נתנאל אריאל
צילום: ביזפורטל
פרשנות

צים בעין הסערה - הסיפור האמיתי; אלי גליקמן צודק!

הנהלת חברה צריכה למקסם את הרווח וזה אומר גם להפחית מסים בדרכים לגיטימיות; לא בטוח שצים תצליח לשנות את משטר המס עליה כפי שקיים בחברות ספנות אחרות בעולם, אבל גליקמן מחויב לנסות לעשות זאת; הבעיה לא בגליקמן, אלא בשיטת הטבות המס של המדינה
נתנאל אריאל | (20)

צים בעין הסערה. הנהלת חברת הספנות מבקשת מרשות המסים שתאשר לה מסלול מס שנהוג על חברות ספנות בעולם. המשמעות היא - תשלום מופחת של מסים בעתיד. הנהלת החברה מסבירה כי זה יאפשר לה להתחרות בעתיד בשוק הספנות הגלובלי שהיא חלק ממנו. יש בזה הגיון - המדינה נותנת הטבות לפי סקטורים, אז למה לא לסקטור הספנות?    אבל הגיון הוא לא טיעון מספיק חזק, ובצדק - יש שני צדדים למטבע, המדינה רוצה כסף, החברה רוצה הטבות. מה עושים? מתחילים לדבר, ואיכשהו בדרך יש הדלפה. הדלפות נועדו כדי לזכות בתמיכת התקשורת, ליצור קשר חזק בין המדליף למודלף. זה א' ב' של עיתונות פרקטית, זה דווקא לא א' ב' של עיתונות הוגנת. ברגע שכובשים את התקשורת, זוכים בתמיכת הציבור. חברות רבות נכנעות בשלב הזה. אפשר לנחש מאיפה הגיעה ההדלפה.   בימים האחרונים אכן יש עליהום ענק על צים והנהלתה, בראשה אלי גליקמן, וגם נגד הבעלים - עידן עופר. הכותרות בכל מקום זהות - איך הם לא מתביישים. עכשיו הם מרוויחים ורוצים הטבות? רגע, שכחתם מה המטרה של החברה - למקסם את רווחיה. למקסם את רווחיה זה אומר גם להפחית עד כמה שניתן את המס השוטף. אלי גליקמן הוא מנהל שפועל לטובת החברה ולטובת בעלי מניותיה וצריך להגיד לו על כך - "כל הכבוד, תמשיך כך".   אז אומרים לנו שזה לא הוגן שצים מאיימת לעזוב את הארץ. רגע שההייטק עוזב למרות ההטבות זה הוגן? וכשהצבא לוקח באישון לילה מיליארדים לאנשי הקבע והפנסיונרים זה הוגן? ושעסקים מקבלים כספים בתקופת הקורונה כשלא מגיע להם זה הוגן? כל קבוצה, כל משפחה, כל חברה, מנסה לנגוס בעוגת ההטבות כמה שאפשר. נא לא להיתמם. חוץ מזה, אתם באמת לוקחים כל איום ברצינות, זה הרי חלק מהמשא ומתן.   אי אפשר לדבר על צים מבלי להזכיר את ההיסטוריה שלה. זה רק ממחיש כמה הדיון סביבה הוא פופוליסטי - צים נמכרה לאחים עופר ב-90 מיליון דולר לפני 18 שנה. אז כולם-כולם-כולם אמרו  שעורך הדין של האחים עופר, רם כספי - "עשה שקשוקה למדינה", שזה במילים פשוטות "עבד עליה". האחים עופר קנו את החברה בנזיד עדשים. זה התברר מהר מאוד כשטות. צים הגיעה פעמיים להסדר חוב, פעמיים לא יכלה לשלם את חובותיה. היא היתה צרה מהלכת ויצרה הפסדים נצברים במיליארדים. כשמפסידים, לא משנה מה שיעור המס על הרווח. אף אחד לא ביקש מסלול מס שונה כי פשוט אין מס.   אחרי שנים של הפסדים, היא הפכה לחברה רווחית, גם מן הסתם בזכות ניהול, אבל בעיקר בזכות מזל: המשבר בשרשרת האספקה בעולם בעקבות מגיפת הקורונה הטיס לשמיים את מחירי התובלה - ואיתם את הרווחים של צים, שרושמת בשנה שהסתיימה כעת (2021) את הרווח הגדול ביותר לחברה ישראלית. כן, גם ברבעון האחרון מדובר על רווח שלא היה כמותו ברבעון של חברה ישראלית וגם בשנה כולה הרווח יהיה כזה שלא היה אף פעם בשום חברה ישראלית, הצפי הוא לאזור ה-4 מיליארד דולר בשנה. כשחברה מרוויחה 4 מיליארד דולר בשנה, בטח שהיא צריכה לדאוג להיבטי המס. 

