טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

סגירת הקונסוליה: עד לאן יתדרדרו היחסים בין ארצות הברית לסין?

טראמפ, שמאשים את סין בהתפרצות המגפה, הפך לפומבי את ההתכתשות סביב נושא הביון. מה זה אומר על יחסי המעצמות ואיך תיקבע מידת התגובה הסינית?
ארז ליבנה | (4)

אם בהתחלה חשבנו שמלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין תסתכם במכסים וברטוריקה קשה - התבדנו. בשנה האחרונה, ארצות הברית לאט לאט מקשה על חברות סיניות לעשות עסקים בתחומה. מפעילת ה-5G וענקית הטכנולוגיה הסינית, Hauwei, היא רק הדוגמה הבולטת. אבל כמוה יש עוד עשרות חברות סיניות שמתקשות לעשות עסקים בארצות הברית. סין מגרשת עיתונאים אמריקאים ועוד ועוד פעולות תגמול הדדיות, שברוב המקרים חומקים מתחת לרדאר בשל עודף האירועים בחיינו בחצי השנה האחרונה.   עכשיו באה סגירת הקונסוליה ביוסטון טקסס וגרמה לאנליסטים ולפרשנים – ולכלכלות – עוד סיבה לדאגה. הסיבה הרשמית למהלך היא טענה של האמריקאים כי הקונסוליה הפכה להאב של ריגול נגד ארה"ב.   בזמן האחרון היו לא מעט אירועים שקשורים לריגול סיני על אדמת ארה"ב. משרד המשפטים האמריקאי עצר שני אזרחים סיניים הקשורים לממשל הסיני, שניסו לגנוב סודות מסחריים של חברות העובדות על חיסון לקורונה. בנוסף, ה-FBI טוען כי אזרחית סינית, ששיקרה על קשריה לצבא הסיני, ניסתה לגנוב סודות מסחריים וקיבלה מחסה בקונסוליה הסינית בסן פרנסיסקו.   בריגול אין משהו חדש - אבל הריגול התעשייתי שובר שיאים עכשיו להגיד שיש פה משהו חדש? אין פה משהו חדש. מדינות מרגלות אחר השנייה. באופן קבוע. האמריקאים לדוגמה, באמצעות ה-NSA ועוד זרועות מודיעין, עוקב כמעט אחר כל המידע האלקטרוני הזורם בעולם. כבר פורסם שה-NSA עקב אחר הטלפונים האישיים של כמה מבעלות בריתה של ארה"ב, בהם ציטוט לטלפון האישי של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. במאה ה-21, בשל המירוץ הטכנולוגי שהביא העידן החדש – לדוגמה בתחום הבינה המלאכותית, מחשבת עומק וגם מחשבי על קוואנטיים; ועוד בכלל לא דיברנו על טכנולוגיות צבאיות מתקדמות – ריגול תעשייתי עוקף בהיקפים שלו את הריגול המסורתי. בין מדינות. כשיתרון טכנולוגי, הוא היתרון המשמעותי ביותר היום על הכוכב שלנו והוא זה שמשפיע על מידת ההשפעה שיש למדינה בעולם, זה גם לא הולך להשתנות.   מה שכן מוזר – אבל לא באמת – זו העובדה שהאמריקאים הפכו את הסיפור לפומבי. לרוב, הדברים האלה נסגרים מתחת לשולחן או מאחורי דלתות סגורות. לפעמים מאסר, לפעמים חילופי שבויים, לפעמים סתם גירוש. אבל לרוב אף צעד לא נעשה בפומבי. אז למה זה לא באמת מוזר, בפשטות: הבחירות בארצות הברית.   "הבחירות בארה"ב משפיעות על מדיניות החוץ של טראמפ" נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהחל באופן רשמי ופומבי במלחמת הסחר – למרות שיש כאלה שטוענים שסין כבר החליטה הרבה לפני כן שיש מלחמה כלכלית בין המעצמות – נכשל כישלון  חרוץ במלחמה בנגיף הקורונה. המומחים במדינה מזהירים שמבחינת התפשטות הנגיף, כנראה שהמדינה הגיעה לנקודת האל-חזור. עד ה-1 לנובמבר חזויים שבמדינה ימותו 220,000 בני אדם.   על הרקע הזה וההפסד המהדהד שכל הסקרים החשובים בעולם חוזים לטראמפ – גם ובעיקר בשל העובדה כי הוא מפסיד בחלק ניכר מהמדינות שהביאו לו את הניצחון ב-2016 – טראמפ עשה צעד הכרחי מבחינתו. הוא גם ככה מאשים את סין בהתפרצות – ויש צדק בהאשמה הזו – אבל הניסיון לכסות את הכישלון שלו בקורונה ולאחד את השורות זה לתקוף את סין.   "טראמפ מאשים את סין במצב שאליו הגיע, אבל הכישלון שלו במיגור המגפה, גורם לו להצביע על המקור, כלומר סין", אומר אורוויל של, מנהל המרכז ליחסי ארה"ב-סין במכון אסיה סוסייטי בראיון ל-CNBC. "זה מצב שבו מדיניות חוץ מתערבבת עם מדיניות פנים, כרגע מדובר הבחירות, אז זה בהחלט מצב מדאיג מאוד", הוסיף ואמר כי המהלך עלול אף להסתיים בעזיבת השגרירים.   סין, כמובן, הודיעה כי תנקום על סגירת הקונסוליה וככל הנראה היא גם תעשה את זה, הבעיה היא שאף אחד לא באמת יודע איך ואיפה תבוא הנקמה – אבל גם זה כאמור, תלוי לא מעט בתוצאות הבחירות. "הנקמה הסינית בוא תבוא", אומר רוברט דאלי, מנהל מרכז וילסון ומכון קיסינג'ר ליחסי סין ארה"ב. "מדובר בהתחלה של הסלמה דרמטית במתחים, משהו שהרבה יותר חמור בגירוש עיתונאים", הוסיף.    

