פרישה פנסיה זקן
צילום: Pixabay

ועדת העבודה והרווחה: 58% מהגימלאים לא מקבלים פנסיה

מתוך 831 אלף גמלאים, רק 42% בלבד מקבלים פנסיה של 6,451 ₪ בממוצע. רוב חסרי הפנסיה – עולים שלא צברו בארץ די שנות עבודה לוותק; הנתונים לא משקפים את התמונה המלאה, שכן לפני שנת 2008 ניתן היה למשוך את כל הפנסיה בבת אחת ולחיות ממנה, כמו כן רבים לא הפקידו לפנסיה אך השקיעו בנכסים מניבים אחרים שמספקים הכנסה שוטפת 
גיא טל | (12)

ועדת העבודה והרווחה דנה היום (שלישי) במצוקתם הכלכלית של אזרחים ותיקים בעלי פנסיות נמוכות, שאינם זכאים להשלמת הכנסה. 

לדברי יוזמת הדיון אלינה ברדץ'-יאלוב (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת המשנה לקידום תעסוקה וסיוע לאזרחים-ותיקים ללא רשת ביטחון פנסיוני, עולים חדשים שעלו בגילאי הארבעים לחייהם, לא צברו בארץ די שנות עבודה לפנסיה. לא כל האזרחים הוותיקים זכאים כיום בהכרח לקצבת פנסיה חודשית מעבר לקצבאות המוסד לביטוח לאומי, שכן לא הייתה קיימת לפני 2017 חובת חיסכון בשנים בהם היו חלק ממעגל העבודה. אין כיום נתון כולל ביחס לשיעור הכיסוי הפנסיוני של האזרחים הוותיקים וגובה ההכנסה החודשית מחסכונות פנסיוניים. 

שר האוצר, אביגדור ליברמן אמר: "בתקציב החדש הקצבנו מיליארד וחצי ₪ לשיפור מצבם של גמלאים חסרי פנסיה מספקת, וגם לניצולי השואה דאגנו להעלאת הקצבה מ-4,000  ל-6,500 ₪, בסה"כ הוקצו כ-17 מיליארד לסיוע לגיל השלישי. אין לנו פתרונות ישירים ומיידים לסייע לחסרי פנסיה מספקת, וזה אתגר המצוי לפתחנו". 

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) תהתה מדוע אזרחים ותיקים שהם נכים קיבלו רק 75% מהתוספת לגמלת הנכים, ואילו מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הבהירה כי במהלך השנים הנכות רק מחמירה ויש להעלות את הקצבה ולא להפחיתה, והדגישה את חוסר-מוכנות בתי האבות לקלוט קשישים בעלי רקע נפשי. 

לדברי מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, לראשונה הייתה בתקציב האחרון פעולה משמעותית לאזרחים ותיקים, והביע תקווה כי בתקציב הבא תושלם תוספת הנכות לאזרח ותיק ל-100%.

לפי עו"ד לבנה עזרא, מנהלת אגף אזרח ותיק וגמלאות קיום במוסד, המשרד עושה את כל המאמצים בשביל למצוא את אותם הגמלאים הזכאים לקצבת הכנסה. עד היום נמצאו כעשרת אלפים זכאים חדשים, והמשרד עובד על מנת לאתר זכאים נוספים. עלי בינג, רכז הביטוח הלאומי באגף התקציבים הדגיש כי אין נגרע מאומה מקצבת הבטחת הכנסה (בסך 3,799 ₪) של אזרח-ותיק , והוא רשאי לעבוד ולהרוויח בנוסף 2,500 ₪ שלא מפחיתים מקצבת השלמת-ההכנסה שלו. 

