סין ערב הסעודית איראן
צילום: Photo/Xinhua

סעודיה מקפיאה את מהלכי הנורמליזציה עם ישראל

זה היה צפוי - סעודיה לא יכולה להתקדם במהלכי הנורמליזציה בעת המלחמה
נושאים בכתבה חמאס חרבות ברזל

על פי דיווחים ברויטרס - סעודיה מקפיאה את מהלכי הנורמליזציה עם ישראל. זה היה צפוי וברור. הסעודים לא יכולים שלא לצאת מהתהליך בשעה שיש מלחמה וישראל מפגיזה ללא הרף את עזה. יש חשיבות לדעת הקהל בסעודיה וזה נגד המהלך של ישראל.

עם זאת, האמריקאים מאוד מעוניינים בברית בין סעודיה וישראל והם ימשיכו לתמרץ את הצדדים לנהל הסכמות על נורמליזציה, רק שזה לא יהיה בעת שהמלחמה נמשכת. 

סעודיה, חשוב להזכיר מזגזגת בין המערב לבין סין. מצד אחד היא ביחסים אסטרטגיים עם ארה"ב, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מדינית, לכאורה נגד אויב משותף שהוא איראן. מצד שני בשנה האחרונה היא ביצעה מהלכים מול סין ואיראן שביטאו התקרבות לגוש הנגדי. הזגזוג הזה אולי נועד לשדר לארה"ב שסעודיה לא בכיס של האמריקאים ואולי נועד לבטא את האינטרסים של סעודיה שלה גם שיתופי פעולה עם סין ואיראן. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המגיב 14/10/2023 21:37
    הגב לתגובה זו
    משפחת סעוד, השולטת בערב הסעודית היא מיעוט (כמו ההאשמים בירדן, העאלאווים בסוריה). אם לא ישמרו עליהם מבחוץ, האוכלוסיה תאכל אותם חיים. בעתיד הקרוב, עדיין יש להם את הנפט, שמניע את העולם לשמור עליהם. בעתיד - הם ייצטרכו משהו אחר. תשתיות תקשורת עולמיות, ומערכת הובלת סחורות - זה העתיד שלהם. בלי ישראל - אין להם כלום מזה (הם חייבים לעבור בישראל כדי להגיע לאירופה)
  • 2.
    אנונימי 14/10/2023 07:23
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין לערבים....נורמליזציה בתחת שלי....הם יקבלו המון כסף וישתמשו בו מתחת לשולחן לטרור...כל זה "יתגלה" אחרי הרבה שנים....עדיין לא נתנו את הדין על המחדל העצום והנוראי שקרה לפני שבוע והמחדל הבא של מדינת ישראל בפתח...אין מנהיגים במדינה טאני לא אתן לילדיי להתגייס בשביל לשלם את מחיר המחדל...אני אוהב את המדינה ושונא!!!! את מנהיגיה האפסים
  • 1.
    בשביל תמטנה עם בדואי הוא גרם לטבח (ל"ת)
    נתניהו הרס אותנו 13/10/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.