"לרואי החשבון תהיה פחות עבודה; חשבוניות יהיו אוטומטיות, הדוח של המע"מ יהיה אוטומטי"
חלק לא קטן ממפגש העיתונאים של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' הוקדש להתייעלות - גם של המגזר הציבורי, וגם דרך מעבר לדיגיטל ושימוש ב-AI. סמוטריץ' הדגיש את הפעילות הדיגיטלית ברשות המסים, כאשר לפני פחות מחצי שנה יושמו הוראות "חשבונית ישראל". מדובר על חשבוניות שמקבלות בעצם את אישור רשות המסים לצורך הפקתן.
שר האוצר - "אולי רואי החשבון יתנגדו, יהיה לכם פחות שכר טרחה" (צילום: נגה מלסה, לע״מ)
שימוש ב-AI
בשלב הראשון מדובר על חשבוניות בסכום של 25 אלף שקל ומעלה, אך הכוונה להפחית את הסכום בהדרגה עד ל-5,000 שקל - "העסקים רוצים אפילו לעשות זאת באופן מלא, עם כל החשבוניות. ככה הם לא צריכים לדווח דרך רואי החשבון למע"מ ובהמשך לרשויות. הכל יהיה דיגיטלי. נפיק את הדוח מע"מ כי הכל ידוע, אנחנו מקבלים אוטמטית את כל ההכנסות וההוצאות.- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לרואי החשבון תהיה פחות עבודה; חשבוניות יהיו אוטומטיות, התוצר של המע"מ יהיה אוטומטי".
סמוטריץ' הדגיש כי חשבוניות שיראל שבעצם מצריכות אישור, גורמות לכך שלא מתקבלות, לא מאושרות חשבוניות פיקטיביות בסכומים של מעל 25 אלף שקל וכך בעצם נחשפו על ידי רשות המסים חשבוניות פיקטיביות בסכום של 3 מיליארד שקל וזה בתקופה קצרה - "אנחנו רק בשלב הניסוי, וכבר עלינו על 3 מיליארד שקל בתקופה מאוד קצרה, אנחנו נוריד בהדרגה את רף הסכום של החשבוניות, ואני יודע שיש כאלו שיתנגדו, לרבות רואי החשבון. הוכחתי שאני יכול להעביר רפורמות, וזו רפורמה שטובה לכולם, גם לעסקים. המגזר העסקי רוצה ותומך בזה וזו פעולה נגד ההון השחור, כחלק מפועלות נוספות".
סמוטריץ' מסביר שהמלחמה בהון השחור קריטית מבחינתו כי מדובר בעשרות מיליארדים בשנה שאפשר לגבות כשבמקביל זה הופך את המשק ליעיל יותר - "הכלכלה השחורה, מפריעה לכלכלה הרגילה. ההון השחור ייתפס וזה יוביל גם ליעילות ושיפור בכלכלה הרגילה. כשהעבריינות והפשע יקטנו, שהעלמות המס יפחתו, העסקים הלגיטימיים יתחזקו".
זה יעד חשוב וחזון נכון, היישום יהיה לא פשוט. אך סמוטריץ' צודק - הכלכלה השחורה מזיקה גם באופן ישיר - הכסף שבעצם "גונבים" מהקופה הציבורית, והכסף שנמנע מהעסקים הטהורים. ברגע שלמשל יפחיתו את היקף הפרוטקשן, העסקים הלגיטימיים לא יפחדו להתרחב, לצמוח, ירוויחו יותר וימוסו יותר.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- 19.יואל 05/09/2024 07:40הגב לתגובה זומדוע צריכים 3 פקידים על כל נישום אם הכל ממוחשב
- 18.תראו לי במדינה אחרת שר אוצר שלא מבין בכלכלה (ל"ת)שר אוצר 04/09/2024 11:23הגב לתגובה זו
- 17.עומר 04/09/2024 11:23הגב לתגובה זויענה לטלפון ויתקן בעיות בדיווח, חי בסרט עם העבודה הדיגיטלית, יש כל כך הרבה בעיות ואופציות לתקלות ושהחברות יתמודדו לבד מה לא, מקסימום ישלמו קנס, אמרו שלא תהיה עבודה למנהלי חשבונות ובינתיים הפך לאחד המקצועות המבוקשים.
- 16.חבל שהכסף הולך למטרות הזויות (ל"ת)אור 04/09/2024 08:59הגב לתגובה זו
- 15.אורח לרגע 04/09/2024 08:49הגב לתגובה זוהרי רו"ח ממש טוב מכיר ויודע את הפינות והעיגולים הקטנים שמוזילים את התשלומים כי ישנם קיזוזים שהוא מכיר והאזרח "הקטן" לא.. דיווח רק ממוחשב ללא בדיקה של רו"ח לא תאפשר פינות כאלה. זאת המטרה !
- 14.עצה חשובה לסמוטריץ 04/09/2024 07:03הגב לתגובה זואת הדבר הכי חשוב לא עושים: תסגרו את משרדי ניכיון הצאנגים: שם מבצעים את כל המימון של משפחות הפשע , כל הלבנת ההון , כל עבירות המס , או שאתה בצלאל לא מבין או שראשי רשות המסים משקרים לך
- 13.א-ב 03/09/2024 21:16הגב לתגובה זוראשית להוריד מ01.01.2025 את הסכום הדורש הקצאה ל 10000 שקלים שנית להקטין השמוש במזומן ל3000 שלישית לבטל לחלוטין סחירות שיקים. חובת תשלום של מקבל השירות רק לנותן השירות ביטול יכולת היסב מחלטת כנ"ל לבטל סחירות שוברי כרטיס אשראי. חיוב סליקה רק לעסק בו בוצעה המכירה / מתן השירות. האפס צודק הפעם הכלכלה השחורה היא אסון אדיר שביבי הוא אחראי לו. כמובל במחדל לא בעשייה.
- 12.מהלך מבורך ונכון (ל"ת)הפעם כל הכבוד לו 03/09/2024 20:37הגב לתגובה זו
- 11.אבי 03/09/2024 20:06הגב לתגובה זוהפקת מספר הקצאה לא מבטלת את הצורך לשדר דו"ח למע"מ, זה רק מתווסף אליו. אין פה באמת הורדת נטל הדיווח מהעסקים, להפך
- 10.סמוטריץ השתמט מהצבא מה הוא מבין בסחיבת אלונקות ????? (ל"ת)תורתו/כספו אמונתו 03/09/2024 19:54הגב לתגובה זו
- 9.מושיקו 03/09/2024 19:37הגב לתגובה זוגרנדמייזר מה זה הראשי תיבות שלAI
- 8.חישובים אוטומתים, החזר אווומתי לחשבון הבנק והעסרות 03/09/2024 19:37הגב לתגובה זוחישובים אוטומתים, החזר אווומתי לחשבון הבנק והעסרות אוטומתיות של התשלומים.
- גיגסי 03/09/2024 23:06הגב לתגובה זוככה שולטים על האזרח באופן טוטאלי. במסווה של מלחמה בהון השחור, מה שבאמת רוצים זה פיקוח מלא מלא על כל פרט בחייו של האזרח. כל מי שתומך עוד יתגעגע לתקופה של הפשטות של שנות ה 70 ו ה- 80 . טכנולוגיה היא לא חזות הכל.
- 7.משה 03/09/2024 18:48הגב לתגובה זוהתבלבלתילמנהלי החשבונות תיהיה פחות עבודה.
- 6.כל הכבוד, רק תיישם ואתה אלוף (ל"ת)דניאל 03/09/2024 17:21הגב לתגובה זו
- טטיאנה 03/09/2024 19:50הגב לתגובה זוגרנדמיזר-כלכלת בעזרת השם
- 5.לרון 03/09/2024 17:17הגב לתגובה זועד נפילת מחשבים,טילים ,סתם מכוניות חשמליות ש"גמרו" את המאגרים ועוד ועוד,רואי החשבון ימתינו קצת.....עוד יחזרו אליהם.ן
- 4.מצטער שבחרתי בו (ל"ת)רואה חשבון 03/09/2024 17:16הגב לתגובה זו
- 3.שאולי 03/09/2024 17:15הגב לתגובה זושמגיע קרדיט מגיע
- לצערנובכוללים 03/09/2024 22:54הגב לתגובה זוכ ל ל!רק "עובדים "בשנור
- 2.סמוטריץ מדבר לא מבצע כי החרדים עובדים בשחור (ל"ת)עושה חשבון 03/09/2024 16:23הגב לתגובה זו
- שיעבדו בשחור 03/09/2024 22:52הגב לתגובה זושיעבדו וגם יתגייסו הפרזיטים
- 1.מפרגן 03/09/2024 16:15הגב לתגובה זואחכ תורידו מיסים
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
