צהריים בצל "פרשת הריגול": בזק מאבדת 2.6%
המניות בבורסה התל אביבית נסחרות בצהרי היום בצילה של פרשת הריגול התעשייתי החמורה. היום נחשף כי רבות מהחברות הגדולות במשק היו חשופות לריגול מצד המתחרות - חברות גדולות אחרות במשק. בתווך עומדים זוג יזמי הייטק שגרים בלונדון ושנעצרו וחשודים כי סייעו לספק תוכנת ריגול שהובילה להעברת מידע רב ערך בין חברות הענק.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.57% לרמת 676.65 הנקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.63% לרמת 695.16 נקודות, ומדד התל טק 15 יורד ב-0.63% ל-412.84 נקודות, המחזור מסתכם בכ-360 מיליון שקל עד כה.
בין הנפגעות העיקריות בפרשה נמצאות חברות כגון: פרטנר, שמניותיה עולות כעת ב-0.6%, שטראוס עלית הנסחרת בירידה קלה של 0.07%, HOT שמניות מת"ב יורדות ב-2%, מי עדן שמניותיה נסחרות בירידה של 1.8%. בין החשודות בריגול לכאורה נמצאות YES ופלאפון, שתיהן חברות בנות של בזק שמניותיה מאבדות 2.65%, גם סלקום נחשדת ומניות דסק"ש שהשלימו את השליטה בה נחבלות ויורדות ב-2.2%. מניות אי.די.בי אחזקות המחזיקות בדסק"ש מאבדות 1.56%.
היחידה עם החדשות המשמחות היא ענקית התרופות הגנרית טבע. החברה קיבלה אישור לתרופה עם שוק ענקי המגלגל מחזור של 2 מיליארד דולר בשנה. טבע הודיעה כי קיבלה אישור מותנה מה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת הזולפידם טאטרייט בחוזק 5 ו-10 מיליגרם. טבע נסחרת ביציבות בבורסה במחזור של כ-70 מיליון שקל.
מכירות אסם שמרו על יציבות ברבעון הראשון ב-2005. הן גדלו ב-0.3% בלבד והסתכמו בכ-615.6 מיליון שקל, ובחברה הסבירו זאת על רקע הירידות במכירת מדד המזון הכללי במשק. עם זאת המכירות בשוק המקומי בישראל גדלו ב-2.4% והסתכמו בכ-529 מיליון שקל. הרווח הנקי גדל ב-10.7% ועמד על 38.4 מיליון שקל ברבעון, מול 34.69 מיליון שקל בעת המקבילה אשתקד. המשקיעים מעודדים והם שולחים את המניה לירידה בת 1.67% בצהריים.
הכנסות חברת הביטוח "ביטוח ישיר" גדלו בשיעור של 12% ברבעון הראשון בשנת 2005 והסתכמו ב-245.3 מיליון שקל. בתחום הרווחים שרשמה החברה מהפעילויות השונו, בולט הגידול שחל ברווחי החברה מביטוחי חובה לרכב בישראל ל-13.5 מיליון שקל מול 10.4 מיליון שקל בעת המקבילה. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-1.14 מיליון שקל ברבעון מול הפסד של 1.24 מיליון שקל ברבעון המקביל. מניות החברה יורדות ב-0.16%.
חברת אפריקה ישראל דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הרבעוניות הסתכמו בכ-56.7 מיליון שקל, גידול של כ-1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו הסתכמו ההכנסות בכ-56.2 מיליון שקל. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי הרבעוני בכ-15.1 מיליון שקל (27% מההכנסות) לעומת 9.3 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד-עליה של 62%. מניות החברה יורדות ב-2.64%.
יו"ר חדש לקבוצת ויטה פרי-הגליל, חבר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, יכהן כראש מועצת המנהלים של חברת המזון. ויטה פרסמה כי רשמה הקיטון במכירות ברבעון הראשון של שנת 2005 (בשיעור של 6.7%) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה היא עיתוי חג הפסד שחל השנה ברבעון השני ולא הראשון כבשנה שעברה.
אך יחד עם זאת, החברה דיווחה על גידול ברווח התפעולי ברבעון הראשון. הקבוצה הגדילה את הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2005 ל-4 מיליון שקל (כ-6.5% ממחזור המכירות) מול רווח של ע-783 אלף שקל בעת המקבילה. מניות החברה ממריאות היום לאחר פרסום התוצאות הכספיות ב-7.55% במחזור של 120 אלף שקל.
מניית רודמקו פתחה הבוקר בעליה ועברה להסחר בירידה של כ-4.5%. החברה, בשליטת רוני יצחקי, הודיעה כי השלימה בהצלחה את שלב המכרז המוסדי של הנפקתה. בסוף השבוע הבטיחה החברה גיוס של כ-56 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, סכום המהווה 80% מהגיוס הכולל שמתכננת החברה להשלים בסך של כ-70 מיליון שקל. הנפקת רודמקו כללה מניות ואג"חים להמרה. את הנפקת רודמקו הובילו החתמים כלל חיתום, רוסאריו קפיטל, איפקס ואלטשולר-שחם.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
