הולמס פלייס, קרית אונו מועדון כושר ספורט אימון

צילום: שי כהן

הולמס פלייס רכשה את מועדון הכושר 'זאוס' ב-15 מיליון שקל

אחרי שרכשה את רשת גו אקטיב ומועדון גרייט שייפ, הרשת ממשיכה את מגמת ההתרחבות; 4,000 מנויים יצורפו להולמס פלייס

מורן ישעיהו | 24/01/2018 13:52 (2)

נושאים בכתבה הולמס פלייס חדר כושר ספורט

קבוצת הולמס פלייס מדווחת היום (ד') על השלמת רכישת מועדון הכושר "זאוס ספורט" ברמת גן, לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים אישר את הרכישה בתמורה ל-15.75 מיליון שקל.

המהלך מהווה המשך ישיר לאסטרטגיית הצמיחה של הקבוצה שהחלה עם רכישת רשת גו אקטיב המתחרה, אליה הצטרפו מועדון גרייט שייפ בהרצליה ותת הרשת אייקון פיטנס שעומדת לפתוח בקרוב באשדוד את המועדון החמישי שלה.

בכוונת החברה להסב את זאוס למועדון הולמס פלייס. 4,000 מנויי המועדון יצורפו לתוכנית הנאמנות של הולמס פלייס והחל מה-1.2 יוכלו להיכנס גם למועדונים אחרים ברחבי הארץ.

בנוסף, הולמס פלייס תשלם לזאוספורט בע"מ תוספת של 750 אלף שקל, אם ה-EBITDA המשוקללת של המועדון בגין התקופה החל מה-1 ביולי 2018 ועד ה-30 ביוני 2019, הינה לפחות 3 מיליון שקל. הרשת שבשליטת קרן גרין לנטרן בראשות ריצ'י האנטר נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים.

על פי דוחותיה הכספיים (שאינם מבוקרים) של זאוספורט לשנת 2016, הכנסות מועדון הכושר עמדו על 14.4 מיליון שקל, וה-EBITDA עמדה על 2 מיליון שקל. הולמס פלייס מעריכה כי לאחר מיצוי סינרגיות (בעיקר חיסכון בהוצאות מטה), ה-EBITDA של מועדון הכושר תעמוד על כ-3 מיליון שקל.

הולמס פלייס היא הרשת הגדולה ביותר בישראל למועדוני כושר בישראל, ומפעילה 35 מועדונים בפריסה ארצית, 111 אלף מנויים ו–20 מתקני כושר נוספים במוסדות ותאגידים חיצונים שונים. בדצמבר 2017 השלימה החברה את הנפקת המניות הראשונה לציבור, וגייסה סך כולל של כ-101.7 מיליון שקל לפי שווי כולל של כ-236 מיליון שקל.

קרן שתוי, מנכ"ל קבוצת הולמס פלייס: "אנו שמחים מאוד עם השלמת רכישה אסטרטגית נוספת זו, ובדעתנו להמשיך ולבחון הזדמנויות צמיחה נוספות. זאוס, כמו גם יתר הרכישות שביצענו ושנבצע בעתיד, יוסבו במהירות למועדוני הולמס פלייס על פי הסטנדרטים הנהוגים בקבוצת הולמס פלייס ובמטרה להמשיך ולמנף את כוח המותג שלנו, שהינו המוביל בשוק".

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
דני 25/01/2018 04:31
הגב לתגובה זו
כבר 5 שנים שאני רוצה לעשות מנוי אך המחירים גבוהים. זה יוצא לשנה כל הכסף שאני מקבל וברור שבשביל אחד שלא עובד זה בלתי אפשרי לקנות מנוי
דן 26/01/2018 17:39
הגב לתגובה זו
בטלן

צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)

הדס ברטל | 10/11/2025 14:03

נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.

קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות

מנדי הניג | 10/11/2025 13:36

נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ' תקציב גירעון

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי

להמשך הכתבה לחץ כאן