הדורות הבאים בסכנה: הנה הפתרונות למנוע התדרדרות כלכלית

רון הקיני, ראש צוות אג"ח, אקסלנס, על הדרכים הנכונות להציל את עתיד כלכלת ישראל מהתדרדרות

רון הקיני | (4)

בשבוע שעבר ביקר סגן יו"ר הפד, סטנלי פישר, בישראל (אולי הנציג הבכיר ביותר שלנו בארה"ב בימים אלו אחרי דיוויד בלאט), ובין התייחסותו למחירי הנדל"ן למועד העלאת הריבית האפשרית בארה"ב במהלך השנה, אמר את הדברים הבאים: "התפתחות מאד שלילית של השנים האחרונות היא עצירת הגידול בפריון. ב-OECD, יפן, ארה"ב הגידול בפריון בטווח השנים 1980-2007 היה 1.5%, ובטווח 2011-2014 ירד 0.5%. ההבדל בין גידול של 1% לגידול של 2% הוא 100% כי יש אפקט מצטבר. אני לא אהיה פה בעוד 40 שנה אבל אתם תפסידו הרבה מכך שהפריון לא ימשיך לגדול. הדורות הבאים לא יהיו עשירים יותר מהדורות שלפניהם - זה משהו שממשלות חייבות לעבוד עליו כי זה יהיה נושא קריטי". 

רגע, מה זה? תזכירו לי, פריון? זכור לי משהו משיעורי מבוא לכלכלה. עוד פעם איזה פרופסור לכלכלה מנג'ס על פריון, מה עושים עם זה?

בואו ניזכר, פריון הוא היחס שבין כמות התפוקה לכמות התשומה בייצור, המהווה את כלי המדידה ליעילות הייצור. בכדי לשים דברים בפרופורציות הנכונות אצטט את פול קרוגמן, "פריון איננו הכל. אולם בטווח הארוך הוא כמעט הכל. יכולתן של מדינות לשפר את רמת החיים שלהן לאורך זמן, תלויה באופן כמעט מוחלט ביכולתן להעלות את כמות התפוקה ביחס לתשומה". במלים אחרות, זו הסיבה שלשמה קיימת פעילות כלכלית - יצירת ערך גבוה יותר, ממנה תתאפשר רמת חיים גבוהה יותר. ערך זה אמור להיות מחולק בין רווחי בעלי ההון לבין עליות שכר העובדים ולהעלות את רמת החיים.

ללא שיעורי פריון סבירים יחל תהליך בו הצמיחה תהיה נמוכה יותר באופן קבוע - הכנסות הממשלות ייפגעו, תיווצר עלייה בחוב הציבורי, תתחייב מדיניות  צנע, רמת החיים של התושבים תיפגע קשות וחוזר חלילה. תהליך עצירת הגידול בפריון בעשור האחרון במדינות המפותחות לוותה בתהליך  הצטרפות של המדינות המתפתחות לשוק העולמי, הביאה לעודף היצע עולמי של עובדים ועודף היצע של גורמי יצור. ההתמודדות של בנקים מרכזיים עם תהליכים אלו הייתה ועודנה שיעורי ריבית נמוכים מאוד. כתוצאה מכך הפריון העולמי לא השתפר עת חברות העדיפו  להוציא את המזומנים שלהן על חלוקת דיבידנדים ורכישות פיננסיות. גם תהליך ארוך הטווח של מעבר כלכלות מפותחות מייצור לשירותים פגע בפריון.

ישראל, מדינת סטארט-אפ?! להערכתי, אם נבחן את ישראל, נגלה כי הפריון הוא המשתנה המרכזי שמסביר את ההבדלים בין רמת החיים בישראל לבין זו השוררת בעולם. הנתונים מראים כי הפריון בישראל נמוך מזה של המדינות המפותחות. לכאורה ברור למה, כלכלה קטנה ומרוחקת הכוללת אוכלוסיות שלא משתתפות במעגל העבודה, הוצאות בטחוניות גבוהות, מיקומנו במזרח התיכון, מגזר ציבורי גדול מדי וכו'. אך בפועל מתברר שגם בתחום היצרני שיעורי הפריון בישראל נמוכים. כן, למרות התדמית של מדינת הסטארט אפ, בסופו של דבר מדובר רק בחלק קטן מאוד מהאוכלוסיה.

