טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

סגירת הקונסוליה: עד לאן יתדרדרו היחסים בין ארצות הברית לסין?

טראמפ, שמאשים את סין בהתפרצות המגפה, הפך לפומבי את ההתכתשות סביב נושא הביון. מה זה אומר על יחסי המעצמות ואיך תיקבע מידת התגובה הסינית?
ארז ליבנה | (4)

אם בהתחלה חשבנו שמלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין תסתכם במכסים וברטוריקה קשה - התבדנו. בשנה האחרונה, ארצות הברית לאט לאט מקשה על חברות סיניות לעשות עסקים בתחומה. מפעילת ה-5G וענקית הטכנולוגיה הסינית, Hauwei, היא רק הדוגמה הבולטת. אבל כמוה יש עוד עשרות חברות סיניות שמתקשות לעשות עסקים בארצות הברית. סין מגרשת עיתונאים אמריקאים ועוד ועוד פעולות תגמול הדדיות, שברוב המקרים חומקים מתחת לרדאר בשל עודף האירועים בחיינו בחצי השנה האחרונה.   עכשיו באה סגירת הקונסוליה ביוסטון טקסס וגרמה לאנליסטים ולפרשנים – ולכלכלות – עוד סיבה לדאגה. הסיבה הרשמית למהלך היא טענה של האמריקאים כי הקונסוליה הפכה להאב של ריגול נגד ארה"ב.   בזמן האחרון היו לא מעט אירועים שקשורים לריגול סיני על אדמת ארה"ב. משרד המשפטים האמריקאי עצר שני אזרחים סיניים הקשורים לממשל הסיני, שניסו לגנוב סודות מסחריים של חברות העובדות על חיסון לקורונה. בנוסף, ה-FBI טוען כי אזרחית סינית, ששיקרה על קשריה לצבא הסיני, ניסתה לגנוב סודות מסחריים וקיבלה מחסה בקונסוליה הסינית בסן פרנסיסקו.   בריגול אין משהו חדש - אבל הריגול התעשייתי שובר שיאים עכשיו להגיד שיש פה משהו חדש? אין פה משהו חדש. מדינות מרגלות אחר השנייה. באופן קבוע. האמריקאים לדוגמה, באמצעות ה-NSA ועוד זרועות מודיעין, עוקב כמעט אחר כל המידע האלקטרוני הזורם בעולם. כבר פורסם שה-NSA עקב אחר הטלפונים האישיים של כמה מבעלות בריתה של ארה"ב, בהם ציטוט לטלפון האישי של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. במאה ה-21, בשל המירוץ הטכנולוגי שהביא העידן החדש – לדוגמה בתחום הבינה המלאכותית, מחשבת עומק וגם מחשבי על קוואנטיים; ועוד בכלל לא דיברנו על טכנולוגיות צבאיות מתקדמות – ריגול תעשייתי עוקף בהיקפים שלו את הריגול המסורתי. בין מדינות. כשיתרון טכנולוגי, הוא היתרון המשמעותי ביותר היום על הכוכב שלנו והוא זה שמשפיע על מידת ההשפעה שיש למדינה בעולם, זה גם לא הולך להשתנות.   מה שכן מוזר – אבל לא באמת – זו העובדה שהאמריקאים הפכו את הסיפור לפומבי. לרוב, הדברים האלה נסגרים מתחת לשולחן או מאחורי דלתות סגורות. לפעמים מאסר, לפעמים חילופי שבויים, לפעמים סתם גירוש. אבל לרוב אף צעד לא נעשה בפומבי. אז למה זה לא באמת מוזר, בפשטות: הבחירות בארצות הברית.   "הבחירות בארה"ב משפיעות על מדיניות החוץ של טראמפ" נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהחל באופן רשמי ופומבי במלחמת הסחר – למרות שיש כאלה שטוענים שסין כבר החליטה הרבה לפני כן שיש מלחמה כלכלית בין המעצמות – נכשל כישלון  חרוץ במלחמה בנגיף הקורונה. המומחים במדינה מזהירים שמבחינת התפשטות הנגיף, כנראה שהמדינה הגיעה לנקודת האל-חזור. עד ה-1 לנובמבר חזויים שבמדינה ימותו 220,000 בני אדם.   על הרקע הזה וההפסד המהדהד שכל הסקרים החשובים בעולם חוזים לטראמפ – גם ובעיקר בשל העובדה כי הוא מפסיד בחלק ניכר מהמדינות שהביאו לו את הניצחון ב-2016 – טראמפ עשה צעד הכרחי מבחינתו. הוא גם ככה מאשים את סין בהתפרצות – ויש צדק בהאשמה הזו – אבל הניסיון לכסות את הכישלון שלו בקורונה ולאחד את השורות זה לתקוף את סין.   "טראמפ מאשים את סין במצב שאליו הגיע, אבל הכישלון שלו במיגור המגפה, גורם לו להצביע על המקור, כלומר סין", אומר אורוויל של, מנהל המרכז ליחסי ארה"ב-סין במכון אסיה סוסייטי בראיון ל-CNBC. "זה מצב שבו מדיניות חוץ מתערבבת עם מדיניות פנים, כרגע מדובר הבחירות, אז זה בהחלט מצב מדאיג מאוד", הוסיף ואמר כי המהלך עלול אף להסתיים בעזיבת השגרירים.   סין, כמובן, הודיעה כי תנקום על סגירת הקונסוליה וככל הנראה היא גם תעשה את זה, הבעיה היא שאף אחד לא באמת יודע איך ואיפה תבוא הנקמה – אבל גם זה כאמור, תלוי לא מעט בתוצאות הבחירות. "הנקמה הסינית בוא תבוא", אומר רוברט דאלי, מנהל מרכז וילסון ומכון קיסינג'ר ליחסי סין ארה"ב. "מדובר בהתחלה של הסלמה דרמטית במתחים, משהו שהרבה יותר חמור בגירוש עיתונאים", הוסיף.    

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הלל 24/07/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
    אל ראש הגנב בוער הכובע חחחח.
  • 2.
    ישראל 23/07/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    איפה עמית נעם טל? כבר כמה ימים ללא כתבות ממנו. עד עכשיו הקשבתי ו ועשיתי אחלה כסף בכל הקורונה. תחזור בבקשה????????????
  • 1.
    .. 23/07/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    כל כך שקופים נמאסתם
  • א 23/07/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
    האתר הזה, משום מה, מפמפם כתבות שליליות בכותרות ראשיות כבר הרבה זמן. הם רק לא מבינים איך טראמפ עובד. כעת יוצר "משבר" מלאכותי, לקראת הבחירות ה"משבר" יפתר באורח פלא והשווקים יטוסו. כמו שמכירים כבר את האתר הזה, הם יחפשו כותרות בומבסטיות שליליות אחרות. נראה אותם מפרסמים את התגובה הזו..
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקמשאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוק

שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%

העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?

הדס ברטל |


שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ, מתוך אתר התנועה
תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ - קרדיט: מתוך אתר התנועה

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.

לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.

הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.