וריטאס משיקה מוצר גיבוי ונכנסת לשוק ה-SMB בישראל
חברת התוכנה הבינ"ל וריטאס חשפה בישראל (ב') את גרסה 10.0 של תוכנת Backup Exec עבור סביבות שרתי Windows. בחבכררה אמורים היום, כי התוכנה, Backup Exec 10.0 for Windows Servers, מציעה ניהול פשוט וממורכז באמצעות קונסולה בודדת של שרתי גיבוי הפועלים תחת מערכת Windows.
התוכנה תפעל בנוסף לגיבוי ושחזור נתונים מואצים, מבוססי דיסק, המיועדים לטפל בצרכים הגדלים והגמישים של עסקים קטנים ובינוניים.
וריטאס אף הכריזה החברה על חבילה חדשה, מקיפה ומשולבת של מוצרי הגנת נתונים לסביבת חלונות, אשר פועלת בשילוב עם התוכנות VERITAS Replication Exec 3.1, שנקראה בעבר VERITAS Storage Replicator ועם ה-VERITAS Storage Exec 5.3 (לשעבר VERITAS Storage Central) כדי לספק הגנת נתונים רציפה לרוחב כלל אתרי עסק, מרכזיים ומרוחקים כאחד, כולל מחשבים שולחניים ומחשבים נישאים, תוך שליטה וניצול מרבי של משאבי האחסון של Windows.
"ההגנה על נפחים גדלים והולכים של נתונים קריטיים לעסק היא דרישה עסקית מרכזית עבור כל החברות המתפתחות וגדלות. ככל שארגוני מערכות מידע מתקדמים דרך הרצף של אסטרטגיית ניהול נתונים יעילה ומקיפה, הופך גם שחזור מהיר של נתונים לרכיב מפתח של היעילות התפעולית - הצורך הראשון במעלה של עסקים בגודל קטן ובינוני", מצהירה מיקה קרמר, אנליסטית בחברת האנליסטים Gartner Research.
בחברה הסבירו היום, כי על חברות מכל הגדלים מוטלת כיום החובה לעמוד בדרישות תקינה מורכבות, והן נאבקות לעשות זאת תוך השפעה מזערית ככל שניתן על התקציבים המוקצים למערכות מידע. החברה מוסרת, כי המערכות החדשות יאפשרו לחברות להגן באופן חלק על נתונים קריטיים לעסק, לזרז את שחזור הנתונים ולמלא אחר דרישות התקינה באמצעות יכולות ניהול יעילות מבוססות מדיניות, תוך שימוש בסגל העובדים ובחומרה הקיימים וכל זאת מנקודת ניהול יחידה.
בוריטאס אמרו היום, כי עסקים קטנים ובינוניים שומרים על משאבי מערכות מידע גמישים, ולפיכך הם נאבקים תמיד להוריד את עלויות מערכות המידע, תוך מיצוי מירב הערך מהתשתית הקיימת של מערכות המידע. שעתוק הנתונים מצמצם עוד יותר את העלויות ומרכז את פעולות הגיבוי לרוחב הארגון מבלי להפריע לפעולת השרתים הרגילה, או לדרוש השקעות נוספות באדמיניסטראטורים ובחומרה עבור משרדים מרוחקים.
עם ההשקה של Backup Exec 10.0 for Windows Servers, מוסיפה וריטאס יכולות שיקום מהירות המבוססות על דיסק. אופציית הגיבוי המתקדמת המבוססת על דיסק מאפשרת לשחזר נתונים בחצי מהזמן שנדרש לכך בשיטות מסורתיות. במחקר עצמאי שעסק במדדי ביצועים של שחזור דיסק, אותו ערכה באחרונה חברת VeriTest, מצאו החוקרים כי תוכנת המערכת היתה מהירה פי שתיים ויותר מתוכנות HP Data Protector 5.5 ו- Computer Associates ARCserve 11.1 בזמן ביצוע שחזור נפח מלא מדיסק.
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
