צהריים בצל "פרשת הריגול": בזק מאבדת 2.6%
המניות בבורסה התל אביבית נסחרות בצהרי היום בצילה של פרשת הריגול התעשייתי החמורה. היום נחשף כי רבות מהחברות הגדולות במשק היו חשופות לריגול מצד המתחרות - חברות גדולות אחרות במשק. בתווך עומדים זוג יזמי הייטק שגרים בלונדון ושנעצרו וחשודים כי סייעו לספק תוכנת ריגול שהובילה להעברת מידע רב ערך בין חברות הענק.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.57% לרמת 676.65 הנקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.63% לרמת 695.16 נקודות, ומדד התל טק 15 יורד ב-0.63% ל-412.84 נקודות, המחזור מסתכם בכ-360 מיליון שקל עד כה.
בין הנפגעות העיקריות בפרשה נמצאות חברות כגון: פרטנר, שמניותיה עולות כעת ב-0.6%, שטראוס עלית הנסחרת בירידה קלה של 0.07%, HOT שמניות מת"ב יורדות ב-2%, מי עדן שמניותיה נסחרות בירידה של 1.8%. בין החשודות בריגול לכאורה נמצאות YES ופלאפון, שתיהן חברות בנות של בזק שמניותיה מאבדות 2.65%, גם סלקום נחשדת ומניות דסק"ש שהשלימו את השליטה בה נחבלות ויורדות ב-2.2%. מניות אי.די.בי אחזקות המחזיקות בדסק"ש מאבדות 1.56%.
היחידה עם החדשות המשמחות היא ענקית התרופות הגנרית טבע. החברה קיבלה אישור לתרופה עם שוק ענקי המגלגל מחזור של 2 מיליארד דולר בשנה. טבע הודיעה כי קיבלה אישור מותנה מה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת הזולפידם טאטרייט בחוזק 5 ו-10 מיליגרם. טבע נסחרת ביציבות בבורסה במחזור של כ-70 מיליון שקל.
מכירות אסם שמרו על יציבות ברבעון הראשון ב-2005. הן גדלו ב-0.3% בלבד והסתכמו בכ-615.6 מיליון שקל, ובחברה הסבירו זאת על רקע הירידות במכירת מדד המזון הכללי במשק. עם זאת המכירות בשוק המקומי בישראל גדלו ב-2.4% והסתכמו בכ-529 מיליון שקל. הרווח הנקי גדל ב-10.7% ועמד על 38.4 מיליון שקל ברבעון, מול 34.69 מיליון שקל בעת המקבילה אשתקד. המשקיעים מעודדים והם שולחים את המניה לירידה בת 1.67% בצהריים.
הכנסות חברת הביטוח "ביטוח ישיר" גדלו בשיעור של 12% ברבעון הראשון בשנת 2005 והסתכמו ב-245.3 מיליון שקל. בתחום הרווחים שרשמה החברה מהפעילויות השונו, בולט הגידול שחל ברווחי החברה מביטוחי חובה לרכב בישראל ל-13.5 מיליון שקל מול 10.4 מיליון שקל בעת המקבילה. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-1.14 מיליון שקל ברבעון מול הפסד של 1.24 מיליון שקל ברבעון המקביל. מניות החברה יורדות ב-0.16%.
חברת אפריקה ישראל דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הרבעוניות הסתכמו בכ-56.7 מיליון שקל, גידול של כ-1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו הסתכמו ההכנסות בכ-56.2 מיליון שקל. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי הרבעוני בכ-15.1 מיליון שקל (27% מההכנסות) לעומת 9.3 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד-עליה של 62%. מניות החברה יורדות ב-2.64%.
יו"ר חדש לקבוצת ויטה פרי-הגליל, חבר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, יכהן כראש מועצת המנהלים של חברת המזון. ויטה פרסמה כי רשמה הקיטון במכירות ברבעון הראשון של שנת 2005 (בשיעור של 6.7%) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה היא עיתוי חג הפסד שחל השנה ברבעון השני ולא הראשון כבשנה שעברה.
אך יחד עם זאת, החברה דיווחה על גידול ברווח התפעולי ברבעון הראשון. הקבוצה הגדילה את הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2005 ל-4 מיליון שקל (כ-6.5% ממחזור המכירות) מול רווח של ע-783 אלף שקל בעת המקבילה. מניות החברה ממריאות היום לאחר פרסום התוצאות הכספיות ב-7.55% במחזור של 120 אלף שקל.
מניית רודמקו פתחה הבוקר בעליה ועברה להסחר בירידה של כ-4.5%. החברה, בשליטת רוני יצחקי, הודיעה כי השלימה בהצלחה את שלב המכרז המוסדי של הנפקתה. בסוף השבוע הבטיחה החברה גיוס של כ-56 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, סכום המהווה 80% מהגיוס הכולל שמתכננת החברה להשלים בסך של כ-70 מיליון שקל. הנפקת רודמקו כללה מניות ואג"חים להמרה. את הנפקת רודמקו הובילו החתמים כלל חיתום, רוסאריו קפיטל, איפקס ואלטשולר-שחם.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
