מצאה שותף: אמזון ובנק אוף אמריקה יציעו הלוואות לבעלי עסקים
אמזון מרחיבה את תוכנית ההלוואות לבעלי עסקים ומודיעה על שיתוף פעולה חדש עם בנק אוף אמריקה מריל לינץ'. השירות יקרא "Sources" ("מקורות") ויאפשר לבעלי עסקים קטנים לקבל הלוואה על מנת לפתוח חנות באמזון ולרכוש מלאי, תוך הקטנת הסיכון מצידה של אמזון.
ענקית הקמעונית מציעה שירותי הלוואות כבר משנת 2011, אך כעת מצאה את הפרטנרית שהיא חיפשה על מנת להרחיב את השירות ליותר עסקים ועם זאת לשמור על רמת סיכון סבירה. תוכנית ההלוואות פועלת במתכונת של "הזמנה בלבד", ומציעה הלוואות בטווח שבין 1,000 דולר ועד 750,000 דולר עם תנאי החזר של עד שנה לחברות שנתקלות בקשיים לגייס את הסכומים הדרושים על מנת להעביר את חנויתיהם לאמזון.
ביוני 2017 דיווחה אמזון כי היא נתנה הלוואות בהיקף של מיליארד דולר במהלך תקופת 12 החודשים האחרונים שקדמו לדיווח, וזאת בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר שניתנו במהלך כל ארבעת השנים הקודמים לדיווח.
על פי הדיווח, אמזון השקיעה מאמצים על מנת למתן את את ההתרחבות של תכנית ההלוואות ב-2017, וזאת כדי להבין טוב יותר את גודל הסיכון במתן אשראי בקנה מידה גבוה כל כך, ואף צמצמה את כח האדם המטפל בפניות הלקוחות. לשם המחשה, אמזון מעולם לא פרסמה את תכנית ההלוואות, ואישרה הלוואות רק למוכרים ותיקים אשר נזקקו לעזרה כספית נוספת. ככלל, תוכנית ההלוואות של אמזון לא הוקמה על מנת לייצר רווח מהריבית על ההלוואות, אלא כדי לתמוך בסוחרים ולייצר הכנסה גדולה יותר לאמזון מעמלות המכירה.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציין כי, תכנית ההלוואות אינה בהכרח האופציה הטובה ביותר עבור עסקים שכבר ביססו את עצמם בפלטפורמת המכירה של אמזון, בייחוד כאשר קיימות אלטרנטיבות אחרות אותן מציעות פייפאל ו-סקוור למשל, בהן הריבית נמוכה יותר מאשר אצל אמזון, שעומדת על בין 6% ל-14% בשנה. ועם זאת, שיתוף הפעולה עם בנק אוף אמריקה צפוי לייצר עניין מחודש בתוכנית, כאשר אמזון אך הגדילה ושלחה לראשונה ניוזלטר בנובמבר לכלל הלקוחות בנובמבר עם פרטי התוכנית ואפשרויות ההלוואה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
