LBO - כשסילבר לייק רוכשת את דל

גיא מזרחי, מנהל השקעות מגדל שוקי הון, מתייחס למה זה בעצם רכישה ממונפת, והאם מצב זה תורם למחזיקי איגרות החוב?
גיאמזרחי | (1)

לפני כחודש התבשרנו על כוונתה של קרן ההשקעות Silver Lake לבצע רכישה ממונפת של חברת הטכנולוגיה Dell ולמחוק את המניה ממסחר. בעלי המניות זכו לזינוק של כ-25% בשל הפרשי המחירים בין מחיר העסקה המוערך למחיר המניה בשוק. מצד שני, בעלי האג"ח "זכו" לראות אותה צוללת בכ-15%. העסקה עצמה היא עסקה מסוג LBO - Leverage Buyout במחיר של 13.5-14 דולר למניה - מחיר המשקף שווי של כ-24 מיליארד דולר לחברה.

אז מה זה בעצם LBO?

רכישה ממונפת בה הרוכשת, במקרה זה קרן Silver Lake, משתמשת בנכסיה החברה הנרכשת, Dell, כשיעבוד בעבור מימון העסקה.

למה Dell?

מהתבוננות במאזן, נמצא חברה בעלת יתרות מזומנים והשקעות לטווח קצר גבוהות מאוד בסך 14.8 מיליארד דולר, המהווים כשליש מסך מאזן החברה, בעוד שסך החוב של החברה עומד על 9.2 מיליארד דולר. נוסיף לכך קצב ייצור מזומנים נאה ונבין מדוע האג"ח לשנת 2021, לדוגמא, נסחרת בתשואה הגבוהה במעט מ-3% טרם הודעת הרכישה. אם כן, מאזנה האיתן של החברה מהווה בסיס נהדר עבור קרן ההשקעות לביצוע הרכישה ומהווה חסרון משמעותי עבור מחזיקי האג"ח.

מדוע ירדה האג"ח?

בהנחה שקרן Silver Lake תרכוש את החברה, היא תאלץ לממן את תשלומי הריבית על ההלוואה שלקחה, תשלומי הריבית בלבד נאמדים בכמיליארד דולר - סכום זה צפוי להגיע ישירות מתוך תזרים החברה ומהיתרות הנזילות שלה בצורת דיבידנד. יחד עם זאת, ניקח בחשבון כי קרן ההשקעות פועלת למטרות רווח ולכן צפויה "לשאוב" מהחברה יותר מהחזר ריבית בלבד. הגידול הצפוי במינוף החברה עלול להוריד את דירוג האג"ח אל מתחת דירוג השקעה (מתחת BBB-), כך שגופים מוסדיים רבים יאלצו למכור את האג"ח בשל מגבלות רגולטוריות וליצור לחץ נוסף על מחירה.

מאז שיצאה הודעת הרכישה לאוויר העולם, שוק האשראי בארה"ב כמרקחה. החשש, כי עסקה זו תהווה את יריית הפתיחה לפעילות LBO מואצת. מאז 2008 פעילות ה-LBO מדוכאת, היקף העסקאות ירד באופן משמעותי ואופיין בעסקאות בשווי זעיר. כעת קיימים מספר גורמים בשוק התומכים בפעילות LBO. בין תנאים אלו נמנה עלויות מימון נמוכות, שוק ראשוני פתוח להנפקות High Yield שאגב נמצאות בשיא בחודש ינואר האחרון, אופטימיות באשר לתנאי המאקרו המאופיינת בירידה ברמות הסיכון וכן יתרות נזילות גבוהות מאוד בקרב הקרנות הפרטיות. עפ"י ההערכות, קרנות אלו מחזיקות כ-360 מיליארד דולר במזומן הפנויים לעסקאות מסוג זה. אך למרות האמור, גל העליות בשבועות האחרונים מייקר את מחירי העסקאות.

איך נתגונן בתור מחזיקי אג"ח?

ראשית, קשה להתגונן - בתור מחזיקי אג"ח נתור אחר חברות בעלי מאזן ותזרים חזק. לרוע המזל גם הקרנות מחפשות אחר עסקאות ומנסות לאתר חברות דומות. בניגוד למחזיקי האג"ח, קרן ההשקעה הפרטיות ייחסו חשיבות גבוהה למחיר המניה - מניה יקרה סביר שתרחיק קרנות פרטיות, שכן התשואה הצפויה תהיה יחסית נמוכה.

אך הדרך הטובה ביותר עבור מחזיקי האג"ח להתגונן, היא באמצעות התניות (קובננטים). התניות נועדו להגן על מחזיקי האג"ח ובמקרה זה מחפש התניות מינוף, דירוג ותזרים. נוסף על כך נחפש התניה מסוג CoC - Change of Control, התניה זו מאפשרת למחזיק האג"ח למכור את האג"ח למנפיק בד"כ במחיר 101 סנט, רק יש לשים לב היכן מסחר האג"ח ביחס למחיר ההתניה.

לסיום אציין כי התניה זו איננה נדירה, מאז סבב עסקאות ה-LBO בשנת 2006, עלה שיעור ההנפקות בעלות התניה זו מ-4% ל-25% מסך ההנפקות, כך שניתן באופן מעשי לאתר אג"ח ראויה בעלת אופציית Put למחזיק האג"ח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי 06/02/2013 18:40
    הגב לתגובה זו
    קודם כל אחלה כתבה, סיכון ריאלי שלא מתייחסים אליו עד שהוא מתממש, יכול לקרות בדורי קבוצה אם גזית ימכרו אותם לגוף בלי גב פיננסי לא ראיתי התניות כאלו בחברות הנסחרות בתל אביב. ישר כוח
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: