סקר: 34.4% מהישראלים לא יודעים מה הריבית שהם משלמים על המינוס

35% מאלו שמשתכרים "הרבה מעל הממוצע" נמצאים במינוס קבוע. רוב מהחורגים מתכוונים לשפר את מצבם על ידי צמצום ההוצאות ולא על ידי הגדלת ההכנסה
ג'וש דוקרקר |

סקר שנערך בבנק אוצר החייל יחד עם 'מחקרי הגל החדש' מעלה שאזרחים רבים בישראל נמצאים במצב של מינוס בבנק (אוברדראפט) ומודים כי מדובר בהתנהלות כלכלית לא נכונה.

34% מהישראלים נמצאים באוברדראפט כאשר 23% מתוכם נמצאים בו חלק גדול מהחודש. מהסקר עולה גם כי על הגיל המינוס בבנק מתרחב. גילאי השיא בכניסה למינוס הם גילאיי 45-54, 39.3% מהאוכלוסייה בישראל נמצאים במינוס קבוע בבנק ו- 46.4% מהם מעידים על עצמם כי הם נמצאים במינוס בגלל התנהלות כללית שגויה (52.2% לא יודעים מהי הריבית אותה הם משלמים על המינוס).

באוכלוסיה הכללית 34.4% מהישראלים אינם יודעים מה הריבית אותה הם משלמים עבור ההלוואה מהבנק. עוד עולה כי אין קשר בין גובה ההכנסה למינוס בבנק, כ-34.8% מאלה שהגדירו את עצמם כבעלי הכנסה שהינה "הרבה מעל הממוצע" , נמצאים במינוס כל חודש וחודש.

31.7% מהנשאלים הסבירו כי אירוע יוצא דופן כגון אירוע משפחתי, טיול או מחלה גרם למינוס ו-39.1% מודים שהמינוס נגרם בגלל התנהלות כלכלית לא נכונה בה נקטו לאורך זמן. מעל ל-5% מהישראלים מודים כי אינם יודעים את הסיבה בגינם הם נכנסו למינוס. 70.2% מהנשאלים טענו כי הם מתכוונים לנסות ולסגור את המינוס באמצעות צמצום ההוצאות החודשיות שלהם ולא על ידי הגדלת ההכנסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.