טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

סגירת הקונסוליה: עד לאן יתדרדרו היחסים בין ארצות הברית לסין?

טראמפ, שמאשים את סין בהתפרצות המגפה, הפך לפומבי את ההתכתשות סביב נושא הביון. מה זה אומר על יחסי המעצמות ואיך תיקבע מידת התגובה הסינית?
ארז ליבנה | (4)

אם בהתחלה חשבנו שמלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין תסתכם במכסים וברטוריקה קשה - התבדנו. בשנה האחרונה, ארצות הברית לאט לאט מקשה על חברות סיניות לעשות עסקים בתחומה. מפעילת ה-5G וענקית הטכנולוגיה הסינית, Hauwei, היא רק הדוגמה הבולטת. אבל כמוה יש עוד עשרות חברות סיניות שמתקשות לעשות עסקים בארצות הברית. סין מגרשת עיתונאים אמריקאים ועוד ועוד פעולות תגמול הדדיות, שברוב המקרים חומקים מתחת לרדאר בשל עודף האירועים בחיינו בחצי השנה האחרונה.   עכשיו באה סגירת הקונסוליה ביוסטון טקסס וגרמה לאנליסטים ולפרשנים – ולכלכלות – עוד סיבה לדאגה. הסיבה הרשמית למהלך היא טענה של האמריקאים כי הקונסוליה הפכה להאב של ריגול נגד ארה"ב.   בזמן האחרון היו לא מעט אירועים שקשורים לריגול סיני על אדמת ארה"ב. משרד המשפטים האמריקאי עצר שני אזרחים סיניים הקשורים לממשל הסיני, שניסו לגנוב סודות מסחריים של חברות העובדות על חיסון לקורונה. בנוסף, ה-FBI טוען כי אזרחית סינית, ששיקרה על קשריה לצבא הסיני, ניסתה לגנוב סודות מסחריים וקיבלה מחסה בקונסוליה הסינית בסן פרנסיסקו.   בריגול אין משהו חדש - אבל הריגול התעשייתי שובר שיאים עכשיו להגיד שיש פה משהו חדש? אין פה משהו חדש. מדינות מרגלות אחר השנייה. באופן קבוע. האמריקאים לדוגמה, באמצעות ה-NSA ועוד זרועות מודיעין, עוקב כמעט אחר כל המידע האלקטרוני הזורם בעולם. כבר פורסם שה-NSA עקב אחר הטלפונים האישיים של כמה מבעלות בריתה של ארה"ב, בהם ציטוט לטלפון האישי של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. במאה ה-21, בשל המירוץ הטכנולוגי שהביא העידן החדש – לדוגמה בתחום הבינה המלאכותית, מחשבת עומק וגם מחשבי על קוואנטיים; ועוד בכלל לא דיברנו על טכנולוגיות צבאיות מתקדמות – ריגול תעשייתי עוקף בהיקפים שלו את הריגול המסורתי. בין מדינות. כשיתרון טכנולוגי, הוא היתרון המשמעותי ביותר היום על הכוכב שלנו והוא זה שמשפיע על מידת ההשפעה שיש למדינה בעולם, זה גם לא הולך להשתנות.   מה שכן מוזר – אבל לא באמת – זו העובדה שהאמריקאים הפכו את הסיפור לפומבי. לרוב, הדברים האלה נסגרים מתחת לשולחן או מאחורי דלתות סגורות. לפעמים מאסר, לפעמים חילופי שבויים, לפעמים סתם גירוש. אבל לרוב אף צעד לא נעשה בפומבי. אז למה זה לא באמת מוזר, בפשטות: הבחירות בארצות הברית.   "הבחירות בארה"ב משפיעות על מדיניות החוץ של טראמפ" נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהחל באופן רשמי ופומבי במלחמת הסחר – למרות שיש כאלה שטוענים שסין כבר החליטה הרבה לפני כן שיש מלחמה כלכלית בין המעצמות – נכשל כישלון  חרוץ במלחמה בנגיף הקורונה. המומחים במדינה מזהירים שמבחינת התפשטות הנגיף, כנראה שהמדינה הגיעה לנקודת האל-חזור. עד ה-1 לנובמבר חזויים שבמדינה ימותו 220,000 בני אדם.   על הרקע הזה וההפסד המהדהד שכל הסקרים החשובים בעולם חוזים לטראמפ – גם ובעיקר בשל העובדה כי הוא מפסיד בחלק ניכר מהמדינות שהביאו לו את הניצחון ב-2016 – טראמפ עשה צעד הכרחי מבחינתו. הוא גם ככה מאשים את סין בהתפרצות – ויש צדק בהאשמה הזו – אבל הניסיון לכסות את הכישלון שלו בקורונה ולאחד את השורות זה לתקוף את סין.   "טראמפ מאשים את סין במצב שאליו הגיע, אבל הכישלון שלו במיגור המגפה, גורם לו להצביע על המקור, כלומר סין", אומר אורוויל של, מנהל המרכז ליחסי ארה"ב-סין במכון אסיה סוסייטי בראיון ל-CNBC. "זה מצב שבו מדיניות חוץ מתערבבת עם מדיניות פנים, כרגע מדובר הבחירות, אז זה בהחלט מצב מדאיג מאוד", הוסיף ואמר כי המהלך עלול אף להסתיים בעזיבת השגרירים.   סין, כמובן, הודיעה כי תנקום על סגירת הקונסוליה וככל הנראה היא גם תעשה את זה, הבעיה היא שאף אחד לא באמת יודע איך ואיפה תבוא הנקמה – אבל גם זה כאמור, תלוי לא מעט בתוצאות הבחירות. "הנקמה הסינית בוא תבוא", אומר רוברט דאלי, מנהל מרכז וילסון ומכון קיסינג'ר ליחסי סין ארה"ב. "מדובר בהתחלה של הסלמה דרמטית במתחים, משהו שהרבה יותר חמור בגירוש עיתונאים", הוסיף.    

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הלל 24/07/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
    אל ראש הגנב בוער הכובע חחחח.
  • 2.
    ישראל 23/07/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    איפה עמית נעם טל? כבר כמה ימים ללא כתבות ממנו. עד עכשיו הקשבתי ו ועשיתי אחלה כסף בכל הקורונה. תחזור בבקשה????????????
  • 1.
    .. 23/07/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    כל כך שקופים נמאסתם
  • א 23/07/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
    האתר הזה, משום מה, מפמפם כתבות שליליות בכותרות ראשיות כבר הרבה זמן. הם רק לא מבינים איך טראמפ עובד. כעת יוצר "משבר" מלאכותי, לקראת הבחירות ה"משבר" יפתר באורח פלא והשווקים יטוסו. כמו שמכירים כבר את האתר הזה, הם יחפשו כותרות בומבסטיות שליליות אחרות. נראה אותם מפרסמים את התגובה הזו..
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.