צים שהונפקה לפני שנה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, כבר שווה 7.5 מיליארד דולר ותרוויח גם בשנה הקרובה (שנת 2022) סכום מדהים, כשההערכות מדברות על 2-3 מיליארד דולר. אבל בצים חושבים על השנים הבאות. תחום הספנות הוא סייקלי במיוחד והמצב הלא טבעי שקיים כעת, לא יחזיק מעמד. בסופו של דבר, השוק יתאזן, המחירים ירדו, זה עניין של ביקוש והיצע, זה בסופו של דבר שוק של קומודיטיז. הפעילות של צים היא בעצם אופציה מאוד מורכבת על כמה פרמטרים כמו מחירי ההובלה, מחירי הנפט ועוד. האופציה הזו התאפסה כמה פעמים, ובשנתיים האחרונות היא מחזירה את כל הפסדי העבר ויוצרת לראשונה בתולדותיה רווחים צבורים. אלא שהנהלת צים, דואגת מהיום הבא. מה יהיה בהמשך. היא נערכת לפיזור פעילויות, להרחבה גדולה של הצי שלה, כדי ליהנות מיתרון לגודל, אבל גם היא יודעת שצריך להילחם בכל החזיתות. זה התפקיד שלה. אז היא פנתה לרשות המסים והסבירה שבעולם שיטת המס על חברות ספנות היא לפי חישוב שלוקח בחשבון את ההפסד בגין התפוסה שאינה מקסימלית. ואז בעצם מדברים באופן עקיף על מס נמוך יותר כי אם היא בתפוסה של  80%, היא בעצם מדווחת על הפסד אלטרנטיבי בגין החלק שלא תפוס. זה  אולי לא נשמע במבט ראשון, ואנחנו לא מומחי מסים, כי בסופו של דבר יש הכנסות ויש הוצאות, מה זה משנה מה שיעור התפוסה. אבל אם היא אומרת שכל החברות ספנות בעולם במשטר המס הזה, צריך לבדוק את זה עניינית, במקום להילחם על גבי העיתונות. 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    יהונתן 18/01/2022 01:23
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות שהקורונה גרמה לבעיות בשרשרת אספקה שהצליחו להעלות את מחיר הובלה של מכולה פי 10, כן פי 10!!! כי אם לא כך היינו רואים את החברות במצב מאוזן כי הן העלו מחירים כדי לפצות על "נזקים" מהקורונה, אבל רגע אז איך שורת הרווח קופצת באותם סדרי גודל?! פשוט כי אין שום משבר אמיתי רק קרטל ספנות, המון רגולטורים בכל מיני מדינות עסוקים בשטויות במקום להילחם בבעיה אמיתית כמו זו, למה זו בעיה אמיתית? כי היא פוגעת בעולמו בצורה ישירה.. כי היא מעלה מחירים של כל דבר שאנחנו מייבאים, לא בשקל או בשניים. אפשר לקחת את האלומיניום לדוגמא מחירו קפץ במעל 50% ולא בגלל המתכת עצמה, המשמעות שכל רשת מסכנה לחלון בבית עולה עכשיו בכמעט 50% יותר, בהנחה שיצרן הרשת האלומיניום לא העלה העלאה נוספת גם בעבודה. השאלה למה הן עושות את זה.. למה? פשוט כי אפשר וכי יש קורונה ואפשר לספר לנו אלף סיפורי לילה ולילה, ואנחנו נהנהן ונאכל את מנת ה### שמוגשת לנו ע"ב יומיומי.
