צהריים בצל "פרשת הריגול": בזק מאבדת 2.6%
המניות בבורסה התל אביבית נסחרות בצהרי היום בצילה של פרשת הריגול התעשייתי החמורה. היום נחשף כי רבות מהחברות הגדולות במשק היו חשופות לריגול מצד המתחרות - חברות גדולות אחרות במשק. בתווך עומדים זוג יזמי הייטק שגרים בלונדון ושנעצרו וחשודים כי סייעו לספק תוכנת ריגול שהובילה להעברת מידע רב ערך בין חברות הענק.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.57% לרמת 676.65 הנקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.63% לרמת 695.16 נקודות, ומדד התל טק 15 יורד ב-0.63% ל-412.84 נקודות, המחזור מסתכם בכ-360 מיליון שקל עד כה.
בין הנפגעות העיקריות בפרשה נמצאות חברות כגון: פרטנר, שמניותיה עולות כעת ב-0.6%, שטראוס עלית הנסחרת בירידה קלה של 0.07%, HOT שמניות מת"ב יורדות ב-2%, מי עדן שמניותיה נסחרות בירידה של 1.8%. בין החשודות בריגול לכאורה נמצאות YES ופלאפון, שתיהן חברות בנות של בזק שמניותיה מאבדות 2.65%, גם סלקום נחשדת ומניות דסק"ש שהשלימו את השליטה בה נחבלות ויורדות ב-2.2%. מניות אי.די.בי אחזקות המחזיקות בדסק"ש מאבדות 1.56%.
היחידה עם החדשות המשמחות היא ענקית התרופות הגנרית טבע. החברה קיבלה אישור לתרופה עם שוק ענקי המגלגל מחזור של 2 מיליארד דולר בשנה. טבע הודיעה כי קיבלה אישור מותנה מה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת הזולפידם טאטרייט בחוזק 5 ו-10 מיליגרם. טבע נסחרת ביציבות בבורסה במחזור של כ-70 מיליון שקל.
מכירות אסם שמרו על יציבות ברבעון הראשון ב-2005. הן גדלו ב-0.3% בלבד והסתכמו בכ-615.6 מיליון שקל, ובחברה הסבירו זאת על רקע הירידות במכירת מדד המזון הכללי במשק. עם זאת המכירות בשוק המקומי בישראל גדלו ב-2.4% והסתכמו בכ-529 מיליון שקל. הרווח הנקי גדל ב-10.7% ועמד על 38.4 מיליון שקל ברבעון, מול 34.69 מיליון שקל בעת המקבילה אשתקד. המשקיעים מעודדים והם שולחים את המניה לירידה בת 1.67% בצהריים.
הכנסות חברת הביטוח "ביטוח ישיר" גדלו בשיעור של 12% ברבעון הראשון בשנת 2005 והסתכמו ב-245.3 מיליון שקל. בתחום הרווחים שרשמה החברה מהפעילויות השונו, בולט הגידול שחל ברווחי החברה מביטוחי חובה לרכב בישראל ל-13.5 מיליון שקל מול 10.4 מיליון שקל בעת המקבילה. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-1.14 מיליון שקל ברבעון מול הפסד של 1.24 מיליון שקל ברבעון המקביל. מניות החברה יורדות ב-0.16%.
חברת אפריקה ישראל דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הרבעוניות הסתכמו בכ-56.7 מיליון שקל, גידול של כ-1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו הסתכמו ההכנסות בכ-56.2 מיליון שקל. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי הרבעוני בכ-15.1 מיליון שקל (27% מההכנסות) לעומת 9.3 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד-עליה של 62%. מניות החברה יורדות ב-2.64%.
יו"ר חדש לקבוצת ויטה פרי-הגליל, חבר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, יכהן כראש מועצת המנהלים של חברת המזון. ויטה פרסמה כי רשמה הקיטון במכירות ברבעון הראשון של שנת 2005 (בשיעור של 6.7%) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה היא עיתוי חג הפסד שחל השנה ברבעון השני ולא הראשון כבשנה שעברה.
אך יחד עם זאת, החברה דיווחה על גידול ברווח התפעולי ברבעון הראשון. הקבוצה הגדילה את הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2005 ל-4 מיליון שקל (כ-6.5% ממחזור המכירות) מול רווח של ע-783 אלף שקל בעת המקבילה. מניות החברה ממריאות היום לאחר פרסום התוצאות הכספיות ב-7.55% במחזור של 120 אלף שקל.
מניית רודמקו פתחה הבוקר בעליה ועברה להסחר בירידה של כ-4.5%. החברה, בשליטת רוני יצחקי, הודיעה כי השלימה בהצלחה את שלב המכרז המוסדי של הנפקתה. בסוף השבוע הבטיחה החברה גיוס של כ-56 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, סכום המהווה 80% מהגיוס הכולל שמתכננת החברה להשלים בסך של כ-70 מיליון שקל. הנפקת רודמקו כללה מניות ואג"חים להמרה. את הנפקת רודמקו הובילו החתמים כלל חיתום, רוסאריו קפיטל, איפקס ואלטשולר-שחם.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
