שוק הנדל"ן חי ובועט: שכר הדירה בישראל זינק ב-16% ברבעון הראשון, התשואה הממוצעת - פחות מ-4%

דמי השכירות עולים גם באזורים בהם לא נרשמה עלייה במחירי הדירות למכירה. איפה ניתן לשכור דירה ב-1200 שקלים לחודש? ומה השכר הדירה הממוצע בת"א, ירושלים, פ"ת וערים נוספות?
עינת פז-פרנקל |

שכר הדירה הממוצע בישראל זינק ברבעון הראשון של 2009 ב-16%, על פי נתונים חדשים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

על פי נתוני הלמ"ס, המשקללים את כל אזורי הארץ ואת כל גדלי הדירות, שכר הדירה הממוצע בישראל עמד על 2623 שקלים בחודש ברבעון הראשון השנה, בהשוואה ל-2253 שקלים לחודש ברבעון הראשון של 2008. נזכיר, כי מחירה הממוצע של דירה עלה בכ-6% ברבעון הראשון ועומד כיום על 803 אלף שקלים (). התשואה הממוצעת לדירה בישראל עומדת, אם כן, על 3.9%.().

גם באזורים בהם לא נרשמה עלייה במחירי הנדל"ן ברבעון הראשון - כגון אזור הצפון - כן נרשמו עליות דרמטיות במחירי השכירות. מחירה הממוצע של דירה בצפון עומד כיום על 406 אלף שקלים, מחיר הזהה כמעט למחיר הממוצע שנרשם ברבעון הראשון של 2008 - 404 אלף שקלים. עם זאת, שכר הדירה הממוצע באזור הצפון זינק ב-15.5%, מ-1559 לחודש ברבעון הראשון של 2008 ל-1802 שקלים בחודש ברבעון הראשון השנה.

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה המתמחה בסקרי שוק, לרבות שוק הנדל"ן, מסבירה שייתכנו מצבים בהם מחירי הדירות למכירה יורדים, בעוד שמחירי השכירויות נמצאים במגמת עלייה.

"מדובר בשני תתי שווקים נפרדים", מסבירה דגני. "הרוכשים יוצאים היום מהשוק מסיבות שונות, לרבות: חשש מהתחייבויות במצב של אי וודאות, או מפיטורין, ציפייה להורדת מחירים, וחלקם ממשיך לשבת על הגדר. לעומתם, מי שיכול להרשות לעצמו לשכור דירה נמצא עדיין בשוק ולכן הביקושים לא קטנים".

דגני מוסיפה, כי "מי שהחליט לא לרכוש היום דירה, מחפש כעת דירה בשכירות, ולכן הוא מגדיל את הביקוש לשכירות והתוצאה - המחירים עולים, לפי כללי היצע וביקוש. מצד ההיצע, מי שמחזיק היום דירה בבעלותו ושקל למכור אותה, חזר בו מתוך תקווה שהשוק ישתפר, ולכן מעדיף היום להשכיר, ואם אפשר אז במחיר גבוה יותר".

שכר הדירה הממוצע בתל אביב, 3634 שקלים לחודש, הינו כפול מזה של חיפה - 1782 שקלים בחודש. נציין, כי שכר הדירה בתל אביב עלה ב-11% ברבעון הראשון של 2009, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. שכר הדירה בחיפה, לעומת זאת, זינק ב-13% ברבעון הראשון. בירושלים נרשמה עליה חדה בשכר הדירה, גם כן, מ-2618 שקלים לחודש ברבעון הראשון של 2008 ל-3109 שקלים לחודש ברבעון הראשון של 2009, זינוק של 19%.

בקריות, שכר הדירה הממוצע לדירת שני חדרים הוא הזול ביותר - 1213 שקלים לחודש. בתל אביב, שכר הדירה הממוצע לדירת 2 חדרים הוא כפול - 2741 שקלים לחודש. שכר הדירה היקר ביותר בארץ - והיחיד שחוצה את רמת ה-5000 שקלים לחודש, הוא שכר הדירה הממוצע לדירת 4.5-5 חדרים בתל אביב, שעומד כיום על 5975 שקלים לחודש. דמי השכירות בדירת 4 חדרים בתל אביב עומדים על 4559 שקלים לחודש, לפי נתוני הלמ"ס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.