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הלל 24/07/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
    אל ראש הגנב בוער הכובע חחחח.
  • 2.
    ישראל 23/07/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    איפה עמית נעם טל? כבר כמה ימים ללא כתבות ממנו. עד עכשיו הקשבתי ו ועשיתי אחלה כסף בכל הקורונה. תחזור בבקשה????????????
  • 1.
    .. 23/07/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    כל כך שקופים נמאסתם
  • א 23/07/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
    האתר הזה, משום מה, מפמפם כתבות שליליות בכותרות ראשיות כבר הרבה זמן. הם רק לא מבינים איך טראמפ עובד. כעת יוצר "משבר" מלאכותי, לקראת הבחירות ה"משבר" יפתר באורח פלא והשווקים יטוסו. כמו שמכירים כבר את האתר הזה, הם יחפשו כותרות בומבסטיות שליליות אחרות. נראה אותם מפרסמים את התגובה הזו..
סימבוטיק אתר החברהסימבוטיק אתר החברה
דוחות

מניית הרובוטיקה שמזנקת ב-40%

סימבוטיק עקפה את הציפיות עם הכנסות של 618.5 מיליון דולר ורווח מתואם של 58 סנט, הוסיפה את Medline כלקוחה חדשה וממשיכה להעמיק את השותפות עם וולמארט

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה


סימבוטיק Symbotic 39.36%  , שמפתחת מערכות רובוטיות מונעות בינה מלאכותית לאוטומציה של מחסנים ומרכזי הפצה, פרסמה דוחות חזקים לרבעון שהחזירו את המניה לקדמת הבמה. בשוק הגיבו במהירות, והמניה עלתה כמעט 40% ביום אחד, התאוששות חדה אחרי ירידה של 34% מן השיא שנרשם בתחילת נובמבר.


הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־618.5 מיליון דולר, לעומת ציפיות אנליסטים ל־604 מיליון דולר. הרווח המתואם זינק ל־58 סנט למניה, מול צפי של 6 סנט בלבד. במונחי GAAP, סימבוטיק רשמה הפסד קל של 3 סנט למניה, טוב מהתחזית להפסד של 4 סנט. במרווח הגולמי המתואם נרשם שיפור נוסף, ל־22.1%, לעומת 21.5% ברבעון הקודם ו־17.9% ברבעון המקביל אשתקד.


גם ברמה השנתית סימבוטיק המשיכה לצמוח במהירות. החברה סיימה את שנת הכספים עם הכנסות של 2.25 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת, ועם רווח מתואם של 2.02 דולר למניה - לעומת 12 סנט בלבד בשנה שעברה. לרבעון הראשון של 2026 צופה סימבוטיק הכנסות של 610 עד 630 מיליון דולר. הקונצנזוס עמד על 611.5 מיליון דולר, כך שהחברה מציגה טווח מעט גבוה יותר מהתחזיות. החברה מנחה ל־EBITDA מתואם של 49–53 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 54 מיליון דולר.


