LBO - כשסילבר לייק רוכשת את דל

גיא מזרחי, מנהל השקעות מגדל שוקי הון, מתייחס למה זה בעצם רכישה ממונפת, והאם מצב זה תורם למחזיקי איגרות החוב?
גיאמזרחי | (1)

לפני כחודש התבשרנו על כוונתה של קרן ההשקעות Silver Lake לבצע רכישה ממונפת של חברת הטכנולוגיה Dell ולמחוק את המניה ממסחר. בעלי המניות זכו לזינוק של כ-25% בשל הפרשי המחירים בין מחיר העסקה המוערך למחיר המניה בשוק. מצד שני, בעלי האג"ח "זכו" לראות אותה צוללת בכ-15%. העסקה עצמה היא עסקה מסוג LBO - Leverage Buyout במחיר של 13.5-14 דולר למניה - מחיר המשקף שווי של כ-24 מיליארד דולר לחברה.

אז מה זה בעצם LBO?

רכישה ממונפת בה הרוכשת, במקרה זה קרן Silver Lake, משתמשת בנכסיה החברה הנרכשת, Dell, כשיעבוד בעבור מימון העסקה.

למה Dell?

מהתבוננות במאזן, נמצא חברה בעלת יתרות מזומנים והשקעות לטווח קצר גבוהות מאוד בסך 14.8 מיליארד דולר, המהווים כשליש מסך מאזן החברה, בעוד שסך החוב של החברה עומד על 9.2 מיליארד דולר. נוסיף לכך קצב ייצור מזומנים נאה ונבין מדוע האג"ח לשנת 2021, לדוגמא, נסחרת בתשואה הגבוהה במעט מ-3% טרם הודעת הרכישה. אם כן, מאזנה האיתן של החברה מהווה בסיס נהדר עבור קרן ההשקעות לביצוע הרכישה ומהווה חסרון משמעותי עבור מחזיקי האג"ח.

מדוע ירדה האג"ח?

בהנחה שקרן Silver Lake תרכוש את החברה, היא תאלץ לממן את תשלומי הריבית על ההלוואה שלקחה, תשלומי הריבית בלבד נאמדים בכמיליארד דולר - סכום זה צפוי להגיע ישירות מתוך תזרים החברה ומהיתרות הנזילות שלה בצורת דיבידנד. יחד עם זאת, ניקח בחשבון כי קרן ההשקעות פועלת למטרות רווח ולכן צפויה "לשאוב" מהחברה יותר מהחזר ריבית בלבד. הגידול הצפוי במינוף החברה עלול להוריד את דירוג האג"ח אל מתחת דירוג השקעה (מתחת BBB-), כך שגופים מוסדיים רבים יאלצו למכור את האג"ח בשל מגבלות רגולטוריות וליצור לחץ נוסף על מחירה.

מאז שיצאה הודעת הרכישה לאוויר העולם, שוק האשראי בארה"ב כמרקחה. החשש, כי עסקה זו תהווה את יריית הפתיחה לפעילות LBO מואצת. מאז 2008 פעילות ה-LBO מדוכאת, היקף העסקאות ירד באופן משמעותי ואופיין בעסקאות בשווי זעיר. כעת קיימים מספר גורמים בשוק התומכים בפעילות LBO. בין תנאים אלו נמנה עלויות מימון נמוכות, שוק ראשוני פתוח להנפקות High Yield שאגב נמצאות בשיא בחודש ינואר האחרון, אופטימיות באשר לתנאי המאקרו המאופיינת בירידה ברמות הסיכון וכן יתרות נזילות גבוהות מאוד בקרב הקרנות הפרטיות. עפ"י ההערכות, קרנות אלו מחזיקות כ-360 מיליארד דולר במזומן הפנויים לעסקאות מסוג זה. אך למרות האמור, גל העליות בשבועות האחרונים מייקר את מחירי העסקאות.

איך נתגונן בתור מחזיקי אג"ח?

ראשית, קשה להתגונן - בתור מחזיקי אג"ח נתור אחר חברות בעלי מאזן ותזרים חזק. לרוע המזל גם הקרנות מחפשות אחר עסקאות ומנסות לאתר חברות דומות. בניגוד למחזיקי האג"ח, קרן ההשקעה הפרטיות ייחסו חשיבות גבוהה למחיר המניה - מניה יקרה סביר שתרחיק קרנות פרטיות, שכן התשואה הצפויה תהיה יחסית נמוכה.

