גזית גלוב: הרווח זינק ל-267 מיליון שקלים, ההכנסות צמחו ב-7%

מיכאל בר חיים, מנכ"ל גזית גלוב: "על אף המיתון העולמי, קבוצת גזית גלוב ממשיכה לשמור על יציבות בתפוסות בכל הטריטוריות בהן אנו פועלים"
עינת פז-פרנקל |

גזית גלוב דיווחה היום (יום ג') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2009. הרווח הנקי (המיוחס לבעלי המניות) זינק והסתכם בכ-267 מיליון שקלים, גידול של כ- 18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

סך הכנסותיה של גזית גלוב עלה ממיליארד שקלים ברבעון הראשון של 2008 ל- 1.1 מיליארד שקלים ברבעון הראשון של 2009, גידול של כ-7%.

ה- funds from operation, אחד המדדים המקובלים בענף הנדל"ן המניב, הסתכם בכ- 163 מיליון שקלים, לעומת כ- 52 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

"אנו שבעי רצון כי על אף המיתון העולמי, קבוצת גזית גלוב ממשיכה לשמור על יציבות מרשימה בפעילות הליבה שלה אשר באה לידי ביטוי בין היתר ביציבות התפוסות בכל הטריטוריות בהן אנו פועלים", מיכאל בר חיים, מנכ"ל החברה, מסר. "במהלך הרבעון הצגנו שיפור בכל הפרמטרים העיקריים כולל ההכנסות מהשכרה, NOI, F.F.O ורווח נקי. אנו רואים ביכולת הקבוצה לשמור בתקופה זו על יציבות עסקיה תוך כדי ייצור תזרים מזומנים משמעותי עובדה הממחישה את איתנותה וחוזקה של פעילות הליבה שלה והסיבה העיקרית להגדלת אחזקתנו בחברות הבנות כפי שעשינו בשנה האחרונה. במקביל, אנו ממשיכים לבחון כל העת הזדמנויות עסקיות חדשות ואטרקטיביות שתקופה זו טומנת בחובה ולא נהסס לפעול ולבצע עסקאות אשר יתרמו להגדלה עתידית של תזרימי המזומנים של החברה."

ההכנסות מהשכרה וה- net operating income צמחו בשיעור של כ- 9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בנטרול הפרשי עיתוי הסתכם בכ- 209 מיליון שקלים לעומת כ- 144 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

לקבוצה יתרות נזילות וקווי אשראי מאושרים בלתי מנוצלים בהיקף של כ- 5.1 מיליארד שקלים. בנוסף, לחברת הבת אטריום יתרת מזומנים שמסתכמת בכ- 1.05 מיליארד אירו.

דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד לרבעון השני של 0.36 שקלים למניה, המשקף קצב שנתי של 1.44 שקלים למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.