פרשת ויטה פרי גליל נמשכת: מנכ"לה לשעבר הגיש בקשת פירוק נגד חברת האחזקות

זאת על סמך חוב שחייבת לו החברה בשל העסקתו כמנכ"ל בסך כולל של למעלה מ-1 מיליון שקל. בנוסף לכך, ההסכם למכירת החברה לזכי שלום נדחה על ידי 'ויטה פרי גליל' זאת בעקבות מחלוקת על ערבויות
מאיה זיסר |

המנכ"ל לשעבר של תשלובת ויטה פרי גליל, זאב בירנבוים, הגיש היום (ה') בקשת פירוק נגד חברת האחזקות של התשלובת - חברת ויטה-פרי גליל בע"מ לבית משפט המחוזי בתל-אביב. זאת על סמך חוב, שחייבת לו החברה הציבורית בגין העסקתו כמנכ"ל בסך כולל של למעלה ממיליון שקל. סכום החוב כולל בין היתר, תשלומים שהחברה הציבורית נותרה חייבת לו בגין שכר עבודה, ניכויים למס הכנסה, ביטוח לאומי ובריאות שנוכו משכורתו, אך לא שולמו בפועל, וכן תנאיי פרישה, בהתאם להסכם העבודה שנחתם עימו.

בבקשת הפירוק מיוצג מר בירנבוים ע"י עו"ד דורון סטריקובסקי, עו"ד חני ברוך ועו"ד עידן מילר ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת&י. וולף ושות'.

בבקשתו טוען מר בירנבוים כי "לא רק שפיטוריו המיידים והמפתיעים במהלך חודש ינואר אחרון נעשו בחוסר תום לב, תוך פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו כמנהל בכיר במשק הישראלי, אלא שחרף פניות מרובות אל נציגי התשלובת נמנעו אלה מלהסדיר את חובה של התשלובת כלפיו, הגם שחוב זה כלל איננו שנוי במחלוקת". זאת בניגוד לעובדים אחרים של החברה הציבורית, אשר קיבלו, עם הפסקת עבודתם, את מלוא שכרם והתנאים הסוציאליים המגיעים להם.

עוד טוען בירנבוים בבקשתו כי "חרף ניסיונות הבראה ותוכניות התייעלות וצמיחה מסיביות, שיישם בתקופת כהונתו כמנכ"ל התשלובת, ועליהן זכה לשבחים רבים (לרבות מדירקטוריון החברה הציבורית) תוכניות אשר אף הגדילו משמעותית את הרווחיות התפעולית של התשלובת והעמידו אותה על עודף תזרימי שנתי (לפני הוצאות מימון) בסך של כ-25 מיליון שקל, ניצבה התשלובת, ערב פיטוריו של מר בירנבוים, על סף קריסה מוחלטת, עקב כישלונם של בעלי השליטה בתשלובת לגרום לכך, שהתשלובת תישא בהוצאות המימון הכבדות שרבצו עליה".

בירנבוים מציין כי בתקופת כהונתו "עברה החברה מרווח תפעולי שלילי ו-EBIDTA שלילית ברבעון השני של 2004 לרווח תפעולי חיובי קבוע שנתי בשיעורים הנעים בין 7% - 5% ממחזור המכירות ו-EBIDTA חיובית קבועה של כ-10% ממחזור המכירות של החברה".

על פי נתוני התשלובת עצמה ודו"חות כספיים של התשלובת, נכון למועד בו הורה בית משפט המחוזי בחיפה על מתן צו לכינוס נכסים על נכסי החברות הבנות לבקשת הבנקים, עמדו לחברה הציבורית חובות בסכומים של מאות מיליוני שקלים, לרבות כלפי בעלי תפקיד מטעמה.

עוד אומר בירנבוים בבקשתו כי "לאחר מכירת פעילותן של החברות הבנות לידי חברת קורופליי (בעלי רשת חנויות המזון חצי חינם), בבעלות זכי שלום יחד עם כוונתה של החברה הציבורית לוותר על סימני המסחר בתשלובת ויטה, שעודם מצויים ברשותה, תתרוקן החברה מנכסיה המיידים ולא יהא בידה לפרוע את מלוא חובותיה לנושיה".

בנסיבות אלה, טוען מר בירנבוים, כי "אינו יכול להשלים עם מצב בו נושי החברות הבנות, הבנקים וקבוצות משקיעים עוסקים במכירת חיסול של נכסי התשלובת והחברה הציבורית, מבלי שקולו, כמו גם קולותיהם של נושים ישירים נוספים של החברה הציבורית, ישמע, ולכן לא נותרה בידו הברירה אלה לפנות בבקשה לפירוק החברה הציבורית".

ההסכם למכירת החברה לזכי שלום נדחתה על ידי 'ויטה פרי גליל' זאת בעקבות מחלוקת על ערבויות

באסיפת בעלי המניות של חברת 'ויטה פרי גליל' הוחלט על דחיית ההסכם בין המנהל המיוחד שמונה לחברה, עופר אטיאס, לבין חברת חצי חינם. בהסכם שנדחה נקבע כי הוא יחייב את אישור בעלי המניות החברה הציבורית. ההחלטה לדחות את ההסכם, התקבלה בעקבות המחלוקת שהתעוררה סביב משמעות וויתור הבנקים על ערבות חברה ציבורית לחובות החברות הבנות.

אלכס קיסרי, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, הקציב לשני הצדדים שבוע לליבון המחלוקת ולהגעה להסכמה בנושא. אם לא יגיעו הצדדים להסכמה, ההסכם עלול להתבטל והליך המכירה יתקיים מחדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.