מנהלים בקבוצת הבנייה גבאי חשודים בעבירות מס
עבירות מס מנהלי חברת בנייה חשודים באי דיווח על הכנסות ממכירת דירות ומרכישת דירות לעצמם במחיר מופחת. בית משפט השלום בראשון לציון התיר לפרסם את שמותיהם של ארבעה מנהלים בחברת הבנייה "גבאי ייזום וביצוע בע"מ", החשודים בעבירות מס. החשודים הם אלי גבאי, בעל מניות מטעם החברה; מיה גבאי-טובול, מנכ"לית החברה; אורית טירר-גבאי, סמנכ"לית השיווק והמכירות; ורועי פפר, מנהל מכירות בחברה. שלושה מארבעת החשודים הם אחים וילדיו של יו"ר החברה. אגרות החוב של הקבוצה נסחרות בבורסה. החשדות האמורים מתייחסים לחברה הפרטית.
במהלך חקירה סמויה שניהלה היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים (יחידת "יהלום"), עלה החשד כי המנהלים ביצעו הנמכה של מחירי דירות ששיווקה החברה, ערכו חוזים כוזבים לעניין שווי העסקאות, דיווחו דיווחים כוזבים למס הכנסה ומיסוי מקרקעין אודות שווי העסקאות, וקיבלו תשלום במזומן בניגוד לחוק עבור ההפרש בין השווי המדווח לתמורה האמיתית.
>>> רשם חשבוניות פיקטיביות ב-2.2 מיליון שקל. זה העונש שקיבל
בנוסף, התגלו במהלך החקירה ראיות לכך שחלק מהמנהלים אף רכשו דירות מהחברה עבור עצמם, תוך הנמכת שווי הנכסים ודיווח כוזב לרשות המסים על העסקאות. מהחקירה עולה כי שלושה מתוך ארבעת החשודים רכשו דירות 5 חדרים בגודל של 129 מ"ר בבניין שבנתה החברה ברחוב ארבר 13 בתל-אביב תמורת סכום של 2,050,000 - 2,125,000 ₪, המשקף שווי של כ-16 אלף ₪ למ"ר. זאת, כאשר יתר הדירות בבניין נמכרו לפי שווי של 21 - 36 אלף ₪ למ"ר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן עלה החשד כי הדירות נמכרו למנהלים בחברה בידיעה ובהסכמה שכל דירה תפוצל לשתי דירות נפרדות, כאשר עלות הבניה והפיצול תהיה על חשבון החברה. כך יצא שבמחיר של קצת יותר משני מיליון שקלים, קיבל כל אחד משלושת המנהלים החשודים בעבירה זו שתי דירות בתל אביב, עם חניה ומחסן צמודים. בידי היחידה החוקרת נתונים בנוגע לביצוע עסקאות נוספות של אותם חשודים מול חברות אחרות בשליטתם, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שמימש זכות לרכישת נכס (במקרה הזה דירה) במחיר הנמוך ממחיר השוק, והפחתת המחיר נובעת מהיותו בעל שליטה או קרובו, ידווח על ההפרש שבין המחיר ששילם לבין שווי השוק כהכנסה בדוח השנתי שלו לפי סעיף 2(4) לפקודה. על פי חומר הראיות שנאסף החשודים לא כללו בדוחות שהגישו הכנסה זו. החשודים נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
- 8.יליד הארץ 05/03/2022 18:48הגב לתגובה זולבדוק את כל המכירות בכמה ולמי,לאסוף לכתבי אישום קשים ולהרוס את החברה הזאת עד הסוף.
- 7.בתור גנבים אתם כאילו טפשים אז יזמים ?? (ל"ת)מפחיד 02/03/2022 18:59הגב לתגובה זו
- 6.ש 01/03/2022 08:44הגב לתגובה זוכר פורה למושחתים ונוכלים זוהי מדינת ישראל
- 5.חברה של גנבים (ל"ת)אנונימי 01/03/2022 00:18הגב לתגובה זו
- יליד הארץ 05/03/2022 18:51הגב לתגובה זויחסי אנוש הגרועים בעולם השקר הוא לב החיים המסריחים שלהם,בעיקר של מנהל עיר היין,ימח שמם וזיכרם.
- 4.צחי 28/02/2022 21:42הגב לתגובה זולפני חודש כתבה בערוץ 13 על פרויקט בתל אביב. עכשיו זה. מחכים לסיפור הבא. הקארמה עושה את שלה.
- 3.דב בירן 28/02/2022 19:50הגב לתגובה זוהגיע הזמן שאנשים שהמירמה היא לחם חוקם שידעו שהכלא מחכה להם לכמה שנים. הגיע הזמן להלחם בכסף השחור, ומצד שני להקל ממיסים .
- יליד הארץ 05/03/2022 18:52הגב לתגובה זוישמשו דוגמא ויושלכו לכלא לקנס שמן לסגירת החברה,ויעבדו בניקוי רחובות העיר.
- 2.רוסקי המרוסק 28/02/2022 19:29הגב לתגובה זוגנבים ממוצא מזרחי , ערבים בני דת משה
- 1.חברה שמשיגה הכל בכח ובכסף שלה (ל"ת)מלכה 28/02/2022 19:05הגב לתגובה זו
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