מנכ"ל החברה, ריק כהן, אמר בשיחת הוועידה כי סימבוטיק עמדה ביעדים לשנת 2025 עם צמיחה בהכנסות, הרחבת מספר המערכות הפעילות ושיפור ברווחיות. לדבריו, החברה נכנסת ל־2026 במטרה להעמיק פעילות מול לקוחות קיימים ולפתח הזדמנויות בשווקים נוספים.

הקשר עם וולמארט

וולמארט ממשיכה להיות לקוח מרכזי של סימבוטיק. בינואר רכשה סימבוטיק מוולמארט את פעילות Advanced Systems and Robotics (ASR), וחתמה עמה על "הסכם אוטומציה ראשי" לפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות אוטומטיות לאיסוף והחזרת הזמנות אונליין ברמת החנות. במסגרת הסכם 2025 מפעילה החברה מספר מערכות רובוטיות להכנת הזמנות, כמענה לגידול במסחר המקוון.


גרינלנד (X)גרינלנד (X)

ארה"ב ודנמרק ינסו לפתור את משבר גרינלנד

המשא ומתן המשולש עשוי להתחדש בדצמבר בנואוק, בירת גרינלנד, לאחר עיכוב ממושך בעקבות דרישת טראמפ לרכוש את האי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גרינלנד

לאחר חודשים של מתיחות דיפלומטית, נציגים בכירים מארצות הברית, דנמרק וגרינלנד צפויים להתכנס בדצמבר בנואוק לחידוש שיחות משולשות בנושאים צבאיים ואזרחיים. הפגישה, אם תתקיים כמתוכנן, תהיה החידוש הפורמלי הראשון של הדיאלוג מאז ינואר 2025, אז חידש הנשיא דונלד טראמפ את דרישתו להעברת הריבונות על גרינלנד לארה"ב. הדרישה, שהועלתה שוב במרץ 2025 עם אמירה כי ארה"ב "תלך עד הסוף" כדי להשיג שליטה, הובילה לדחיית הפורומים הדיפלומטיים הקבועים שהיו אמורים להתקיים בקיץ.

הרקע לחידוש השיחות כולל פגישות הכנה שנערכו בספטמבר לבקשת ממשלת גרינלנד החדשה, שנבחרה בבחירות במרץ 2025. הממשלה החדשה, בראשות מפלגת דמוקרטיט שזכתה בכ-30% מהקולות, מקדמת עצמאות הדרגתית מדנמרק תוך שמירה על שיתופי פעולה בינלאומיים. גורמים במשרד החוץ הדני מסרו כי השיחות יתנהלו על פי הפרוטוקול הרגיל, אך קיימת אי-ודאות מסוימת בשל המתיחות המתמשכת.

המסגרת הדיפלומטית מבוססת על שתי ועדות מרכזיות. הוועדה הקבועה, שהוקמה ב-1991, אחראית על שיתוף הפעולה הביטחוני, כולל ניהול בסיס פיטופיק (לשעבר תולה) בצפון-מערב גרינלנד. הבסיס משמש למעקב לווייני ומכ"מי ומאויש בכ-150–200 אנשי צוות אמריקאים. הוועדה נפגשת מדי שנה לטיפול בנושאי תחזוקה, סביבה וביטחון פנים.

ב-2004 הוקמה הוועדה המשותפת, המטפלת בנושאים אזרחיים כגון מסחר, מחקר מדעי וסביבה. בפגישה האחרונה, באוקטובר 2024, דנו הצדדים בהשקעות במכרות מינרלים נדירים ובתוכניות חינוך. הוועדות יצרו שגרה יציבה במשך עשרות שנים, אך דרישות טראמפ שיבשו אותה והפכו את גרינלנד לנקודת חיכוך ביחסי ארה"ב-סקנדינביה.

סערת טראמפ: חידוש דרישה אסטרטגית

הרעיון האמריקאי לרכוש את גרינלנד אינו חדש – כבר ב-1946 הציעה ארה"ב לדנמרק 100 מיליון דולר תמורת האי, וההצעה נדחתה. טראמפ העלה את הנושא שוב ב-2019 וב-2025, כחלק ממדיניות "אמריקה קודמת" המדגישה שליטה במשאבים ובמיקומים אסטרטגיים. הוא טען כי גרינלנד חיונית לביטחון הלאומי בשל מיקומה באזור הארקטי, פוטנציאל המשאבים שלה (נפט, גז, מינרלים נדירים כגון ניאודימיום ויטריום) והצורך להתמודד עם השפעה סינית ורוסית גוברת.