ראיון

יעל קטן: "ההנחה הייתה שהנפט הולך ל-200 דולר, חברות התעופה גידרו את הדלק במחיר של 80-100 ד'"

מנכ"לית בריטיש איירווייס ישראל בשיחה עם Bizportal על מחירי הטיסות והמצב בשוק התעופה לנוכח המשבר הכלכלי
מאיה זיסר |

הכנסות חברות התעופה בקווים לישראל צנחו ב-30% בחודש אפריל האחרון לעומת אפריל 2008. שיעור ההכנסות הנמוך משקף את מבצעי ההוזלות הרבים שהשיקו חברות התעופה. על פי נתוני התנועה בנתב"ג, חלה ירידה של 9 אחוז בתנועת הנוסעים באפריל. סה"כ הסתכמו הכנסות חברות התעופה בחודש שעבר ב-56 מיליון ד' לעומת 84 מיליון ד' באפריל אשתקד.

למרות הירידה בביקושים, ממשיכות חברות התעופה האחראיות על הקו, לונדון-תל אביב להאבק זו בזו במלחמת מחירים ובמאבק תקשורתי ומשפטי, רק בשבוע שעבר 'אל על' משכה את עתירתה כנגד חברת התעופה BMI, אשר מטרת העתירה לבג"ץ הייתה למנוע את הגדלת מספר הטיסות של bmi בין לונדון לת"א בטענה לאי שיווין בתחרות. לכתבה המלאה

בעבר היה בישראל מוביל אחד אשר יכול היה לטוס כמה פעמים שהוא רוצה, בספטמבר 2007 השמיים לבריטניה נפתחו, ישראל ובריטניה חתמו על הסכם תעופה הפותח את השמיים לתחרות תעופה בין שתי המדינות. לפי ההסכם שנחתם, יוכלות לטוס שתי חברות תעופה מכל מדינה מישראל לכל עיר בבריטניה שיש לה שדה תעופה. עד אז פעלה רק חברת תעופה סדירה אחת מצד כל מדינה - 'אל על' ו'בריטיש איירוויס'.

בעקבות ההסכם, החלה להפעיל חברת התעופה 'בריטיש מידלנד אינטרנשיונל' (BMI) טיסות יומיות בין נמל התעופה היתרו בלונדון לנתב"ג, ולהתחרות ב'בריטיש איירווייס'. לא קל לחברות הוותיקות להתמודד עם המתחרה החדשה בזירה. והן עושות הכול בכדי לשמר את נתח השוק שלהן ומנגד החברה החדשה מנסה להשיג להגדיל את הלקוחות.

Bizportal שוחח עם המנהלת המסחרית של 'בריטיש איירווייס' ישראל, יעל קטן, ולדבריה "פני ענף התיירות והתעופה השתנו השנה, אנו מתאימים עצמנו לדרישות הצרכנים למחירים נמוכים יותר".

קטן מציינת כי "לפני תקופת המשבר היה מקום להגדיל את הצע הטיסות ללונדון ויש בהחלט מקום לשחקנים אך עכשיו במצב הנוכחי הקיים כשהביקוש ירד בצורה משמעותית אין מקום להצע נוסף, אך לפני המשבר היה אף מקום לשחקן נוסף".

היא יוצאת כנגד דבריו של מנכ"ל BMI שאמר בריאיון ל-Bizportal : "קראנו תיגר על ההגמוניה שקיימת עשרות שנים ופגעה בצרכן". ומוחה על משפט זה ואומרת, " אם זה אכן נכון, מדוע BMI עם כניסתה לשוק לא החלה להוריד מחירים. אם זה נכון למה הם לא הרסו את ההגמוניה באותו היום שבו הם נכנסו לשוק" קטן מציינת, כי ביום בו BMI נכנסה לשוק, " המחיר שלהם היה נמוך ב-10 דולר בלבד מבריטיש ארוויס, בכך הוא שובר את ההגמוניה? אני טוענת שזו 'התייפיפות'. הסיבה שכולנו מורידים מחירים היא אך ורק בשל המשבר הכלכלי, הכל עניין של הצע וביקוש, יש הרבה הצע ופחות ביקוש, כולנו רוצים בסופו של דבר למלא מטוסים ולהגדיל את הביקוש".

בהתייחסה לקרב בין שלושת החברות על מחיר לצרכן, "אני חושבת שהמחירים ירדו עד גבול מסויים, עד לשלב שבו חברה תבין שהיא מפסידה כסף, אף חברה לא תפעיל את הקו אם היא לא תרוויח כסף".

