רשות המסים
צילום: רשות המסים

מנהלים בקבוצת הבנייה גבאי חשודים בעבירות מס

החשד - לא דיווחו על מכירות דירה ועל מכירת דירות בהנחה לבני משפחה; החשודים - אלי גבאי, מיה גבאי-טובול, אורית טירר-גבאי ורועי פפר; לקבוצה אגרות חוב שנסחרות בבורסה, החשדות קשורים לחברה הפרטית
נושאים בכתבה עבירות מס

מנהלי חברת בנייה חשודים באי דיווח על הכנסות ממכירת דירות ומרכישת דירות לעצמם במחיר מופחת. בית משפט השלום בראשון לציון התיר לפרסם את שמותיהם של ארבעה מנהלים בחברת הבנייה "גבאי ייזום וביצוע בע"מ", החשודים בעבירות מס. החשודים הם אלי גבאי, בעל מניות מטעם החברה; מיה גבאי-טובול, מנכ"לית החברה; אורית טירר-גבאי, סמנכ"לית השיווק והמכירות; ורועי פפר, מנהל מכירות בחברה. שלושה מארבעת החשודים הם אחים וילדיו של יו"ר החברה. אגרות החוב של הקבוצה נסחרות בבורסה. החשדות האמורים מתייחסים לחברה הפרטית. 

במהלך חקירה סמויה שניהלה היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים (יחידת "יהלום"), עלה החשד כי המנהלים ביצעו הנמכה של מחירי דירות ששיווקה החברה, ערכו חוזים כוזבים לעניין שווי העסקאות, דיווחו דיווחים כוזבים למס הכנסה ומיסוי מקרקעין אודות שווי העסקאות, וקיבלו תשלום במזומן בניגוד לחוק עבור ההפרש בין השווי המדווח לתמורה האמיתית.

>>> רשם חשבוניות פיקטיביות ב-2.2 מיליון שקל. זה העונש שקיבל

בנוסף, התגלו במהלך החקירה ראיות לכך שחלק מהמנהלים אף רכשו דירות מהחברה עבור עצמם, תוך הנמכת שווי הנכסים ודיווח כוזב לרשות המסים על העסקאות. מהחקירה עולה כי שלושה מתוך ארבעת החשודים רכשו דירות 5 חדרים בגודל של 129 מ"ר בבניין שבנתה החברה ברחוב ארבר 13 בתל-אביב תמורת סכום של 2,050,000 - 2,125,000 ₪, המשקף שווי של כ-16 אלף ₪ למ"ר. זאת, כאשר יתר הדירות בבניין נמכרו לפי שווי של 21 - 36 אלף ₪ למ"ר.

כמו כן עלה החשד כי הדירות נמכרו למנהלים בחברה בידיעה ובהסכמה שכל דירה תפוצל לשתי דירות נפרדות, כאשר עלות הבניה והפיצול תהיה על חשבון החברה. כך יצא שבמחיר של קצת יותר משני מיליון שקלים, קיבל כל אחד משלושת המנהלים החשודים בעבירה זו שתי דירות בתל אביב, עם חניה ומחסן צמודים. בידי היחידה החוקרת נתונים בנוגע לביצוע עסקאות נוספות של אותם חשודים מול חברות אחרות בשליטתם,  בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שמימש זכות לרכישת נכס (במקרה הזה דירה) במחיר הנמוך ממחיר השוק, והפחתת המחיר נובעת מהיותו בעל שליטה או קרובו, ידווח על ההפרש שבין המחיר ששילם לבין שווי השוק כהכנסה בדוח השנתי שלו לפי סעיף 2(4) לפקודה. על פי חומר הראיות שנאסף החשודים לא כללו בדוחות שהגישו הכנסה זו. החשודים נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יליד הארץ 05/03/2022 18:48
    הגב לתגובה זו
    לבדוק את כל המכירות בכמה ולמי,לאסוף לכתבי אישום קשים ולהרוס את החברה הזאת עד הסוף.
  • 7.
    בתור גנבים אתם כאילו טפשים אז יזמים ?? (ל"ת)
    מפחיד 02/03/2022 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ש 01/03/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
    כר פורה למושחתים ונוכלים זוהי מדינת ישראל
  • 5.
    חברה של גנבים (ל"ת)
    אנונימי 01/03/2022 00:18
    הגב לתגובה זו
  • יליד הארץ 05/03/2022 18:51
    הגב לתגובה זו
    יחסי אנוש הגרועים בעולם השקר הוא לב החיים המסריחים שלהם,בעיקר של מנהל עיר היין,ימח שמם וזיכרם.
  • 4.
    צחי 28/02/2022 21:42
    הגב לתגובה זו
    לפני חודש כתבה בערוץ 13 על פרויקט בתל אביב. עכשיו זה. מחכים לסיפור הבא. הקארמה עושה את שלה.
  • 3.
    דב בירן 28/02/2022 19:50
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שאנשים שהמירמה היא לחם חוקם שידעו שהכלא מחכה להם לכמה שנים. הגיע הזמן להלחם בכסף השחור, ומצד שני להקל ממיסים .
  • יליד הארץ 05/03/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
    ישמשו דוגמא ויושלכו לכלא לקנס שמן לסגירת החברה,ויעבדו בניקוי רחובות העיר.
  • 2.
    רוסקי המרוסק 28/02/2022 19:29
    הגב לתגובה זו
    גנבים ממוצא מזרחי , ערבים בני דת משה
  • 1.
    חברה שמשיגה הכל בכח ובכסף שלה (ל"ת)
    מלכה 28/02/2022 19:05
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".