טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

סגירת הקונסוליה: עד לאן יתדרדרו היחסים בין ארצות הברית לסין?

טראמפ, שמאשים את סין בהתפרצות המגפה, הפך לפומבי את ההתכתשות סביב נושא הביון. מה זה אומר על יחסי המעצמות ואיך תיקבע מידת התגובה הסינית?
ארז ליבנה | (4)

אם בהתחלה חשבנו שמלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין תסתכם במכסים וברטוריקה קשה - התבדנו. בשנה האחרונה, ארצות הברית לאט לאט מקשה על חברות סיניות לעשות עסקים בתחומה. מפעילת ה-5G וענקית הטכנולוגיה הסינית, Hauwei, היא רק הדוגמה הבולטת. אבל כמוה יש עוד עשרות חברות סיניות שמתקשות לעשות עסקים בארצות הברית. סין מגרשת עיתונאים אמריקאים ועוד ועוד פעולות תגמול הדדיות, שברוב המקרים חומקים מתחת לרדאר בשל עודף האירועים בחיינו בחצי השנה האחרונה.   עכשיו באה סגירת הקונסוליה ביוסטון טקסס וגרמה לאנליסטים ולפרשנים – ולכלכלות – עוד סיבה לדאגה. הסיבה הרשמית למהלך היא טענה של האמריקאים כי הקונסוליה הפכה להאב של ריגול נגד ארה"ב.   בזמן האחרון היו לא מעט אירועים שקשורים לריגול סיני על אדמת ארה"ב. משרד המשפטים האמריקאי עצר שני אזרחים סיניים הקשורים לממשל הסיני, שניסו לגנוב סודות מסחריים של חברות העובדות על חיסון לקורונה. בנוסף, ה-FBI טוען כי אזרחית סינית, ששיקרה על קשריה לצבא הסיני, ניסתה לגנוב סודות מסחריים וקיבלה מחסה בקונסוליה הסינית בסן פרנסיסקו.   בריגול אין משהו חדש - אבל הריגול התעשייתי שובר שיאים עכשיו להגיד שיש פה משהו חדש? אין פה משהו חדש. מדינות מרגלות אחר השנייה. באופן קבוע. האמריקאים לדוגמה, באמצעות ה-NSA ועוד זרועות מודיעין, עוקב כמעט אחר כל המידע האלקטרוני הזורם בעולם. כבר פורסם שה-NSA עקב אחר הטלפונים האישיים של כמה מבעלות בריתה של ארה"ב, בהם ציטוט לטלפון האישי של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. במאה ה-21, בשל המירוץ הטכנולוגי שהביא העידן החדש – לדוגמה בתחום הבינה המלאכותית, מחשבת עומק וגם מחשבי על קוואנטיים; ועוד בכלל לא דיברנו על טכנולוגיות צבאיות מתקדמות – ריגול תעשייתי עוקף בהיקפים שלו את הריגול המסורתי. בין מדינות. כשיתרון טכנולוגי, הוא היתרון המשמעותי ביותר היום על הכוכב שלנו והוא זה שמשפיע על מידת ההשפעה שיש למדינה בעולם, זה גם לא הולך להשתנות.   מה שכן מוזר – אבל לא באמת – זו העובדה שהאמריקאים הפכו את הסיפור לפומבי. לרוב, הדברים האלה נסגרים מתחת לשולחן או מאחורי דלתות סגורות. לפעמים מאסר, לפעמים חילופי שבויים, לפעמים סתם גירוש. אבל לרוב אף צעד לא נעשה בפומבי. אז למה זה לא באמת מוזר, בפשטות: הבחירות בארצות הברית.   "הבחירות בארה"ב משפיעות על מדיניות החוץ של טראמפ" נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהחל באופן רשמי ופומבי במלחמת הסחר – למרות שיש כאלה שטוענים שסין כבר החליטה הרבה לפני כן שיש מלחמה כלכלית בין המעצמות – נכשל כישלון  חרוץ במלחמה בנגיף הקורונה. המומחים במדינה מזהירים שמבחינת התפשטות הנגיף, כנראה שהמדינה הגיעה לנקודת האל-חזור. עד ה-1 לנובמבר חזויים שבמדינה ימותו 220,000 בני אדם.   על הרקע הזה וההפסד המהדהד שכל הסקרים החשובים בעולם חוזים לטראמפ – גם ובעיקר בשל העובדה כי הוא מפסיד בחלק ניכר מהמדינות שהביאו לו את הניצחון ב-2016 – טראמפ עשה צעד הכרחי מבחינתו. הוא גם ככה מאשים את סין בהתפרצות – ויש צדק בהאשמה הזו – אבל הניסיון לכסות את הכישלון שלו בקורונה ולאחד את השורות זה לתקוף את סין.   "טראמפ מאשים את סין במצב שאליו הגיע, אבל הכישלון שלו במיגור המגפה, גורם לו להצביע על המקור, כלומר סין", אומר אורוויל של, מנהל המרכז ליחסי ארה"ב-סין במכון אסיה סוסייטי בראיון ל-CNBC. "זה מצב שבו מדיניות חוץ מתערבבת עם מדיניות פנים, כרגע מדובר הבחירות, אז זה בהחלט מצב מדאיג מאוד", הוסיף ואמר כי המהלך עלול אף להסתיים בעזיבת השגרירים.   סין, כמובן, הודיעה כי תנקום על סגירת הקונסוליה וככל הנראה היא גם תעשה את זה, הבעיה היא שאף אחד לא באמת יודע איך ואיפה תבוא הנקמה – אבל גם זה כאמור, תלוי לא מעט בתוצאות הבחירות. "הנקמה הסינית בוא תבוא", אומר רוברט דאלי, מנהל מרכז וילסון ומכון קיסינג'ר ליחסי סין ארה"ב. "מדובר בהתחלה של הסלמה דרמטית במתחים, משהו שהרבה יותר חמור בגירוש עיתונאים", הוסיף.    

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הלל 24/07/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
    אל ראש הגנב בוער הכובע חחחח.
  • 2.
    ישראל 23/07/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    איפה עמית נעם טל? כבר כמה ימים ללא כתבות ממנו. עד עכשיו הקשבתי ו ועשיתי אחלה כסף בכל הקורונה. תחזור בבקשה????????????
  • 1.
    .. 23/07/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    כל כך שקופים נמאסתם
  • א 23/07/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
    האתר הזה, משום מה, מפמפם כתבות שליליות בכותרות ראשיות כבר הרבה זמן. הם רק לא מבינים איך טראמפ עובד. כעת יוצר "משבר" מלאכותי, לקראת הבחירות ה"משבר" יפתר באורח פלא והשווקים יטוסו. כמו שמכירים כבר את האתר הזה, הם יחפשו כותרות בומבסטיות שליליות אחרות. נראה אותם מפרסמים את התגובה הזו..
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.