ג'נסן הואנג אנבידיה (X)ג'נסן הואנג אנבידיה (X)

אנבידיה נלחמת על סין: למה ענקית השבבים לא יכולה לוותר על השוק הסיני?

יצרנית השבבים בדרך לאבד 10.5 מיליארד דולר מהאיסור על שבבי H20 לסין ונלחמת על חזרה לשוק של 50 מיליארד דולר שמהווה רבע מהשוק העולמי - בעוד המתחרים הסיניים מתקדמים לעצמאות של 82% עד 2027

אדיר בן עמי | (1)


החסימה האמריקאית על מכירות שבבי בינה מלאכותית לסין עלולה להיראות במבט ראשון כמו עוד צעד במלחמת הסחר, אבל עבור אנבידיה NVIDIA Corp. 0.37%   זה הרבה יותר מזה - זה קרב על עתיד החברה. למרות כל המכשולים והסיבוכים, הענקית הטכנולוגית פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על השוק הסיני.


הודעת המנכ"ל ג'נסן הואנג בדוח הרבעוני היתה למעשה אזהרה לבית הלבן: "הסינים ממשיכים לפתח בינה מלאכותית גם בלעדינו". הוא לא רק התלונן - הוא הציג תמונה של עתיד בו אמריקה עלולה לאבד את הכתר שלה בתחום הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם. הנתונים שהוא הציג מדברים בעד עצמם: מחצית מכל מפתחי הבינה המלאכותית מסביב לעולם יושבים בסין. זה לא סתם סטטיסטיקה - זה כוח אדם שיכול לקבוע מי ינצח במירוץ הטכנולוגי הגדול של המאה.


האירוניה היא שאמריקה, במאמץ להגן על הטכנולוגיה שלה, עלולה דווקא לדחוף את הכישרונות הסיניים לזרועות המתחרים. "מי שיכבוש את המפתחים יכבוש את הבינה המלאכותית", הסביר הואנג. 


שבבי H20 

האיסור על מכירת שבבי H20 לסין כבר עלה לאנבידיה 2.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון, ועוד 8 מיליארד דולר צפויים להיעלם בתקופה הנוכחית. הבעיה עם שבבי H20 היא שהם יוצרו בדיוק למידת הצרכים הסיניים - כלומר, חזקים מספיק כדי להיות שימושיים אבל לא חזקים מדי כדי להפר את ההגבלות. עכשיו, כשהם אסורים לגמרי, אנבידיה נשארת עם מוצר שאף אחד אחר לא באמת צריך.


נכון, הביקוש בשאר העולם עדיין חזק ומפצה על החסר בטווח הקרוב. אבל המשקיעים לא קנו את המניה של אנבידיה בגלל מה שקורה היום - הם קנו אותה בגלל מה שהם מצפים שיקרה בעתיד. השווי של 3.3 טריליון דולר שאנבידיה מחזיקה כרגע מבוסס על הנחה שהחברה תמשיך לצמוח בקצב מטורף. אנליסטים מדברים על הכנסות של 200 מיליארד דולר השנה ו-300 מיליארד עד 2028 - מספרים שנשמעים פנטסטיים עד שמבינים כמה גדול השוק הסיני.


סין - לא עוד סתם מדינה

סין לא רק מדינה נוספת בתוכניות הצמיחה של אנבידיה - היא רבע שלם מהשוק העולמי. הממשלה הסינית השקיעה 184 מיליארד דולר בסטארט-אפים של בינה מלאכותית רק בעשרים השנים האחרונות, ואנבידיה מעריכה את גודל השוק הסיני בכ-50 מיליארד דולר.


"זה פשוט מספר ענק", אמר אנליסט UBS טים ארקורי. "אם אנבידיה הייתה יכולה להתחרות שם בחופשיות, היא הייתה שולטת בשוק הזה בצורה מוחלטת". אבל החזרה לסין תדרוש מטראמפ לעשות משהו שהוא לא אוהב לעשות - לסגת אחורה או לפחות לרכך את עמדתו. וככל שהמתיחות הסחריות מתגברות, כפי שראינו השבוע עם ההאשמות הדדיות על הפרת הסכמות, הסיכויים לכך נראים קלושים.

קיראו עוד ב"גלובל"


בינתיים, המתחרים הסיניים כמו וואווי מנצלים את ההזדמנות. מורגן סטנלי מעריכה שעד 2027 סין תוכל לספק לעצמה 82% מצרכי השבבים שלה, לעומת 34% כיום. למרות שאנבידיה עדיין שנים לפני המתחרים מבחינה טכנולוגית, הזמן עובד נגדה. ככל שהסינים יהיו יותר זמן מנותקים מהטכנולוגיה האמריקאית, כך הם יפתחו פתרונות עצמאיים יותר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שושן 02/06/2025 22:48
    הגב לתגובה זו
    ואז נראה את הגינגי
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.