  • 14.
    אני רק שאלה 17/01/2022 19:29
    הגב לתגובה זו
    ואין להם חבות מס. אז מה הלחץ שלהם? חוצמזה, אם המס היה לפי מכולות/ספינות וכו' ולא לפי אחוזי רווח, אז גם כשהפסידו היו מתחייבים במס, לא? לכן עד עכשיו המצב הנוכחי דווקא במשטר המס בארץ היה נוח להם?
  • 13.
    כתבה מעניינת, תודה! (ל"ת)
    ישראל ישראלי 17/01/2022 19:18
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    כתבה רהוטה וענינית . 17/01/2022 18:44
    הגב לתגובה זו
    כתבה רהוטה וענינית .
  • 11.
    גד 17/01/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    ותודה לביזפורטל שמאפשר לקוראיו זוויות שונות לראיית סוגיות כלכליות. ישנם הרבה אינטרסים. אבל צריך להבין שלא לעולם חוסן ומחר צים יכולה לחזור ולהפסיד. ואז גם תקבל מיסים חזרה מהמדינה.
  • 10.
    דרור 17/01/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    הם כנראה לא קבלו מספיק מיליארדים מהמדינה .
  • 9.
    ארזז 17/01/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
    זה לפרסומת מי שעושה מיליארד וחצי צליך להפריש מסוי של לפחות 50% לא לקפטילזם חזירי אלא לקפיטליזם חברתי
  • 8.
    עידן עופר 17/01/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    לא לומד לקח ממה שקרה לו בכיל ושהמדינה עצרה לו את המכירה בגלל כמה אנשים כמו רוזנטל ויחימוביץ ולפיד הפחדן שרצו לעשות קריירה על גב כיל. למרות שכיל נמכרה כבר פעמיים והיתה כמו צים חברה מופסדת. הוא ממשיך להתעסק בקקה של המדינה בזן . כיל וצים במקום למכור את האחזקות ולהתעסק עם מדינה נורמלית ולא עם ישראל צרת העין
  • 7.
    צדק תרדוף 17/01/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
    גליקמן פועל נכון.הכתבה הגיונית לחלוטין.מגיבין כאן הישראלי המצוי.דלט יודע לפרגן ותמיד שונא את מי שיש לו יותר ממנו.אם בכל העולם המיסוי עובד כך אז מדוע שלא יעבוד גם בישראל? בגלל שזה משפחת עופר?
  • 6.
    חיים 17/01/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    מסכים עם אלי אין ספק שהמזל שיחק פה לא בטוח שזה ניהול טוב..אבל אף אחד לא מבטיח כשנחזור לשיגרה שזה יימשך.
  • 5.
    ברבור שחור 17/01/2022 11:18
    הגב לתגובה זו
    תבחרו אתם... לאלי גליקמן יש מספיק שכל להבין מה הוא מבקש ומה הסיטואציה. העובדה שהחברה שלו מעמיסה על המדינה חלק משמעותי האינפלציה בהחלט לא עומדת לטובת החברה כשהיא רוצה הנחה במס... לדעתי עידן עופר צריך להתבייש
  • 4.
    ביזפורטל הם הצדיקים בסדום (ל"ת)
    גידי 17/01/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
  • שאול 17/01/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    לסחוט עד הסוף .
  • 3.
    לבן 17/01/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    כתבה ממומנת. לא שווה התייחסות....
