ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר קיימה היום דיון בנושא תקציב המדינה לשנות הכספים 2021-2022. מסקירת מכון המחקר והמידע של הכנסת עולה כי לפי התחזית המקרו-כלכלית של משרד האוצר בתקציב המדינה, בשנים 2022-2021 צפויה צמיחה בשיעור של 5.1% ו-4.7%, בהתאמה. יעד הגירעון בשנים אלו הוא 6.8% בשנת 2021 ו-3.9% בשנת 2022. יחס חוב-תוצר צפוי להישאר ברמתו הנוכחית של כ-73%, לאחר שעלה באופן חד בשנת 2020 כתוצאה ממשבר הקורונה.

הצעת התקציב המקורי נטו לשנת 2021, כולל הוצאות קורונה ותשלום חובות, היא כ-609.1 מיליארד שקל ולשנת 2022 כ-562.9 מיליארד שקל, המהווה גידול של כ-22% ביחס לתקציב המקורי בשנת 2018. בחינת הצעת התקציב לשנים 2022-2021 לפי אשכולות מלמדת כי משקל תקציבי הביטחון ותשלומי הריבית בתקציב ירד, כך שהתפנו מקורות תקציביים לגידול בשיעור גבוה יותר בתקציבי המשרדים האזרחיים (כגון: משרד החינוך ומשרד הבריאות) וכן בתקציבי פיתוח תשתיות.

לפי הצעת התקציב, מוצע להעלות את יעד הגירעון בשנת 2021 לכ-6.8%, שמתוכו 3.8% הוא גירעון הנועד להתמודד עם הוצאות משבר הקורונה, ובשנת 2022 מוצע להעלות את יעד הגירעון לכ-3.9%, שמתוכו 0.4% נועד להתמודד עם הוצאות משבר הקורונה. כמו כן, מוצע כי ההתכנסות ליעד גירעון של 1.5% תהיה החל משנת 2026 ואילך, במקום בשנת 2024 כפי שקיים בחוק. מוצע כי התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בשנת 2021 יהיה 432.3 מיליארד שקל ובשנת 2022 - 452.5 מיליארד שקל, גידול בשיעור של כ-14% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2019.

הכנסות המדינה ממיסים ואגרות בשנת 2019 היו כ-317.4 מיליארד שקל, נמוכות מתחזית האוצר – כ-323.2 מיליארד שקל. בשנת 2020 הכנסות המדינה קטנו בשיעור של 1.7%, כתוצאה מהקיטון בפעילות הכלכלית בשנה זו שנבע ממשבר הקורונה. עם זאת, לפי תחזית משרד האוצר בשנים 2022-2021 צפוי גידול בהכנסות המדינה, כתלות בהתאוששות פעילות המשק בשנים אלו וסיום משבר הקורונה - כ-362.7 מיליארד שקל בשנת 2021 וכ-372.4 מיליארד שקל בשנת 2022. עוד על פי תחזיות האוצר, הייצוא צפוי לצמוח ב-6.9% בשנת 2021 וב-4.5% בשנת 2022.

• חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
• קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סכום הצעת התקציב הרגיל לשנת 2022 הוא כ-391.1 מיליארד שקל, גידול של כ-16% בהשוואה לתקציב הרגיל בשנת 2018. סעיפי ההוצאה הגדולים ביותר בשנת 2022 הם משרד החינוך (17.3%), משרד הביטחון (15.3%), העברות לביטוח הלאומי (12.8%), משרד הבריאות (11.2%), ותשלומי ריבית ועמלות (11%).

הגידולים העיקריים בתקציב 2022 בהשוואה לתקציב 2018 הם בסעיפים הבאים: תקציב משרד החינוך – גידול של כ-11.3 מיליארד שקל (20.2%), תקציב משרד הבריאות – גידול של כ-8.5 מיליארד שקל (24.1%), העברות לביטוח לאומי – גידול של כ-7.5 מיליארד שקל (17.7%) ותקציב משרד הביטחון – גידול של כ-5.8 מיליארד שקל (10.8%).

שר האוצר, אביגדור ליברמן פתח את הדיון: "הכי חשוב להדגיש שכלכלת ישראל עובדת וצומחת. חשוב להתחשב לכל הפרמטרים האובייקטיבים – קודם כל גביה, בנושא גביית מיסים אנחנו עולים על כל הציפיות. בנושא של נפח הפעילות בכרטיסי האשראי, זה שובר את כל השיאים. גם שמסתכלים על הדוחות הרבעונים של כל החברות הנסחרות בבורסה, הם נותנים תמונה ברורה מאוד. גם בנושא הייצוא, אנחנו שם במצב יותר מידי טוב – פלוס 13.2 מיליארד דולר בחצי שנה האחרונה, מצד אחד זה מאוד מעודד, מצד שני השקל חזק מידי וזה פוגע קודם כל ביצוא התעשייתי של מדינת ישראל. שום גידור ושום התערבות של בנק ישראל לא יכולה לעזור בזה.

• הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
• ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

"עוד מה מאפיין את התקציב הזה – הוא הכי חברתי שאי פעם התקבל במדינת ישראל, וגם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. שאני מסתכל על כל מה שכלול בחוק ההסדרים, ההיגיון של התקציב  הנוכחי הוא אותן רפורמות ושינויים מבניים שאמורים להכניס הכנסות למדינת ישראל ב-21-22. יש לחשוב גם על השנים 23-24, בהן נצטרך לתת מענה לקבוצות בחברה הישראלית שמקופחת, נוכח הסכמים קיבוציים שפג תוקפם ב-2019 לדעתי. עלות כל ההסכמים שמחכים לנו בדרך, ועובדי מנהל ומשק, מורים, מטפלות, רופאים, חיילים, הכל יחד זה 11 מיליארד שקל בהערכה זהירה. שלא יהיו שום אשליות בנידון, אי אפשר למצוא את הכסף, לכן אנחנו דוחים את כל המו"מ לשנת 2022, אז אנחנו מקווים להגיע להסכמים עם כל המגזרים ולתת לזה ביטוי בתחילת 23. ב-21-22 גם בנושאי גירעון וצמיחה נעמוד בכל היעדים, אפילו מעבר לזה.

"נקודה משמעותית היא ההחלטה העקרונית המהותית שקיבלנו, להשאיר את המשק פתוח ולא ללכת לסגרים ולנסות ולנהל את החיים לצד הקורונה. להכיל את החיים, לתת להם פרנסה ואוכל. אני מציע להסתכל על כל נושאי הסגרים, אני עוקב בקשב רב אחרי 2 מדינות שמתנהלות עם סגרים ממושכים והכי קשוחים, ניו זילנד ואוסטרליה – בימים האחרונים יש בניו זילנד התפרצות נוספת. צריך להבין שהתשובה לקורונה היא ב-2 מישורים: חיסונים והיגיינה בסיסית. הנושא של הסגרים לא עובד, והם פוגעים בצורה אנושה ביותר בכלכלה. הייתה קביעה בצרפת שממשלה יכולה לחייב עובדים לעבור חיסונים, ובמידה שלא רוצים גם לפטר אותם. כדאי לעשות הפקת לקחים בצורה רחבה.

"אני לא זוכר אי פעם שהוסיפו לבסיס תקציב מיליארד שקל, משרד הרווחה 700 מיליון שקל לבסיס התקציב, לא חיכינו אפילו לאישור, 150 מיליון שקל למאבק באלימות במשפחה הוספנו בשוטף. מיליארד שקל למשרד החינוך, מתוכם 700 מיליון שקל לבסיס התקציב. תקציב משרד הבט"פ תוספת של כמיליארד שקל, הגדלה של 1,100 שוטרים וחלק ניכר מהכסף למאבק במלחמה בפשיעה  במגזר הערבי. 300 מיליון שקל תוספת למענק השנתי לניצולי השואה, תוספת לנכים של 800 מיליון שקל, מיליארד לנכי צה"ל. תוכנית ממדים ללימודים בבסיס התקציב, ואני מקווה שהחוק יעבור בכנסת. גם מיגון הצפון – 5 מיליארד שקל לעשור הבא, וזה רק כמה דוגמאות מהתקציב הכי חברתי שאי פעם הכנסת אישרה.

"גם בנושא מנועי צמיחה, צעדים חסרי תקדים: מטרו של גוש דן, הכי גדול בתולדות המדינה, מקיף עשרות רשויות, כולל 10 תחנות תת קרקעיות. כל נושא בינה מלאכותית – תוספת של 550 מיליון שקל. בתחום התקשורת – פריסה של כל הסיבים האופטיים ע"י המדינה והסקטור הפרטי, בהשקעה של 6.8 מיליארד שקל ונוכל לחבר 2 מיליון איש לאינטרנט המהיר, כולל ישובים קטנים ודגש על הפריפריה. הוספנו גם תדרים חדשים של דור 5".

בהמשך לדברי שר האוצר, הציג הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס את עיקרי תקציב המדינה: "שמעתי הרבה אמירות שחוק ההסדרים הוא כבד, זה נכון שהוא כבד אבל כמה שהוא כבד הוא משמעותי ומטפל בדברים שהרבה שנים לא קיבלו טיפול. בתקציב הבא נצטרך כמו שאמר השר לקדם הסכמי שכר וכדומה, אבל גם לפתור  את הגרעון, וזו אחת הסיבות המרכזיות והחשיבות של מנועי צמיחה ופיתוח של המשק שבא לידי ביטוי ברפורמות. זה הזמן עם ריבית נמוכה, לביצוע יותר השקעות.

"הדרך בו הממשלה התמודדה עם הקורונה ואפשרה למשק לעבוד, מבחינה כלכלית, גרמה לזה שהנחות התקציב לא הורעו אלא אפילו השתפרו. לפחות בהיבט הזה, המדיניות של שמירה על משק פתוח תמכה רבות ואפשרה את מה שאנחנו הולכים לעשות בשנתיים הבאות. זה עלה כסף, גם בגל הרביעי השקענו מספר מיליארדים.

