירי תפוקת התעשייה לייצוא עלה ב-0.8% ברבעון הרביעי של שנת 2021 ובשנת 2021 כולה עלה מדד זה ב-3.3%.