לפי נתן שבע, כלכלן במרכז המידע והמחקר של הכנסת, בתקציב האחרון נרשמה עלייה של 17% בקצבת השלמת-ההכנסה של אזרחים ותיקים חסרי פנסיה מספקת. שיעור הגברים המקבלים פנסיה מגורמים שונים בארץ הוא 49.7% (37.7% אצל הנשים). ההכנסה הממוצעת לגברים מפנסיה היא 8,125 ₪, לעומת 5,203 ₪  אצל הנשים. שיעור הגברים המקבלים פנסיה מגורמים בארץ ומחו"ל הוא 54.3% (41.3%  אצל הנשים) כאשר ההכנסה הממוצעת לגברים מפנסיה היא 7,761 ₪  בחודש, לעומת 5,040 ₪ אצל הנשים. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    צריך להעלות רק לפנסיונרים שאין להם נכסים והכנסו ופנסיה (ל"ת)
    צילי 06/03/2022 07:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דן 03/03/2022 17:26
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לחיות ללא פרנסה ובריאות.גורלי נחרץ
  • 7.
    רפול 03/03/2022 13:55
    הגב לתגובה זו
    חזירות של המדינה .כל מה שהופקד מ 2008 צריך לחזור למפקיד מיידית כרצונו.
  • 6.
    אאג 02/03/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
    אז מה אם לא היתה חובת פנסיה? לא ידעו שיגיעו לפנסיה? בישראל משתלם לבזבז ולא לחסוך כי אז המדינה נותנת
  • אחלה 05/03/2022 20:55
    הגב לתגובה זו
    עבדתי מחצית מחיי אצל חברות שלא שילמו פנסיה, כי לא היה חובה בזמנו. אז זאת בושה להאשים אותנו בהפקרות. אתה צעיר וטיפש.
  • 5.
    סרקוזי 02/03/2022 00:33
    הגב לתגובה זו
    מזל טוב קיבלתי תוספת בקצבת אזרח ותיק של 13 ₪.נו יש תוצאות סוף סוף . כל הכבוד לליברמן הסבל ושומר במועדונים בללות . ושר בלי בגרות וכו....
  • 4.
    אני 01/03/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    אז המעסיק גם לא הפקיד
  • 3.
    אזרח ותיק מתוסכל 01/03/2022 13:58
    הגב לתגובה זו
    על מה שלמנו עשרות שנים ביטוח לאומי? בכתבה מצויין כי הרןב של האזרחים הוותיקים אינם מקבלים פנסיה, או פנסיה נמוכה מאד, ואינם מקבלים כל השלמת הכנסה מביטוח לאומי. אולי תעלו את הקצבה העלובה העומדת היום על כ-2,300 שקל?? אבקש לציין כי ממנה גם מנוכה סך 205 שקל מס בריאות. ליברמן, תעלה בבקשה לנו את הקצבה , אתה יודע שהסכום שלא הועלה כבר שנים רבות הוא מעליב ומגוחך.
  • אני 01/03/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    בגיל מאוחר. כל היתר לא מענין אותו
  • 2.
    גיורא הלר 01/03/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
    מי צריך להתחשב בקשישים חסרי הפנסיה? הפנסיה הממוצעת מסתכמת ב 8000 ש"ח אז למי אכפת אם 58% מהקשישים חיים מ2000 ש"ח בחודש? ככה ימותו יותר מהר ובא לליברמן ובנט הגואל.
  • 1.
    לזרוק את ליברמן 01/03/2022 11:47
    הגב לתגובה זו
    קיצבת זקנה לפני 20 שנה 2000 שקל היום 2350 שקל בושה למדינה
  • סרקוסי 02/03/2022 00:40
    הגב לתגובה זו
    צודק בהחלט . לזרוק את ליברמן ( אם זה שמו האמיתי ) לפחות להחזיר אותו להיות סבל בנתב"ג או שומר כפי שהיה בעבר עם בקבוק וודקה במעיל שלו . ולפשר לו לקבל שיעורים בשפה עברית כי יש הרבה מה לשפר בהיותו שר ובלי תעודת בגרות כמו החבר שלו לפיד
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.