דיונים כלכליים רבים בשיח הציבורי עוסקים בנושאים קצרי טווח כמו רפורמות, מיסוי, גירעון, יוקר מחיה, ריבית, גזירות, הסטת תקציבים מפה לשם ובחזרה, מצב השווקים ועוד. אך בסופו של דבר, נראה כי הפריון הוא זה שבטווח הארוך יקבע את רמת החיים שלנו.

פתרונות ארוכי טווח לשיפור הפריון

  • חינוך. מערכת החינוך צריכה לספק את התשתיות לרכישת השכלה שתסייע להשתלבות רחבה ואפקטיבית בשוק העבודה. חשוב להגדיל ולהתאים את מערכת ההכשרה המקצועית לצרכי שוק העבודה, תוך התייחסות לאוכלוסיות שונות. במסגרת החינוך חייבת להיות הכוונה והגדלה בתחום החינוך הטכנולוגי, שהוא כרגע היתרון היחסי של ישראל. במצב הנוכחי הישגי מערכת החינוך הישראלית לא מספיק טובים, וההשקעה בהכשרה המקצועית בישראל נמוכה יחסית.
  • רגולציה. הפריון של המשק הישראלי הוא היכולת הכלכלית ליזום, להיות חדשני, להתחרות, לקבל מימון, לפתוח עסק ולהעסיק עובדים. התחרותיות של ישראל נפגעת מהסרבול, הביורוקרטיה והריכוזיות במשק, לכן להערכתי, נדרשת הורדה בנטל תשומות הייצור, המסים והרגולציה בכדי להקל על התעשיינים המעוניינים להשקיע בתשומות הון ועבודה.
  • הכוונת המשק למקומות הראויים. הפריון נמצא ביצור ובעיקר בענפי היצוא התעשייתי והטכנולוגי, ולא בשירותים. לכן נדרש עידוד ממשלתי לביצוע השקעות בתעשיות יצוא.
  • הכוונה ממשלתית ארוכת טווח ליצירת משק תחרותי, חדשני, יעיל ומתקדם עם פריון גבוה. המדיניות הכלכלית צריכה להיות ממוקדת בשינויים מבניים ארוכי טווח, שיביאו ליצירת משק שכזה. הממשלה צריכה לייצר לחצים תחרותיים בתוך השוק המקומי מכיוון שהם אלו שיגרמו למשק להתחדש, להתקדם ולהתייעל.
שינויים אלה הם כמובן ארוכי טווח, אך לדעתי על הממשלה להציב יעדים אלו ולהתחיל לפעול בכיוון זה. אחרת נבואתו של פישר עלולה להתממש מוקדם מהצפוי. קל להישאב לדיון ולוויכוחים המסורתיים של חלוקת המשאבים בין בעלי ההון לעובדים. אך צריך לוודא קודם כל שיש מה לחלק. ייתכן ובעתיד המחלוקת העמוקה הזו בין הקפיטליזם לסוציאליזם תיהפך לפחות רלוונטית, כאשר עלול להתברר שהגידול בפריון לא מספיק בכדי לשמור על רמת החיים הנוכחית לדורות הבאים. הדיון צריך להיות אחר להערכתי - הוא צריך להתמקד בחינוך ובהפיכת המשק לתחרותי לשם הגדלת הפריון.

  **הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרון 02/06/2015 19:47
    הגב לתגובה זו
    שלא מאפשרת השתלבות עובדים במקומות שאינם קרובים ביותר לבית
  • 1.
    Z 02/06/2015 08:54
    הגב לתגובה זו
    רגרולציה היא אם הבעיות בפריון בישראל, על כל יצרן יש 4 בודקים בקרות מבית, 2 בודקים בקרות חוץ (בלתי תלויים), ביקורת פנים (ביקורת לא בקרה) ובירוקת חוץ, וכמובן עוד 3 רגולטורים בלתי תלויים זה בזה - עכשיו תסביר לי עוד פעם מה זה פריון???
  • ו...שימון רגולטורים שפיריון לא מעניין אותם בכלל (ל"ת)
    רק תחרות ! 06/06/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
  • איש 02/06/2015 09:38
    הגב לתגובה זו
    על כל פעולה 2 מבקרים ו3 מפקחים מאיפה יבוא הפריון?
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.