צהריים בצל "פרשת הריגול": בזק מאבדת 2.6%
המניות בבורסה התל אביבית נסחרות בצהרי היום בצילה של פרשת הריגול התעשייתי החמורה. היום נחשף כי רבות מהחברות הגדולות במשק היו חשופות לריגול מצד המתחרות - חברות גדולות אחרות במשק. בתווך עומדים זוג יזמי הייטק שגרים בלונדון ושנעצרו וחשודים כי סייעו לספק תוכנת ריגול שהובילה להעברת מידע רב ערך בין חברות הענק.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.57% לרמת 676.65 הנקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.63% לרמת 695.16 נקודות, ומדד התל טק 15 יורד ב-0.63% ל-412.84 נקודות, המחזור מסתכם בכ-360 מיליון שקל עד כה.
בין הנפגעות העיקריות בפרשה נמצאות חברות כגון: פרטנר, שמניותיה עולות כעת ב-0.6%, שטראוס עלית הנסחרת בירידה קלה של 0.07%, HOT שמניות מת"ב יורדות ב-2%, מי עדן שמניותיה נסחרות בירידה של 1.8%. בין החשודות בריגול לכאורה נמצאות YES ופלאפון, שתיהן חברות בנות של בזק שמניותיה מאבדות 2.65%, גם סלקום נחשדת ומניות דסק"ש שהשלימו את השליטה בה נחבלות ויורדות ב-2.2%. מניות אי.די.בי אחזקות המחזיקות בדסק"ש מאבדות 1.56%.
היחידה עם החדשות המשמחות היא ענקית התרופות הגנרית טבע. החברה קיבלה אישור לתרופה עם שוק ענקי המגלגל מחזור של 2 מיליארד דולר בשנה. טבע הודיעה כי קיבלה אישור מותנה מה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת הזולפידם טאטרייט בחוזק 5 ו-10 מיליגרם. טבע נסחרת ביציבות בבורסה במחזור של כ-70 מיליון שקל.
מכירות אסם שמרו על יציבות ברבעון הראשון ב-2005. הן גדלו ב-0.3% בלבד והסתכמו בכ-615.6 מיליון שקל, ובחברה הסבירו זאת על רקע הירידות במכירת מדד המזון הכללי במשק. עם זאת המכירות בשוק המקומי בישראל גדלו ב-2.4% והסתכמו בכ-529 מיליון שקל. הרווח הנקי גדל ב-10.7% ועמד על 38.4 מיליון שקל ברבעון, מול 34.69 מיליון שקל בעת המקבילה אשתקד. המשקיעים מעודדים והם שולחים את המניה לירידה בת 1.67% בצהריים.
הכנסות חברת הביטוח "ביטוח ישיר" גדלו בשיעור של 12% ברבעון הראשון בשנת 2005 והסתכמו ב-245.3 מיליון שקל. בתחום הרווחים שרשמה החברה מהפעילויות השונו, בולט הגידול שחל ברווחי החברה מביטוחי חובה לרכב בישראל ל-13.5 מיליון שקל מול 10.4 מיליון שקל בעת המקבילה. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-1.14 מיליון שקל ברבעון מול הפסד של 1.24 מיליון שקל ברבעון המקביל. מניות החברה יורדות ב-0.16%.
חברת אפריקה ישראל דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הרבעוניות הסתכמו בכ-56.7 מיליון שקל, גידול של כ-1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו הסתכמו ההכנסות בכ-56.2 מיליון שקל. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי הרבעוני בכ-15.1 מיליון שקל (27% מההכנסות) לעומת 9.3 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד-עליה של 62%. מניות החברה יורדות ב-2.64%.
יו"ר חדש לקבוצת ויטה פרי-הגליל, חבר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, יכהן כראש מועצת המנהלים של חברת המזון. ויטה פרסמה כי רשמה הקיטון במכירות ברבעון הראשון של שנת 2005 (בשיעור של 6.7%) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה היא עיתוי חג הפסד שחל השנה ברבעון השני ולא הראשון כבשנה שעברה.
אך יחד עם זאת, החברה דיווחה על גידול ברווח התפעולי ברבעון הראשון. הקבוצה הגדילה את הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2005 ל-4 מיליון שקל (כ-6.5% ממחזור המכירות) מול רווח של ע-783 אלף שקל בעת המקבילה. מניות החברה ממריאות היום לאחר פרסום התוצאות הכספיות ב-7.55% במחזור של 120 אלף שקל.
מניית רודמקו פתחה הבוקר בעליה ועברה להסחר בירידה של כ-4.5%. החברה, בשליטת רוני יצחקי, הודיעה כי השלימה בהצלחה את שלב המכרז המוסדי של הנפקתה. בסוף השבוע הבטיחה החברה גיוס של כ-56 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, סכום המהווה 80% מהגיוס הכולל שמתכננת החברה להשלים בסך של כ-70 מיליון שקל. הנפקת רודמקו כללה מניות ואג"חים להמרה. את הנפקת רודמקו הובילו החתמים כלל חיתום, רוסאריו קפיטל, איפקס ואלטשולר-שחם.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
