צהריים בצל "פרשת הריגול": בזק מאבדת 2.6%
המניות בבורסה התל אביבית נסחרות בצהרי היום בצילה של פרשת הריגול התעשייתי החמורה. היום נחשף כי רבות מהחברות הגדולות במשק היו חשופות לריגול מצד המתחרות - חברות גדולות אחרות במשק. בתווך עומדים זוג יזמי הייטק שגרים בלונדון ושנעצרו וחשודים כי סייעו לספק תוכנת ריגול שהובילה להעברת מידע רב ערך בין חברות הענק.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.57% לרמת 676.65 הנקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.63% לרמת 695.16 נקודות, ומדד התל טק 15 יורד ב-0.63% ל-412.84 נקודות, המחזור מסתכם בכ-360 מיליון שקל עד כה.
בין הנפגעות העיקריות בפרשה נמצאות חברות כגון: פרטנר, שמניותיה עולות כעת ב-0.6%, שטראוס עלית הנסחרת בירידה קלה של 0.07%, HOT שמניות מת"ב יורדות ב-2%, מי עדן שמניותיה נסחרות בירידה של 1.8%. בין החשודות בריגול לכאורה נמצאות YES ופלאפון, שתיהן חברות בנות של בזק שמניותיה מאבדות 2.65%, גם סלקום נחשדת ומניות דסק"ש שהשלימו את השליטה בה נחבלות ויורדות ב-2.2%. מניות אי.די.בי אחזקות המחזיקות בדסק"ש מאבדות 1.56%.
היחידה עם החדשות המשמחות היא ענקית התרופות הגנרית טבע. החברה קיבלה אישור לתרופה עם שוק ענקי המגלגל מחזור של 2 מיליארד דולר בשנה. טבע הודיעה כי קיבלה אישור מותנה מה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת הזולפידם טאטרייט בחוזק 5 ו-10 מיליגרם. טבע נסחרת ביציבות בבורסה במחזור של כ-70 מיליון שקל.
מכירות אסם שמרו על יציבות ברבעון הראשון ב-2005. הן גדלו ב-0.3% בלבד והסתכמו בכ-615.6 מיליון שקל, ובחברה הסבירו זאת על רקע הירידות במכירת מדד המזון הכללי במשק. עם זאת המכירות בשוק המקומי בישראל גדלו ב-2.4% והסתכמו בכ-529 מיליון שקל. הרווח הנקי גדל ב-10.7% ועמד על 38.4 מיליון שקל ברבעון, מול 34.69 מיליון שקל בעת המקבילה אשתקד. המשקיעים מעודדים והם שולחים את המניה לירידה בת 1.67% בצהריים.
הכנסות חברת הביטוח "ביטוח ישיר" גדלו בשיעור של 12% ברבעון הראשון בשנת 2005 והסתכמו ב-245.3 מיליון שקל. בתחום הרווחים שרשמה החברה מהפעילויות השונו, בולט הגידול שחל ברווחי החברה מביטוחי חובה לרכב בישראל ל-13.5 מיליון שקל מול 10.4 מיליון שקל בעת המקבילה. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-1.14 מיליון שקל ברבעון מול הפסד של 1.24 מיליון שקל ברבעון המקביל. מניות החברה יורדות ב-0.16%.
חברת אפריקה ישראל דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הרבעוניות הסתכמו בכ-56.7 מיליון שקל, גידול של כ-1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו הסתכמו ההכנסות בכ-56.2 מיליון שקל. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי הרבעוני בכ-15.1 מיליון שקל (27% מההכנסות) לעומת 9.3 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד-עליה של 62%. מניות החברה יורדות ב-2.64%.
יו"ר חדש לקבוצת ויטה פרי-הגליל, חבר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, יכהן כראש מועצת המנהלים של חברת המזון. ויטה פרסמה כי רשמה הקיטון במכירות ברבעון הראשון של שנת 2005 (בשיעור של 6.7%) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה היא עיתוי חג הפסד שחל השנה ברבעון השני ולא הראשון כבשנה שעברה.
אך יחד עם זאת, החברה דיווחה על גידול ברווח התפעולי ברבעון הראשון. הקבוצה הגדילה את הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2005 ל-4 מיליון שקל (כ-6.5% ממחזור המכירות) מול רווח של ע-783 אלף שקל בעת המקבילה. מניות החברה ממריאות היום לאחר פרסום התוצאות הכספיות ב-7.55% במחזור של 120 אלף שקל.
מניית רודמקו פתחה הבוקר בעליה ועברה להסחר בירידה של כ-4.5%. החברה, בשליטת רוני יצחקי, הודיעה כי השלימה בהצלחה את שלב המכרז המוסדי של הנפקתה. בסוף השבוע הבטיחה החברה גיוס של כ-56 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, סכום המהווה 80% מהגיוס הכולל שמתכננת החברה להשלים בסך של כ-70 מיליון שקל. הנפקת רודמקו כללה מניות ואג"חים להמרה. את הנפקת רודמקו הובילו החתמים כלל חיתום, רוסאריו קפיטל, איפקס ואלטשולר-שחם.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
