אמאזון אמזון חבילה דואר
צילום: Istock

מצאה שותף: אמזון ובנק אוף אמריקה יציעו הלוואות לבעלי עסקים

שירות ההלוואות יקרא "Sources" ויציע הלוואות לבעלי עסקים על מנת שיקימו חנויות באמזון 
נועם בראל |

אמזון מרחיבה את תוכנית ההלוואות לבעלי עסקים ומודיעה על שיתוף פעולה חדש עם בנק אוף אמריקה מריל לינץ'. השירות יקרא "Sources" ("מקורות") ויאפשר לבעלי עסקים קטנים לקבל הלוואה על מנת לפתוח חנות באמזון ולרכוש מלאי, תוך הקטנת הסיכון מצידה של אמזון.

ענקית הקמעונית מציעה שירותי הלוואות כבר משנת 2011, אך כעת מצאה את הפרטנרית שהיא חיפשה על מנת להרחיב את השירות ליותר עסקים ועם זאת לשמור על רמת סיכון סבירה. תוכנית ההלוואות פועלת במתכונת של "הזמנה בלבד", ומציעה הלוואות בטווח שבין 1,000 דולר ועד 750,000 דולר עם תנאי החזר של עד שנה לחברות שנתקלות בקשיים לגייס את הסכומים הדרושים על מנת להעביר את חנויתיהם לאמזון.

ביוני 2017 דיווחה אמזון כי היא נתנה הלוואות בהיקף של מיליארד דולר במהלך תקופת 12 החודשים האחרונים שקדמו לדיווח, וזאת בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר שניתנו במהלך כל ארבעת השנים הקודמים לדיווח.

על פי הדיווח, אמזון השקיעה מאמצים על מנת למתן את את ההתרחבות של תכנית ההלוואות ב-2017, וזאת כדי להבין טוב יותר את גודל הסיכון במתן אשראי בקנה מידה גבוה כל כך, ואף צמצמה את כח האדם המטפל בפניות הלקוחות. לשם המחשה, אמזון מעולם לא פרסמה את תכנית ההלוואות, ואישרה הלוואות רק למוכרים ותיקים אשר נזקקו לעזרה כספית נוספת. ככלל, תוכנית ההלוואות של אמזון לא הוקמה על מנת לייצר רווח מהריבית על ההלוואות, אלא כדי לתמוך בסוחרים ולייצר הכנסה גדולה יותר לאמזון מעמלות המכירה.

נציין כי, תכנית ההלוואות אינה בהכרח האופציה הטובה ביותר עבור עסקים שכבר ביססו את עצמם בפלטפורמת המכירה של אמזון, בייחוד כאשר קיימות אלטרנטיבות אחרות אותן מציעות פייפאל ו-סקוור למשל, בהן הריבית נמוכה יותר מאשר אצל אמזון, שעומדת על בין 6% ל-14% בשנה. ועם זאת, שיתוף הפעולה עם בנק אוף אמריקה צפוי לייצר עניין מחודש בתוכנית, כאשר אמזון אך הגדילה ושלחה לראשונה ניוזלטר בנובמבר לכלל הלקוחות בנובמבר עם פרטי התוכנית ואפשרויות ההלוואה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: