צמצום בגרעון המסחרי מתחילת השנה: נמשכת העלייה ביצוא הסחורות לארצות הברית ואסיה
בחודשים ינואר-ספטמבר 2009 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-30.5 מיליארד דולר. 37% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 21% מארצות אסיה, 13% מארצות הברית ו-29% הנותרים מיתר ארצות העולם. כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר השנה ב-25.6 מיליארד דולר. מסכום זה, היווה יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי 29%, היצוא לארצות הברית 33%, היצוא לארצות אסיה 15% ו-23% הנותרים ליתר ארצות העולם.
הגירעון המסחרי (ללא יהלומים) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2009 ב-4.9 מיליארד דולר (באותם חודשים בשנת 2008 הסתכם הגירעון ב-10.9 מיליארד דולר). באותה תקופה, היה הגירעון (ללא יהלומים) של 3.9 מיליארד דולר בסחר הסחורות עם ארצות האיחוד האירופי. הגירעון (ללא יהלומים) עם ארצות אסיה הסתכם באותם חודשים ב-2.4 מיליארד דולר ועם יתר ארצות העולם הגירעון הסתכם ב-3.0 מיליארד דולר.
הירידה בגירעון המסחרי עם יתר ארצות העולם נובע בעיקר מירידה ביבוא חומרי אנרגיה וחומרי גלם אחרים. מבין כל הקבוצות, רק בקבוצת הארצות של האיחוד האירופי חל גידול בגירעון לעומת שנת 2008. באותה תקופה נרשם עודף של 4.5 מיליארד דולר במאזן המסחרי (ללא יהלומים) עם ארצות הברית (3.4 מיליארד דולר בינואר-ספטמבר 2008).
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 19.5% בחישוב שנתי ביבוא הסחורות ביולי- ספטמבר 2009. זאת, לאחר ירידה של 9.6% בחישוב שנתי באפריל- יוני 2009. היבוא מארצות האיחוד האירופי עלה, על פי נתוני המגמה, ב-2.1% בממוצע לחודש (28.7% בחישוב שנתי) ביולי-ספטמבר 2009, בהמשך לעלייה של 4.7% באפריל- יוני 2009.
היבוא מארצות הברית עלה ב-2.6% בחישוב שנתי, ביולי- ספטמבר, לאחר ירידה של 14.0% בחישוב שנתי בחודשים אפריל- יוני. יבוא הסחורות מארצות אסיה טיפס ביולי? ספטמבר ב-1.8% בממוצע לחודש (23.9% בחישוב שנתי). זאת, לאחר ירידה של 16.5% בחודשים אפריל- יוני 2009. היבוא מקבוצת יתר ארצות העולם עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-4.0% בממוצע לחודש (60.8% בחישוב שנתי). זאת, בהמשך לעלייה של 1.1% בחישוב שנתי, באפריל- יוני 2009.
בנוגע ליצוא מציינים בלמ"ס כי יצוא הסחורות, למעט יהלומים, רשם עליה ביולי- ספטמבר ב-20.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 15.5% בחישוב שנתי בחודשים אפריל- יוני 2009. פירוט לפי קבוצת ארצות מראה שהיצוא לארצות הברית עלה ביולי- ספטמבר 2009 ב-2.1% בממוצע לחודש (28.4% בחישוב שנתי) בהמשך לעלייה 2.0% של בממוצע לחודש (27.1% בחישוב שנתי) באפריל- יוני 2009.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
