צמצום בגרעון המסחרי מתחילת השנה: נמשכת העלייה ביצוא הסחורות לארצות הברית ואסיה
בחודשים ינואר-ספטמבר 2009 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-30.5 מיליארד דולר. 37% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 21% מארצות אסיה, 13% מארצות הברית ו-29% הנותרים מיתר ארצות העולם. כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר השנה ב-25.6 מיליארד דולר. מסכום זה, היווה יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי 29%, היצוא לארצות הברית 33%, היצוא לארצות אסיה 15% ו-23% הנותרים ליתר ארצות העולם.
הגירעון המסחרי (ללא יהלומים) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2009 ב-4.9 מיליארד דולר (באותם חודשים בשנת 2008 הסתכם הגירעון ב-10.9 מיליארד דולר). באותה תקופה, היה הגירעון (ללא יהלומים) של 3.9 מיליארד דולר בסחר הסחורות עם ארצות האיחוד האירופי. הגירעון (ללא יהלומים) עם ארצות אסיה הסתכם באותם חודשים ב-2.4 מיליארד דולר ועם יתר ארצות העולם הגירעון הסתכם ב-3.0 מיליארד דולר.
הירידה בגירעון המסחרי עם יתר ארצות העולם נובע בעיקר מירידה ביבוא חומרי אנרגיה וחומרי גלם אחרים. מבין כל הקבוצות, רק בקבוצת הארצות של האיחוד האירופי חל גידול בגירעון לעומת שנת 2008. באותה תקופה נרשם עודף של 4.5 מיליארד דולר במאזן המסחרי (ללא יהלומים) עם ארצות הברית (3.4 מיליארד דולר בינואר-ספטמבר 2008).
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 19.5% בחישוב שנתי ביבוא הסחורות ביולי- ספטמבר 2009. זאת, לאחר ירידה של 9.6% בחישוב שנתי באפריל- יוני 2009. היבוא מארצות האיחוד האירופי עלה, על פי נתוני המגמה, ב-2.1% בממוצע לחודש (28.7% בחישוב שנתי) ביולי-ספטמבר 2009, בהמשך לעלייה של 4.7% באפריל- יוני 2009.
היבוא מארצות הברית עלה ב-2.6% בחישוב שנתי, ביולי- ספטמבר, לאחר ירידה של 14.0% בחישוב שנתי בחודשים אפריל- יוני. יבוא הסחורות מארצות אסיה טיפס ביולי? ספטמבר ב-1.8% בממוצע לחודש (23.9% בחישוב שנתי). זאת, לאחר ירידה של 16.5% בחודשים אפריל- יוני 2009. היבוא מקבוצת יתר ארצות העולם עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-4.0% בממוצע לחודש (60.8% בחישוב שנתי). זאת, בהמשך לעלייה של 1.1% בחישוב שנתי, באפריל- יוני 2009.
בנוגע ליצוא מציינים בלמ"ס כי יצוא הסחורות, למעט יהלומים, רשם עליה ביולי- ספטמבר ב-20.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 15.5% בחישוב שנתי בחודשים אפריל- יוני 2009. פירוט לפי קבוצת ארצות מראה שהיצוא לארצות הברית עלה ביולי- ספטמבר 2009 ב-2.1% בממוצע לחודש (28.4% בחישוב שנתי) בהמשך לעלייה 2.0% של בממוצע לחודש (27.1% בחישוב שנתי) באפריל- יוני 2009.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
