LBO - כשסילבר לייק רוכשת את דל
לפני כחודש התבשרנו על כוונתה של קרן ההשקעות Silver Lake לבצע רכישה ממונפת של חברת הטכנולוגיה Dell ולמחוק את המניה ממסחר. בעלי המניות זכו לזינוק של כ-25% בשל הפרשי המחירים בין מחיר העסקה המוערך למחיר המניה בשוק. מצד שני, בעלי האג"ח "זכו" לראות אותה צוללת בכ-15%. העסקה עצמה היא עסקה מסוג LBO - Leverage Buyout במחיר של 13.5-14 דולר למניה - מחיר המשקף שווי של כ-24 מיליארד דולר לחברה.
אז מה זה בעצם LBO?
רכישה ממונפת בה הרוכשת, במקרה זה קרן Silver Lake, משתמשת בנכסיה החברה הנרכשת, Dell, כשיעבוד בעבור מימון העסקה.
למה Dell?
מהתבוננות במאזן, נמצא חברה בעלת יתרות מזומנים והשקעות לטווח קצר גבוהות מאוד בסך 14.8 מיליארד דולר, המהווים כשליש מסך מאזן החברה, בעוד שסך החוב של החברה עומד על 9.2 מיליארד דולר. נוסיף לכך קצב ייצור מזומנים נאה ונבין מדוע האג"ח לשנת 2021, לדוגמא, נסחרת בתשואה הגבוהה במעט מ-3% טרם הודעת הרכישה. אם כן, מאזנה האיתן של החברה מהווה בסיס נהדר עבור קרן ההשקעות לביצוע הרכישה ומהווה חסרון משמעותי עבור מחזיקי האג"ח.
מדוע ירדה האג"ח?
בהנחה שקרן Silver Lake תרכוש את החברה, היא תאלץ לממן את תשלומי הריבית על ההלוואה שלקחה, תשלומי הריבית בלבד נאמדים בכמיליארד דולר - סכום זה צפוי להגיע ישירות מתוך תזרים החברה ומהיתרות הנזילות שלה בצורת דיבידנד. יחד עם זאת, ניקח בחשבון כי קרן ההשקעות פועלת למטרות רווח ולכן צפויה "לשאוב" מהחברה יותר מהחזר ריבית בלבד. הגידול הצפוי במינוף החברה עלול להוריד את דירוג האג"ח אל מתחת דירוג השקעה (מתחת BBB-), כך שגופים מוסדיים רבים יאלצו למכור את האג"ח בשל מגבלות רגולטוריות וליצור לחץ נוסף על מחירה.
מאז שיצאה הודעת הרכישה לאוויר העולם, שוק האשראי בארה"ב כמרקחה. החשש, כי עסקה זו תהווה את יריית הפתיחה לפעילות LBO מואצת. מאז 2008 פעילות ה-LBO מדוכאת, היקף העסקאות ירד באופן משמעותי ואופיין בעסקאות בשווי זעיר. כעת קיימים מספר גורמים בשוק התומכים בפעילות LBO. בין תנאים אלו נמנה עלויות מימון נמוכות, שוק ראשוני פתוח להנפקות High Yield שאגב נמצאות בשיא בחודש ינואר האחרון, אופטימיות באשר לתנאי המאקרו המאופיינת בירידה ברמות הסיכון וכן יתרות נזילות גבוהות מאוד בקרב הקרנות הפרטיות. עפ"י ההערכות, קרנות אלו מחזיקות כ-360 מיליארד דולר במזומן הפנויים לעסקאות מסוג זה. אך למרות האמור, גל העליות בשבועות האחרונים מייקר את מחירי העסקאות.
איך נתגונן בתור מחזיקי אג"ח?
ראשית, קשה להתגונן - בתור מחזיקי אג"ח נתור אחר חברות בעלי מאזן ותזרים חזק. לרוע המזל גם הקרנות מחפשות אחר עסקאות ומנסות לאתר חברות דומות. בניגוד למחזיקי האג"ח, קרן ההשקעה הפרטיות ייחסו חשיבות גבוהה למחיר המניה - מניה יקרה סביר שתרחיק קרנות פרטיות, שכן התשואה הצפויה תהיה יחסית נמוכה.
אך הדרך הטובה ביותר עבור מחזיקי האג"ח להתגונן, היא באמצעות התניות (קובננטים). התניות נועדו להגן על מחזיקי האג"ח ובמקרה זה מחפש התניות מינוף, דירוג ותזרים. נוסף על כך נחפש התניה מסוג CoC - Change of Control, התניה זו מאפשרת למחזיק האג"ח למכור את האג"ח למנפיק בד"כ במחיר 101 סנט, רק יש לשים לב היכן מסחר האג"ח ביחס למחיר ההתניה.
לסיום אציין כי התניה זו איננה נדירה, מאז סבב עסקאות ה-LBO בשנת 2006, עלה שיעור ההנפקות בעלות התניה זו מ-4% ל-25% מסך ההנפקות, כך שניתן באופן מעשי לאתר אג"ח ראויה בעלת אופציית Put למחזיק האג"ח.
- 1.רועי 06/02/2013 18:40הגב לתגובה זוקודם כל אחלה כתבה, סיכון ריאלי שלא מתייחסים אליו עד שהוא מתממש, יכול לקרות בדורי קבוצה אם גזית ימכרו אותם לגוף בלי גב פיננסי לא ראיתי התניות כאלו בחברות הנסחרות בתל אביב. ישר כוח

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
