רשות המסים
צילום: רשות המסים

מנהלים בקבוצת הבנייה גבאי חשודים בעבירות מס

החשד - לא דיווחו על מכירות דירה ועל מכירת דירות בהנחה לבני משפחה; החשודים - אלי גבאי, מיה גבאי-טובול, אורית טירר-גבאי ורועי פפר; לקבוצה אגרות חוב שנסחרות בבורסה, החשדות קשורים לחברה הפרטית
נושאים בכתבה עבירות מס

מנהלי חברת בנייה חשודים באי דיווח על הכנסות ממכירת דירות ומרכישת דירות לעצמם במחיר מופחת. בית משפט השלום בראשון לציון התיר לפרסם את שמותיהם של ארבעה מנהלים בחברת הבנייה "גבאי ייזום וביצוע בע"מ", החשודים בעבירות מס. החשודים הם אלי גבאי, בעל מניות מטעם החברה; מיה גבאי-טובול, מנכ"לית החברה; אורית טירר-גבאי, סמנכ"לית השיווק והמכירות; ורועי פפר, מנהל מכירות בחברה. שלושה מארבעת החשודים הם אחים וילדיו של יו"ר החברה. אגרות החוב של הקבוצה נסחרות בבורסה. החשדות האמורים מתייחסים לחברה הפרטית. 

במהלך חקירה סמויה שניהלה היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים (יחידת "יהלום"), עלה החשד כי המנהלים ביצעו הנמכה של מחירי דירות ששיווקה החברה, ערכו חוזים כוזבים לעניין שווי העסקאות, דיווחו דיווחים כוזבים למס הכנסה ומיסוי מקרקעין אודות שווי העסקאות, וקיבלו תשלום במזומן בניגוד לחוק עבור ההפרש בין השווי המדווח לתמורה האמיתית.

>>> רשם חשבוניות פיקטיביות ב-2.2 מיליון שקל. זה העונש שקיבל

בנוסף, התגלו במהלך החקירה ראיות לכך שחלק מהמנהלים אף רכשו דירות מהחברה עבור עצמם, תוך הנמכת שווי הנכסים ודיווח כוזב לרשות המסים על העסקאות. מהחקירה עולה כי שלושה מתוך ארבעת החשודים רכשו דירות 5 חדרים בגודל של 129 מ"ר בבניין שבנתה החברה ברחוב ארבר 13 בתל-אביב תמורת סכום של 2,050,000 - 2,125,000 ₪, המשקף שווי של כ-16 אלף ₪ למ"ר. זאת, כאשר יתר הדירות בבניין נמכרו לפי שווי של 21 - 36 אלף ₪ למ"ר.

כמו כן עלה החשד כי הדירות נמכרו למנהלים בחברה בידיעה ובהסכמה שכל דירה תפוצל לשתי דירות נפרדות, כאשר עלות הבניה והפיצול תהיה על חשבון החברה. כך יצא שבמחיר של קצת יותר משני מיליון שקלים, קיבל כל אחד משלושת המנהלים החשודים בעבירה זו שתי דירות בתל אביב, עם חניה ומחסן צמודים. בידי היחידה החוקרת נתונים בנוגע לביצוע עסקאות נוספות של אותם חשודים מול חברות אחרות בשליטתם,  בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שמימש זכות לרכישת נכס (במקרה הזה דירה) במחיר הנמוך ממחיר השוק, והפחתת המחיר נובעת מהיותו בעל שליטה או קרובו, ידווח על ההפרש שבין המחיר ששילם לבין שווי השוק כהכנסה בדוח השנתי שלו לפי סעיף 2(4) לפקודה. על פי חומר הראיות שנאסף החשודים לא כללו בדוחות שהגישו הכנסה זו. החשודים נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יליד הארץ 05/03/2022 18:48
    הגב לתגובה זו
    לבדוק את כל המכירות בכמה ולמי,לאסוף לכתבי אישום קשים ולהרוס את החברה הזאת עד הסוף.
  • 7.
    בתור גנבים אתם כאילו טפשים אז יזמים ?? (ל"ת)
    מפחיד 02/03/2022 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ש 01/03/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
    כר פורה למושחתים ונוכלים זוהי מדינת ישראל
  • 5.
    חברה של גנבים (ל"ת)
    אנונימי 01/03/2022 00:18
    הגב לתגובה זו
  • יליד הארץ 05/03/2022 18:51
    הגב לתגובה זו
    יחסי אנוש הגרועים בעולם השקר הוא לב החיים המסריחים שלהם,בעיקר של מנהל עיר היין,ימח שמם וזיכרם.
  • 4.
    צחי 28/02/2022 21:42
    הגב לתגובה זו
    לפני חודש כתבה בערוץ 13 על פרויקט בתל אביב. עכשיו זה. מחכים לסיפור הבא. הקארמה עושה את שלה.
  • 3.
    דב בירן 28/02/2022 19:50
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שאנשים שהמירמה היא לחם חוקם שידעו שהכלא מחכה להם לכמה שנים. הגיע הזמן להלחם בכסף השחור, ומצד שני להקל ממיסים .
  • יליד הארץ 05/03/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
    ישמשו דוגמא ויושלכו לכלא לקנס שמן לסגירת החברה,ויעבדו בניקוי רחובות העיר.
  • 2.
    רוסקי המרוסק 28/02/2022 19:29
    הגב לתגובה זו
    גנבים ממוצא מזרחי , ערבים בני דת משה
  • 1.
    חברה שמשיגה הכל בכח ובכסף שלה (ל"ת)
    מלכה 28/02/2022 19:05
    הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.