  • ובושה למגיב תגובה כזאת (ל"ת)
    אפי 17/01/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
  • בושה לך 17/01/2022 13:25
    הגב לתגובה זו
    להיות שטוף מוח שטוף שנאה ואטום זה לא מעלה גדולה . כל הכבוד לכתב שמביע דעה רווחת אצל הרבה אזרחים עם ראש על הכתפיים והגיון בריא
  • 2.
    blur40 17/01/2022 10:37
    הגב לתגובה זו
    ממתי עושים דיון כלכלי ענייני בעיתונות ?העיקר לזעוק לשמיים אתה באמת חושב שמישהו התעמק בהיסטוריה בשביל להבין את המהלך המתבקש?צדק בעיני המתבונן...
  • 1.
    ל.א. 17/01/2022 10:33
    הגב לתגובה זו
    אלי גליקמן, מפקד השייטת האגדי, הוא האדם האחרון שיכולים להגיד עליו שאינו פועל בראש ובראשונה למען המדינה שלו. אחד האנשים היחידים ששינה את פני השייטת באופן שעשה זאת, החליט להכניס את הלוחמים לאיזורים שלו היו בליבת העשייה שלהם (פעילות שוטפת באיו"ש) וכל זאת כדי לסייע מעבר לנדרש למדינה. אלי הגיע לצים ושינה את פני החברה, כפי שעשה בשייטת. החברה פעילה מרבית הזמן בחו"ל, וכלי השיט שלה כמעט ולא בישראל (בדיוק כמו איש עסקים שנמצא מעל 186 יום בחו"ל בשנה ומקבל הטבת מס). לכן הטענה כאילו הוא מנסה לעשוק את המדינה, או לקחת משהו מנכסיה, ריקה מתוכן ובעיקר נועדה להקניט. נכון וראוי שהמדינה בעצמה תציע לחברה כזו הטבות כדי שתוכל להוות תחרות. כמי ששירת מספיק שנים בחיל הים, צריך לזכור את הסיסמה שמכילה הרבה יותר מכסף: "עוד לא נוצח עם, ששלט בים". ונכון לתת לישראל לנצח בזירה זאת, גם במחיר של הטבת מס.
  • ברבור שחור 17/01/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    קודם כל הרבה הערכה וכבוד לאלי גליקמן... "אלי הגיע לצים ושינה את פני החברה, כפי שעשה בשייטת" - אולי בשייטת כן, אם הקורונה לא מגיעה וגורמת לעלייה במחירי ההובלה אף אחד לא היה שומע על אלי גליקמן "החברה פעילה מרבית הזמן בחו"ל, וכלי השיט שלה כמעט ולא בישראל" - שמישהו יסביר לבחור החביב שזה לא החוק (מה לעשות?) מה זה רלוונטי איפה הספינות שלה מסתובבות , לך תקרא את החוק (שליטה) "נכון וראוי שהמדינה בעצמה תציע לחברה כזו הטבות" - איפה הייתה החברה בשנים שהפסידה או שמחקה מיליארדים מהפנסיה של כולנו ? למה אז לא פעלה "להתחרות בצורה הוגנת " - אלי אחלה בחור אבל גם הוא יודע שמה שהחברה מבקשת הוא רווח חזירי לבעלי השליטה ותו לא.
  • גד 17/01/2022 14:54
    בתור אחד שמתיימר לדעת הכל אתה טועה ומטעה בגדול: הורדת המס תיטיב עם כולם - בעלי השליטה ומחזיקי המניות מהציבור. גם הערך של צים יעלה וכן יכולתה לשלם דיווידנד גבוה יותר. וכל הכבוד לניהול של צים
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

איירובוט מזנקת ב-38%, גיימסטופ נופלת ב-6%; המדדים במגמה מעורבת

המדדים נסחרים במגמה מעורבת לקראת החלטת הריבית; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקו בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.