"ב-2020 הייתה נפילה של בהכנסות ממיסים, אבל ב-2021 אנחנו כבר עם עלייה משמעותית בהכנסות ממיסים, המשק יצא בצורה מאוד משמעותית מהמשבר. רואים את זה גם בנתוני הצמיחה, אנחנו צופים השנה מעל 6% צמיחה. לצד כך עדיין לא חזרנו לכמויות התוצר שלפני המשבר, אבל אנחנו בדרך לשם".

השר ליברמן: "צריך לשים לב לריבית, יכול להיות שכן תהייה עליית ריבית וזה אירוע משמעותי מבחינתנו".

גרדוס: "עדכנו את מגבלת ההוצאה כך שהתווספו לתקציב כ-14 מיליארד שקל, זה מה שמאפשר את השנה הזו שהוגדרה כשנת יציבות. אנחנו לא נעשה קיצוצים, אנחנו באים עם השקעות מאוד משמעותיות. אם לוקחים את זה לשנת 2023 והלאה, אני לא בטוח שקדימה נוכל להחזיק כזה כלל הוצאה, זה מאוד תלוי בקצב הצמיחה שיהיה פה. אם הוא יהיה מואץ אולי נוכל, אם לא נצטרך לשמור על קצב ההוצאה".

עוד הציג גרדוס את גובה ההוצאות המרכזיות בתקציב: תקציב החינוך לא כולל השכלה גבוה עומד על 69.7 מיליארד שקל, תקציב הביטחון - 59.8 מיליארד שקל, ביטוח לאומי - 50 מיליארד שקל, בריאות - 44.8 מיליארד שקל והחזרי ריבית - 42.9 מיליארד שקל.

גרדוס הציג כי התקציב כולל השקעות משמעותיות בפרויקטיי תשתיות, השקעות בתקציבי רווחה וחברה, ביטחון ומיגון, חינוך ועוד וציין: "הבנו שזה לא הזמן ולא נכון להעלות מיסים. העלאת שיעורי המס הייתה פוגעת בצמיחה, אנחנו רוצים לעשות צעדים שנכונים יותר למשק".

לעניין השינויים המבנים ציין גרדוס: "נשאלנו, גם פה, מה הקשר לתקציב, תביאו בנפרד, אני יכול להוכיח למה כל אחד מהשינויים קשור לתקציב, למקורות שמייצרות את התקציב, לתקציב השנה הבאה ולשנים הבאות. צריך להתחיל כבר עכשיו עם השינויים המבניים כדי לייצר את הצמיחה לשנים הבאות. שמעלים גיל פרישה לנשים ורוצים לתת כלים תומכים זה צריך להיעשות בתקציב, אי אפשר אחרת. שיוצאים לפרויקט כמו המטרו וצריך גם תכנון וגם תקצוב, פרויקט של 150 מיליארד שקל אז צריך לעשות את זה במסגרת התקציב".

כך סיכם גרדוס כי "גם פיסקלית וגם מבחינת רפורמות, אין חולק שזה אחד התקציבים הכי משמעותיים בשנים האחרונות, אני מקווה שהוא יצלח את כל המושכות פה ויוביל את המשק כמה שנים קדימה".

בהמשך נפתח הדיון לשאלות מצד חברי הכנסת.

ח"כ שלמה קרעי: "האוצר מציג תקציב שהוא מאוד שמח עליו, ושראש אג"ת מאוד שמח, האוכלוסיות החלשות כנראה מאוד חלשות. התקציב הזה מלא בפגיעה בחלשים. לדוגמא מס' גודש שבא להטיל מיסים על הפריפריה שבאה לבקר במרכז, שתושבי הטבעות המקומיות שמטיילים בתוך הטבעת וגורמים לגודש, לא משלמים. בסינגפור משלמים מס גודש על שימוש. במקום שהפריפריה תממן את תושבי ת"א צריך לעבור למודל כזה ולפתור את תושבי הפריפריה".

ח"כ אופיר כץ: "שר האוצר חזרת ואמרת כמה פעמים בעבר עם האמירה יהיו העלות מיסים. אנחנו יושבים על החוקים ורואים שיש כן העלאות במגוון חוקים. יש חוק שהשם שלו זה מס, מס הגודש. החוק הזה גרוע, הוא פגיעה אנושה בתושבי הפריפריה, זה לא שיש חלופה של תחבורה ציבורית לתושבים האלה, ועכשיו אתם מענישים אותם בכמעט 40 ₪ ליום. זה תושב שצריך בדיקה בבי"ח, זה תושב שעובד ואולי לומד בת"א".

ח"כ יעקב אשר: "הכרזת באופן ברור שלא יהיו מיסים, אלא לא רק שיש, אלא יש הרבה מאוד. בנושא של מוצרים חד פעמיים, אני לא זוכר כמה ב-20 שנותייך בכנסת טיפלת בבר קיימות של העולם, יש לי חשש שמדובר בבר קיימות של אגף תקציבים. גם השתייה המתוקה. מס גודש, מס השבחה על המטרו, כל אלה יפלו על הכי חלשים, חרדים, ערבים, והרבה אחרים. מילה זו מילה".