אך הדרך הטובה ביותר עבור מחזיקי האג"ח להתגונן, היא באמצעות התניות (קובננטים). התניות נועדו להגן על מחזיקי האג"ח ובמקרה זה מחפש התניות מינוף, דירוג ותזרים. נוסף על כך נחפש התניה מסוג CoC - Change of Control, התניה זו מאפשרת למחזיק האג"ח למכור את האג"ח למנפיק בד"כ במחיר 101 סנט, רק יש לשים לב היכן מסחר האג"ח ביחס למחיר ההתניה.

לסיום אציין כי התניה זו איננה נדירה, מאז סבב עסקאות ה-LBO בשנת 2006, עלה שיעור ההנפקות בעלות התניה זו מ-4% ל-25% מסך ההנפקות, כך שניתן באופן מעשי לאתר אג"ח ראויה בעלת אופציית Put למחזיק האג"ח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי 06/02/2013 18:40
    הגב לתגובה זו
    קודם כל אחלה כתבה, סיכון ריאלי שלא מתייחסים אליו עד שהוא מתממש, יכול לקרות בדורי קבוצה אם גזית ימכרו אותם לגוף בלי גב פיננסי לא ראיתי התניות כאלו בחברות הנסחרות בתל אביב. ישר כוח
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוקהפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוק
אנטישמיות

הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין

העלייה החדה באנטישמיות בבריטניה החלה לגבות קורבנות עם הפיגוע במנצ'סטר וכעת מביאה לשבר באוכלוסיה היהודית, כאשר בשכונת גולדרס גרין,שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה, יהודים רבים מוכרים כעת את בתיהם ומתכננים הגירה מבריטניה

ד"ר אדם רויטר |

מאז ה-7 לאוקטובר, קצב ההטרדות וההתקפות האנטישמיות על הקהילה היהודית בבריטניה עלה משמעותית ורבים מחברי הקהילה מרגישים הרבה פחות בטוחים. תחושה זו צוברת תאוצה עם ממשלה בריטית שחלקה אנטי ישראלית וחלקה הקטן אפילו אנטישמי.

הפיגוע שהתרחש לא מזמן בבית כנסת בעיר מנצ'סטר היווה זעזוע נוסף ליהודים בממלכה ובהם תושבי שכונת גולדרס גרין Golders Green בצפון מערב לונדון, שידועה כמרכזה הגדול של הקהילה היהודית בבריטניה, המונה מאות אלפי חברים. כ-50% מתושבי השכונה מזדהים כיהודים, אחוז מהגבוהים באירופה. יחד עם השכונות הסמוכות המפסטד, הנדון ופינצ'לי, מונה האוכלוסייה היהודית באזור כ-55,000 נפש. תושבי השכונה חוו בעצמם לפני כשנה ניסיון פיגוע שהסתיים בשלום וכעת בא הרצח הטרוריסטי הכפול.

הזעזוע הפעם התחיל להניע שבר טקטוני. יהודים התחילו למכור את בתיהם בגולדרס גרין ובקצב הולך וגובר וחלקם עולים או מתעתדים לעלות לישראל. זה לא שהמצב בישראל טוב יותר. רחוק מכך כמובן. אך כפי שהעיד בפניי עולה חדש משם: "אם אני עומד בכל מקרה להיפגע כי אני יהודי, אז לפחות שזה יקרה במולדת שלי".

כדור שלג - 10% מהבתים מוצעים למכירה

הסיטואציה בגולדרס גרין מורכבת. סמוך לה ישנן שכונות המאכלסות הרבה מאד מוסלמים. כך למשל שכונת Cricklewood כמו גם שכונות שאף הן אינן מרוחקות דוגמת Willesden Green, Kilburn, Hendon ועוד. לא פלא, אם כן, שמי שקונה את הבתים והדירות מידי היהודים הם כמעט אך ורק מוסלמים, בעיקר פקיסטניים. האוכלוסיה המוסלמית גדלה בבריטניה במהירות, האוכלוסיה הבריטית המקורית מצטמצמת וכך קורה שליהודים שעושים זאת אין באמת ברירה, מסתבר שאין כמעט קונים אחרים.

קרוב ל-10% מהבתים והדירות בשכונה מוצעים כעת למכירה, שיעור אדיר לכל הדעות. זה מעורר חשש כבד, בבחינת "האחרון יכבה את האור" וגל המכירות צובר תאוצה כאשר מחירי הנדל"ן יורדים במהירות. מכיוון שרבים מהיהודים שם דתיים, רבים מחליטים לעבור לישראל, אם כבר אז כבר.