הסיבות שיגרמו למשקיעים בת"א לחייך הבוקר - והאם משקיעי אל על צריכים לדאוג?

סוף השבוע החיובי באירופה ובניו-יורק יגיע הבוקר לת"א - אלו הסיבות שגרמו לכך
גיא ארז |
נושאים בכתבה בורסה

בסוף השבוע האחרון חוו מדדי המניות ברחבי העולם ראלי של ממש, ואת מלוא התגובה נרגיש הבוקר (א') בבורסה בת"א. בניו-יורק נרשמו עליות שערים של כ-2.5% בחמישי-שישי (בעיקר בשישי), והמדדים באירופה רשמו את היומיים הטובים ביותר זה תקופה, כשהדאקס מזנק כמעט 4%, והקאק טס כ-5%. 

שתי סיבות גרמו לאופטימיות (הזמנית?) בבורסות: הראשונה הייתה נאומו של מריו דראגי, נגיד ה-ECB ביום חמישי האחרון, שאמר כי "ייתכן שיהיה מקום לשקול השקת צעדים נוספים בפגישתנו הבאה בתחילת מארס הקרוב". רמז זה כי ייתכן והבנק המרכזי האירופי יגדיל את תכנית הרכישות בגוש צבע את המדדים בירוק בוהק, והביא לצלילה של מטבע האירו, אל עבר 4.30 שקל לאירו. המדדים האירופיים סיימו את אותו היום בזינוק של כ-2%.

במקביל, גם מחיר הנפט תמך מאוד בשווקים, כשהציג התאוששות משמעותית מהשפל אותו רשם, בראלי הדו יומי הטוב ביותר שנראה בשוק הנפט מאז 2009: מחיר הזהב השחור שבאמצע יום חמישי הגיע למחיר של פחות מ-28.5 דולר לחבית התקרב בסיום היום ל-30 דולר, והמשיך לזנק גם ביום שישי בכ-9%, מה שהעמיד את מחיר על 32.25 דולר לחבית. הזינוק במחיר הנפט הגיע על רקע דו"ח מלאי הנפט האמריקני, שהיה 'פחות גרוע משציפו', עם עלייה נמוכה יחסית במלאי הנפט. במקביל, גם גל הקור העז הפוקד את החוף המזרחי בארה"ב ובאירופה הגדיל את הביקושים לזהב השחור - ומכאן הקפיצה במחירו.

בעוד המדדים ייהנו מהזינוק במחירי הנפט, מעניין יהיה לראות את תגובתה של מניית אל על, שמגיבה לרוב בעליות שערים כשהנפט יורד - ולהפך. המניה כבר ירדה יותר מ-15% מהשיא - וזינוק משמעותי כ"כ במחיר הזהב השחור צפוי לפגוע בה, יחד עם גל המימושים שנרשם בתקופה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.