"המשבר תפס את חברות התעופה במצב לא טוב" אומרת קטן, "לפני כן היה משבר הנפט שהגיע למחירים גבוהים מאוד שעמדו 160 דולר ויותר". חברות התעופה מתכננות מראש את ההוצאות העתידיות ומגדרות את מחיר הדלק, כלומר, קונות אופציות ארוכות טווח ובכך מתחייבות למחיר מסוים ב-X אחוז מתצרוכת הדלק. לדברי קטן, "בריטיש איירווייס וחברות תעופה נוספות גידרו את הדלק במחיר של 80-100 דולר ויש כאלו שאף גידרו במחירים גבוהים בהרבה, זאת כי הנחת היסוד שלנו הייתה, כי הדלק יגיע לרמות של 200 דולר ובאותה התקופה גידור של 140 דולר נחשב לטוב". בפועל, אומרת קטן, "אף אחד לא חזה שיהיה משבר כלכלי גלובלי עמוק כל כך, מחירי הדלק ירדו ל-30 דולר, אך לנו זה לא עזר אנחנו התחייבנו למחירים גבוהים מראש".

בנוסף לכך, מציינת קטן, "סימני המשבר החלו מוקדם יותר ממה שחושבים. חברות מסחריות נכנסו למצב של חיסכון כבר לפני כשנה והם פנו אלינו לעסקאות זולות יותר, המחירים באותה התקופה היו יקרים (גם הן חשבו שהמחירים רק יעלו בשל משבר הדלק). כבר אז שינו החברות את מדיניות הטיסה שלהן ממחלקת עסקים לתיירים בכדי לחסוך כסף. כלומר הפגיעה במחלקת עסקים החלה כבר במאי 2008. כשהמשבר הכלכלי קיבל את ממדיו מחלקת העסקים היא זו שנפגעה ראשונה. מכיוון שקהל הלקוחות שלה, אנשי עסקים, חברות ההייטק, נפגעו ראשונים, בצורה הקשה ביותר.

'בריטיש איירווייס' נפגעה מכיוון "שהיא פנתה בעיקר לקהל הלקוחות שנפגע מהמשבר. בעקבות כך, הורדנו מחירים וכיום אנו פונים יותר מבעבר ללקוחות פרטיים" אומרת קטן.

בהתייחסה לחברות הלאוו- קוסט, חברת 'ג'ט‭ '2-‬אשר תתחיל בקרוב להפעיל קו טיסות ממנצ'סטר לתל-אביב, ויש הערכות כי 'איזיג'ט' בוחנים את האפשרות להתחיל בטיסות בקו לישראל. אומרת קטן, "המטרה של החברות האלו באירופה, לשלמש כ'אוטובוס אווירי' ברגע שמדובר בקו תל אביב לונדון מדובר בהרבה שעות, כלומר שריפה של יותר ודלק וכתוצאה מכך יותר עלויות, הזמן שהמטוב שורף באוויר לא שווה , הם יפשטו את הרגל אם הם יציעו טיסות ב-100 דולר".

"את סימני המשבר ניתן גם לראות בצימצום תקציבי הפרסום שלנו אשר ירדו בצורה משמעותית", אומרת קטן, אנו מעדיפים להשקיע את הכספים בלקוחות. להוריד מחירים ולשפר את המוצרים שאנו מציעים ללקוחות. אנחנו מעדיפים לא להוריד דברים שהלקוחות התרגלו לקבלבמהלך הטיסה למשל. מבחינת מחירים אומרת קטן, "יצאנו במחירים אטרקטיבים כמו 1+1 במחלקת עסקים, ב-2,200 דולר זוהי הנחה של כ-1,000 דולר וכד' כיום, בשנה שעברה באותה התקופה כרטיס התחלתי ללונדון עמד על 720 דולר במחלקת עסקים עמד על 2,500 דולר. היום אנו משתדלים לפנות לכלל הקהלים ולהתאים את עצמנו לשוק".

בריטיש איירווייס מבטלת את הטיסה השבועית הנוספת לתל אביב

היום הודיעה החברה (בריטיש איירווייס) כי היא מתכוונת לבטל החל מה-1 ביולי, את הטיסה השבועית הנוספת, שהתוספה ללו"ז הטיסות הרגיל לפני כחודשיים. לפיכך, החל מחודש יולי הקרוב תחזור חברת התעופה להפעיל 14 טיסות שבועיות (2 טיסות ביום).

קטן התייחסה לכך ואמרה, "היצע המושבים בקו תל אביב-לונדון גדל בהשוואה לחודשים המקבילים בשנה שעברה, ושיעור הגידול מעל ומעבר לרמת הביקוש בשוק. עקב כך, בריטיש איירווייס לא רואה לנכון להמשיך ולהפעיל טיסה שלא תהיה רווחית."

על פי נתוני רשות שדות התעופה (רש"ת), הטיסה 'בריטיש איירווייס' כ-12.5 אלף נוסעים בפברואר השנה - ירידה דרסטית של 30.25% לעומת פברואר 2008. חלק השוק של החברה הבריטית הצטמצם מ-2.84% מכלל הנוסעים בתעופה הבינלאומית בפברואר 2008 בנתב"ג לנתח שוק של 2.4% בלבד בפברואר השנה. בחודש מרץ 2009, מספר הנוסעים שהטיסה 'בריטיש איירווייס' ירד ב-10.6% לעומת מרץ 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.