החל מהיום: המענקים יחושבו לפי ההכנסה הגבוהה ב-2018 ו-2019
רשות המסים מעדכנת הבוקר, כי החל מהיום מענקי הסיוע לעצמאים ושכירים בעלי שליטה (מענק סוציאלי), לשנת 2021, יחושבו לפי ההכנסה החייבת הגבוהה יותר בשנים 2018 או 2019 (לא עוד השוואה רק ל-2019). זאת בהמשך לתיקון לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה חדש) ולהשלמת ההיערכות המחשובית לצורך התאמת מערכת המענקים לחקיקה החדשה.
מהיום יוכלו הזכאים לפעול בהתאם למצב הדו"חות שלהם, אם הוגשו הדוחות השנתיים לשנת 2018 ולשנת 2019, והוגשה בקשה למענק שעמדה בתנאי הזכאות - מערכת המענקים של רשות המסים תערוך השוואה לשנים 2018 ו-2019 ותיתן השלמה (ככל שקיימת) למענק הגבוה יותר באופן אוטומטי. את הכסף יוכלו הזכאים לראות בחשבון הבנק שלהם לאחר כשני ימי עסקים.
ככמו כן, אם הוגש הדוח השנתי לשנת 2019 ללא עמידה בתנאי הזכאות בהתאם לחקיקה המקורית טרם התיקון - תתאפשר מעתה הגשת בקשה למענק באזור האישי של רשות המסים, אשר ישולם עפ"י הדוח השנתי ל- 2018 ככל שקיימת עמידה בתנאי הזכאות בשנה זו.אם הוגש הדוח השנתי לשנת 2018 בלבד – תתאפשר מעתה הגשת בקשה למענק באזור האישי של רשות המסים שיחושב על פי דו"ח 2018 ככול שקיימת עמידה בתנאי הזכאות.
- 1.הרצל 18/04/2021 21:24הגב לתגובה זוסימן שאלה גדול
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
