מנהלים בקבוצת הבנייה גבאי חשודים בעבירות מס
עבירות מס מנהלי חברת בנייה חשודים באי דיווח על הכנסות ממכירת דירות ומרכישת דירות לעצמם במחיר מופחת. בית משפט השלום בראשון לציון התיר לפרסם את שמותיהם של ארבעה מנהלים בחברת הבנייה "גבאי ייזום וביצוע בע"מ", החשודים בעבירות מס. החשודים הם אלי גבאי, בעל מניות מטעם החברה; מיה גבאי-טובול, מנכ"לית החברה; אורית טירר-גבאי, סמנכ"לית השיווק והמכירות; ורועי פפר, מנהל מכירות בחברה. שלושה מארבעת החשודים הם אחים וילדיו של יו"ר החברה. אגרות החוב של הקבוצה נסחרות בבורסה. החשדות האמורים מתייחסים לחברה הפרטית.
במהלך חקירה סמויה שניהלה היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים (יחידת "יהלום"), עלה החשד כי המנהלים ביצעו הנמכה של מחירי דירות ששיווקה החברה, ערכו חוזים כוזבים לעניין שווי העסקאות, דיווחו דיווחים כוזבים למס הכנסה ומיסוי מקרקעין אודות שווי העסקאות, וקיבלו תשלום במזומן בניגוד לחוק עבור ההפרש בין השווי המדווח לתמורה האמיתית.
>>> רשם חשבוניות פיקטיביות ב-2.2 מיליון שקל. זה העונש שקיבל
בנוסף, התגלו במהלך החקירה ראיות לכך שחלק מהמנהלים אף רכשו דירות מהחברה עבור עצמם, תוך הנמכת שווי הנכסים ודיווח כוזב לרשות המסים על העסקאות. מהחקירה עולה כי שלושה מתוך ארבעת החשודים רכשו דירות 5 חדרים בגודל של 129 מ"ר בבניין שבנתה החברה ברחוב ארבר 13 בתל-אביב תמורת סכום של 2,050,000 - 2,125,000 ₪, המשקף שווי של כ-16 אלף ₪ למ"ר. זאת, כאשר יתר הדירות בבניין נמכרו לפי שווי של 21 - 36 אלף ₪ למ"ר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן עלה החשד כי הדירות נמכרו למנהלים בחברה בידיעה ובהסכמה שכל דירה תפוצל לשתי דירות נפרדות, כאשר עלות הבניה והפיצול תהיה על חשבון החברה. כך יצא שבמחיר של קצת יותר משני מיליון שקלים, קיבל כל אחד משלושת המנהלים החשודים בעבירה זו שתי דירות בתל אביב, עם חניה ומחסן צמודים. בידי היחידה החוקרת נתונים בנוגע לביצוע עסקאות נוספות של אותם חשודים מול חברות אחרות בשליטתם, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שמימש זכות לרכישת נכס (במקרה הזה דירה) במחיר הנמוך ממחיר השוק, והפחתת המחיר נובעת מהיותו בעל שליטה או קרובו, ידווח על ההפרש שבין המחיר ששילם לבין שווי השוק כהכנסה בדוח השנתי שלו לפי סעיף 2(4) לפקודה. על פי חומר הראיות שנאסף החשודים לא כללו בדוחות שהגישו הכנסה זו. החשודים נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
- 8.יליד הארץ 05/03/2022 18:48הגב לתגובה זולבדוק את כל המכירות בכמה ולמי,לאסוף לכתבי אישום קשים ולהרוס את החברה הזאת עד הסוף.
- 7.בתור גנבים אתם כאילו טפשים אז יזמים ?? (ל"ת)מפחיד 02/03/2022 18:59הגב לתגובה זו
- 6.ש 01/03/2022 08:44הגב לתגובה זוכר פורה למושחתים ונוכלים זוהי מדינת ישראל
- 5.חברה של גנבים (ל"ת)אנונימי 01/03/2022 00:18הגב לתגובה זו
- יליד הארץ 05/03/2022 18:51הגב לתגובה זויחסי אנוש הגרועים בעולם השקר הוא לב החיים המסריחים שלהם,בעיקר של מנהל עיר היין,ימח שמם וזיכרם.
- 4.צחי 28/02/2022 21:42הגב לתגובה זולפני חודש כתבה בערוץ 13 על פרויקט בתל אביב. עכשיו זה. מחכים לסיפור הבא. הקארמה עושה את שלה.
- 3.דב בירן 28/02/2022 19:50הגב לתגובה זוהגיע הזמן שאנשים שהמירמה היא לחם חוקם שידעו שהכלא מחכה להם לכמה שנים. הגיע הזמן להלחם בכסף השחור, ומצד שני להקל ממיסים .
- יליד הארץ 05/03/2022 18:52הגב לתגובה זוישמשו דוגמא ויושלכו לכלא לקנס שמן לסגירת החברה,ויעבדו בניקוי רחובות העיר.
- 2.רוסקי המרוסק 28/02/2022 19:29הגב לתגובה זוגנבים ממוצא מזרחי , ערבים בני דת משה
- 1.חברה שמשיגה הכל בכח ובכסף שלה (ל"ת)מלכה 28/02/2022 19:05הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
