השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.

החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.

הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.

• טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
• ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.

אחרי משא ומתן ארוך, ורינט מערכות Verint Systems Inc. -1.32%   לחצה ידיים עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי פעילות של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.  

בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים את גודל ההחמצה. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software -1.91%   משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.

הנמכרת

ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגוע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר. 

ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation. התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.

• נעילה שלילית בוול-סטריט; טאואר קפצה ב-5%, סולאראדג׳ איבדה 6.5%
• תומא בראבו קרובה להשלים את רכישת ורינט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור הוא גם האיש שעשה את הקופה הגדולה ביותר לאורך השנים - שלטון המנהלים - הרוויח כ-250 מיליון דולר והפך לאחד מהשכירים העשירים במשק