פרשת ויטה פרי גליל נמשכת: מנכ"לה לשעבר הגיש בקשת פירוק נגד חברת האחזקות
המנכ"ל לשעבר של תשלובת ויטה פרי גליל, זאב בירנבוים, הגיש היום (ה') בקשת פירוק נגד חברת האחזקות של התשלובת - חברת ויטה-פרי גליל בע"מ לבית משפט המחוזי בתל-אביב. זאת על סמך חוב, שחייבת לו החברה הציבורית בגין העסקתו כמנכ"ל בסך כולל של למעלה ממיליון שקל. סכום החוב כולל בין היתר, תשלומים שהחברה הציבורית נותרה חייבת לו בגין שכר עבודה, ניכויים למס הכנסה, ביטוח לאומי ובריאות שנוכו משכורתו, אך לא שולמו בפועל, וכן תנאיי פרישה, בהתאם להסכם העבודה שנחתם עימו.
בבקשת הפירוק מיוצג מר בירנבוים ע"י עו"ד דורון סטריקובסקי, עו"ד חני ברוך ועו"ד עידן מילר ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת&י. וולף ושות'.
בבקשתו טוען מר בירנבוים כי "לא רק שפיטוריו המיידים והמפתיעים במהלך חודש ינואר אחרון נעשו בחוסר תום לב, תוך פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו כמנהל בכיר במשק הישראלי, אלא שחרף פניות מרובות אל נציגי התשלובת נמנעו אלה מלהסדיר את חובה של התשלובת כלפיו, הגם שחוב זה כלל איננו שנוי במחלוקת". זאת בניגוד לעובדים אחרים של החברה הציבורית, אשר קיבלו, עם הפסקת עבודתם, את מלוא שכרם והתנאים הסוציאליים המגיעים להם.
עוד טוען בירנבוים בבקשתו כי "חרף ניסיונות הבראה ותוכניות התייעלות וצמיחה מסיביות, שיישם בתקופת כהונתו כמנכ"ל התשלובת, ועליהן זכה לשבחים רבים (לרבות מדירקטוריון החברה הציבורית) תוכניות אשר אף הגדילו משמעותית את הרווחיות התפעולית של התשלובת והעמידו אותה על עודף תזרימי שנתי (לפני הוצאות מימון) בסך של כ-25 מיליון שקל, ניצבה התשלובת, ערב פיטוריו של מר בירנבוים, על סף קריסה מוחלטת, עקב כישלונם של בעלי השליטה בתשלובת לגרום לכך, שהתשלובת תישא בהוצאות המימון הכבדות שרבצו עליה".
בירנבוים מציין כי בתקופת כהונתו "עברה החברה מרווח תפעולי שלילי ו-EBIDTA שלילית ברבעון השני של 2004 לרווח תפעולי חיובי קבוע שנתי בשיעורים הנעים בין 7% - 5% ממחזור המכירות ו-EBIDTA חיובית קבועה של כ-10% ממחזור המכירות של החברה".
על פי נתוני התשלובת עצמה ודו"חות כספיים של התשלובת, נכון למועד בו הורה בית משפט המחוזי בחיפה על מתן צו לכינוס נכסים על נכסי החברות הבנות לבקשת הבנקים, עמדו לחברה הציבורית חובות בסכומים של מאות מיליוני שקלים, לרבות כלפי בעלי תפקיד מטעמה.
עוד אומר בירנבוים בבקשתו כי "לאחר מכירת פעילותן של החברות הבנות לידי חברת קורופליי (בעלי רשת חנויות המזון חצי חינם), בבעלות זכי שלום יחד עם כוונתה של החברה הציבורית לוותר על סימני המסחר בתשלובת ויטה, שעודם מצויים ברשותה, תתרוקן החברה מנכסיה המיידים ולא יהא בידה לפרוע את מלוא חובותיה לנושיה".
בנסיבות אלה, טוען מר בירנבוים, כי "אינו יכול להשלים עם מצב בו נושי החברות הבנות, הבנקים וקבוצות משקיעים עוסקים במכירת חיסול של נכסי התשלובת והחברה הציבורית, מבלי שקולו, כמו גם קולותיהם של נושים ישירים נוספים של החברה הציבורית, ישמע, ולכן לא נותרה בידו הברירה אלה לפנות בבקשה לפירוק החברה הציבורית".
ההסכם למכירת החברה לזכי שלום נדחתה על ידי 'ויטה פרי גליל' זאת בעקבות מחלוקת על ערבויות
באסיפת בעלי המניות של חברת 'ויטה פרי גליל' הוחלט על דחיית ההסכם בין המנהל המיוחד שמונה לחברה, עופר אטיאס, לבין חברת חצי חינם. בהסכם שנדחה נקבע כי הוא יחייב את אישור בעלי המניות החברה הציבורית. ההחלטה לדחות את ההסכם, התקבלה בעקבות המחלוקת שהתעוררה סביב משמעות וויתור הבנקים על ערבות חברה ציבורית לחובות החברות הבנות.
אלכס קיסרי, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, הקציב לשני הצדדים שבוע לליבון המחלוקת ולהגעה להסכמה בנושא. אם לא יגיעו הצדדים להסכמה, ההסכם עלול להתבטל והליך המכירה יתקיים מחדש.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
