סקר: 34.4% מהישראלים לא יודעים מה הריבית שהם משלמים על המינוס
סקר שנערך בבנק אוצר החייל יחד עם 'מחקרי הגל החדש' מעלה שאזרחים רבים בישראל נמצאים במצב של מינוס בבנק (אוברדראפט) ומודים כי מדובר בהתנהלות כלכלית לא נכונה.
34% מהישראלים נמצאים באוברדראפט כאשר 23% מתוכם נמצאים בו חלק גדול מהחודש. מהסקר עולה גם כי על הגיל המינוס בבנק מתרחב. גילאי השיא בכניסה למינוס הם גילאיי 45-54, 39.3% מהאוכלוסייה בישראל נמצאים במינוס קבוע בבנק ו- 46.4% מהם מעידים על עצמם כי הם נמצאים במינוס בגלל התנהלות כללית שגויה (52.2% לא יודעים מהי הריבית אותה הם משלמים על המינוס).
באוכלוסיה הכללית 34.4% מהישראלים אינם יודעים מה הריבית אותה הם משלמים עבור ההלוואה מהבנק. עוד עולה כי אין קשר בין גובה ההכנסה למינוס בבנק, כ-34.8% מאלה שהגדירו את עצמם כבעלי הכנסה שהינה "הרבה מעל הממוצע" , נמצאים במינוס כל חודש וחודש.
31.7% מהנשאלים הסבירו כי אירוע יוצא דופן כגון אירוע משפחתי, טיול או מחלה גרם למינוס ו-39.1% מודים שהמינוס נגרם בגלל התנהלות כלכלית לא נכונה בה נקטו לאורך זמן. מעל ל-5% מהישראלים מודים כי אינם יודעים את הסיבה בגינם הם נכנסו למינוס. 70.2% מהנשאלים טענו כי הם מתכוונים לנסות ולסגור את המינוס באמצעות צמצום ההוצאות החודשיות שלהם ולא על ידי הגדלת ההכנסה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
