צים בעין הסערה - הסיפור האמיתי; אלי גליקמן צודק!

צים בעין הסערה. הנהלת חברת הספנות מבקשת מרשות המסים שתאשר לה מסלול מס שנהוג על חברות ספנות בעולם. המשמעות היא - תשלום מופחת של מסים בעתיד. הנהלת החברה מסבירה כי זה יאפשר לה להתחרות בעתיד בשוק הספנות הגלובלי שהיא חלק ממנו. יש בזה הגיון - המדינה נותנת הטבות לפי סקטורים, אז למה לא לסקטור הספנות?    אבל הגיון הוא לא טיעון מספיק חזק, ובצדק - יש שני צדדים למטבע, המדינה רוצה כסף, החברה רוצה הטבות. מה עושים? מתחילים לדבר, ואיכשהו בדרך יש הדלפה. הדלפות נועדו כדי לזכות בתמיכת התקשורת, ליצור קשר חזק בין המדליף למודלף. זה א' ב' של עיתונות פרקטית, זה דווקא לא א' ב' של עיתונות הוגנת. ברגע שכובשים את התקשורת, זוכים בתמיכת הציבור. חברות רבות נכנעות בשלב הזה. אפשר לנחש מאיפה הגיעה ההדלפה.   בימים האחרונים אכן יש עליהום ענק על צים והנהלתה, בראשה אלי גליקמן, וגם נגד הבעלים - עידן עופר. הכותרות בכל מקום זהות - איך הם לא מתביישים. עכשיו הם מרוויחים ורוצים הטבות? רגע, שכחתם מה המטרה של החברה - למקסם את רווחיה. למקסם את רווחיה זה אומר גם להפחית עד כמה שניתן את המס השוטף. אלי גליקמן הוא מנהל שפועל לטובת החברה ולטובת בעלי מניותיה וצריך להגיד לו על כך - "כל הכבוד, תמשיך כך".   אז אומרים לנו שזה לא הוגן שצים מאיימת לעזוב את הארץ. רגע שההייטק עוזב למרות ההטבות זה הוגן? וכשהצבא לוקח באישון לילה מיליארדים לאנשי הקבע והפנסיונרים זה הוגן? ושעסקים מקבלים כספים בתקופת הקורונה כשלא מגיע להם זה הוגן? כל קבוצה, כל משפחה, כל חברה, מנסה לנגוס בעוגת ההטבות כמה שאפשר. נא לא להיתמם. חוץ מזה, אתם באמת לוקחים כל איום ברצינות, זה הרי חלק מהמשא ומתן.   אי אפשר לדבר על צים מבלי להזכיר את ההיסטוריה שלה. זה רק ממחיש כמה הדיון סביבה הוא פופוליסטי - צים נמכרה לאחים עופר ב-90 מיליון דולר לפני 18 שנה. אז כולם-כולם-כולם אמרו  שעורך הדין של האחים עופר, רם כספי - "עשה שקשוקה למדינה", שזה במילים פשוטות "עבד עליה". האחים עופר קנו את החברה בנזיד עדשים. זה התברר מהר מאוד כשטות. צים הגיעה פעמיים להסדר חוב, פעמיים לא יכלה לשלם את חובותיה. היא היתה צרה מהלכת ויצרה הפסדים נצברים במיליארדים. כשמפסידים, לא משנה מה שיעור המס על הרווח. אף אחד לא ביקש מסלול מס שונה כי פשוט אין מס.   אחרי שנים של הפסדים, היא הפכה לחברה רווחית, גם מן הסתם בזכות ניהול, אבל בעיקר בזכות מזל: המשבר בשרשרת האספקה בעולם בעקבות מגיפת הקורונה הטיס לשמיים את מחירי התובלה - ואיתם את הרווחים של צים, שרושמת בשנה שהסתיימה כעת (2021) את הרווח הגדול ביותר לחברה ישראלית. כן, גם ברבעון האחרון מדובר על רווח שלא היה כמותו ברבעון של חברה ישראלית וגם בשנה כולה הרווח יהיה כזה שלא היה אף פעם בשום חברה ישראלית, הצפי הוא לאזור ה-4 מיליארד דולר בשנה. כשחברה מרוויחה 4 מיליארד דולר בשנה, בטח שהיא צריכה לדאוג להיבטי המס. 

צים שהונפקה לפני שנה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, כבר שווה 7.5 מיליארד דולר ותרוויח גם בשנה הקרובה (שנת 2022) סכום מדהים, כשההערכות מדברות על 2-3 מיליארד דולר. אבל בצים חושבים על השנים הבאות. תחום הספנות הוא סייקלי במיוחד והמצב הלא טבעי שקיים כעת, לא יחזיק מעמד. בסופו של דבר, השוק יתאזן, המחירים ירדו, זה עניין של ביקוש והיצע, זה בסופו של דבר שוק של קומודיטיז. הפעילות של צים היא בעצם אופציה מאוד מורכבת על כמה פרמטרים כמו מחירי ההובלה, מחירי הנפט ועוד. האופציה הזו התאפסה כמה פעמים, ובשנתיים האחרונות היא מחזירה את כל הפסדי העבר ויוצרת לראשונה בתולדותיה רווחים צבורים. אלא שהנהלת צים, דואגת מהיום הבא. מה יהיה בהמשך. היא נערכת לפיזור פעילויות, להרחבה גדולה של הצי שלה, כדי ליהנות מיתרון לגודל, אבל גם היא יודעת שצריך להילחם בכל החזיתות. זה התפקיד שלה. אז היא פנתה לרשות המסים והסבירה שבעולם שיטת המס על חברות ספנות היא לפי חישוב שלוקח בחשבון את ההפסד בגין התפוסה שאינה מקסימלית. ואז בעצם מדברים באופן עקיף על מס נמוך יותר כי אם היא בתפוסה של  80%, היא בעצם מדווחת על הפסד אלטרנטיבי בגין החלק שלא תפוס. זה  אולי לא נשמע במבט ראשון, ואנחנו לא מומחי מסים, כי בסופו של דבר יש הכנסות ויש הוצאות, מה זה משנה מה שיעור התפוסה. אבל אם היא אומרת שכל החברות ספנות בעולם במשטר המס הזה, צריך לבדוק את זה עניינית, במקום להילחם על גבי העיתונות.