מגמה מעורבת בבורסות אסיה; הנפט ממשיך לשדר עוצמה

החוזים בוול סטריט נסחרים בשעת בוקר מוקדמת זו בירידות שערים קלות של עד 0.1% ומאותתים על פתיחה אדומה
נדב לוי |
נושאים בכתבה אסיה בורסות אסיה

המסחר בבורסות אסיה מתנהל הבוקר במגמה מעורבת עם שינויים קלים במדדים המובילים. צבועים באדום מדדי האנג סנג ושנחאי שמאבדים כ-0.1% כ"א. מנגד, בורסת בומביי עולה בשיעור זהה. הניקיי נותר בצמוד לרמת הפתיחה וללא שינוי מהותי.

המסחר מתנהל ברקע לנעילה המעורבת אמש בוול סטריט כאשר מניות הטכנולוגיה דחפו את מדד הנאסד"ק לעלייה של 0.35% וכך גם לשיא כל הזמנים. מנגד, ה-S&P500 והדאו נחלשו בשיעורים של 0.1% ו-0.3% בהתאמה. נציין כי במרכז המסחר עמדה אי הוודאות הפוליטית של ממשל טראמפ על רקע חששות המשקיעים כי אינו מסוגל להוציא אל הפועל רפורמות כלכליות חשובות וכמו כן, היחלשותו של הדולר בעולם.

 

ניקיי 225 1.37%

האנג סנג 1.75%

שנחאי 0.41%

נציין כי עונת הדו"חות בארה"ב עדיין בעיצומה כאשר היום חברות מקדונלד'ס (סימול:MCD), ג'נרל מוטורס (סימול:GM) וקטרפילר (סימול: CAT) צפויות לפרסם את דו"חותיהן לפני תחילת המסחר. חברת AT&T צפויה לדווח מיד עם סיום המסחר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

עדיין בארה"ב, הסוחרים ממתינים בדריכות לקראת הודעת הפד' מחר בנוגע להחלטת הריבית וכמו כן להבהרה לגבי המדיניות המוניטרית לפיה הוא נוקט. לפי שעה, צפי המשקיעים הוא שהפד' לא ישנה את מדיניותו, זאת למרות ההתרסקות של הדולר בעולם לאחרונה. דיווחים חדשים בנוגע לתהליך הפחתת מאזן הבנק שעומד כרגע על 4.5 טריליון דולר צפויים לעורר מחדש את התנודתיות בשוק המט"ח.

הנוזל השחור ממשיך גם הבוקר לשדר עוצמה עם עלייה של 0.6% לכדי מחיר של 46.6 דולר לחבית. נציין בעניין זה כי אמש נפוצו דיווחים כי סעודיה תפחית את ייצוא הנפט כבר במהלך החודש הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.