ראיון

יעל קטן: "ההנחה הייתה שהנפט הולך ל-200 דולר, חברות התעופה גידרו את הדלק במחיר של 80-100 ד'"

מנכ"לית בריטיש איירווייס ישראל בשיחה עם Bizportal על מחירי הטיסות והמצב בשוק התעופה לנוכח המשבר הכלכלי
מאיה זיסר |

הכנסות חברות התעופה בקווים לישראל צנחו ב-30% בחודש אפריל האחרון לעומת אפריל 2008. שיעור ההכנסות הנמוך משקף את מבצעי ההוזלות הרבים שהשיקו חברות התעופה. על פי נתוני התנועה בנתב"ג, חלה ירידה של 9 אחוז בתנועת הנוסעים באפריל. סה"כ הסתכמו הכנסות חברות התעופה בחודש שעבר ב-56 מיליון ד' לעומת 84 מיליון ד' באפריל אשתקד.

למרות הירידה בביקושים, ממשיכות חברות התעופה האחראיות על הקו, לונדון-תל אביב להאבק זו בזו במלחמת מחירים ובמאבק תקשורתי ומשפטי, רק בשבוע שעבר 'אל על' משכה את עתירתה כנגד חברת התעופה BMI, אשר מטרת העתירה לבג"ץ הייתה למנוע את הגדלת מספר הטיסות של bmi בין לונדון לת"א בטענה לאי שיווין בתחרות. לכתבה המלאה

בעבר היה בישראל מוביל אחד אשר יכול היה לטוס כמה פעמים שהוא רוצה, בספטמבר 2007 השמיים לבריטניה נפתחו, ישראל ובריטניה חתמו על הסכם תעופה הפותח את השמיים לתחרות תעופה בין שתי המדינות. לפי ההסכם שנחתם, יוכלות לטוס שתי חברות תעופה מכל מדינה מישראל לכל עיר בבריטניה שיש לה שדה תעופה. עד אז פעלה רק חברת תעופה סדירה אחת מצד כל מדינה - 'אל על' ו'בריטיש איירוויס'.

בעקבות ההסכם, החלה להפעיל חברת התעופה 'בריטיש מידלנד אינטרנשיונל' (BMI) טיסות יומיות בין נמל התעופה היתרו בלונדון לנתב"ג, ולהתחרות ב'בריטיש איירווייס'. לא קל לחברות הוותיקות להתמודד עם המתחרה החדשה בזירה. והן עושות הכול בכדי לשמר את נתח השוק שלהן ומנגד החברה החדשה מנסה להשיג להגדיל את הלקוחות.

Bizportal שוחח עם המנהלת המסחרית של 'בריטיש איירווייס' ישראל, יעל קטן, ולדבריה "פני ענף התיירות והתעופה השתנו השנה, אנו מתאימים עצמנו לדרישות הצרכנים למחירים נמוכים יותר".

קטן מציינת כי "לפני תקופת המשבר היה מקום להגדיל את הצע הטיסות ללונדון ויש בהחלט מקום לשחקנים אך עכשיו במצב הנוכחי הקיים כשהביקוש ירד בצורה משמעותית אין מקום להצע נוסף, אך לפני המשבר היה אף מקום לשחקן נוסף".

היא יוצאת כנגד דבריו של מנכ"ל BMI שאמר בריאיון ל-Bizportal : "קראנו תיגר על ההגמוניה שקיימת עשרות שנים ופגעה בצרכן". ומוחה על משפט זה ואומרת, " אם זה אכן נכון, מדוע BMI עם כניסתה לשוק לא החלה להוריד מחירים. אם זה נכון למה הם לא הרסו את ההגמוניה באותו היום שבו הם נכנסו לשוק" קטן מציינת, כי ביום בו BMI נכנסה לשוק, " המחיר שלהם היה נמוך ב-10 דולר בלבד מבריטיש ארוויס, בכך הוא שובר את ההגמוניה? אני טוענת שזו 'התייפיפות'. הסיבה שכולנו מורידים מחירים היא אך ורק בשל המשבר הכלכלי, הכל עניין של הצע וביקוש, יש הרבה הצע ופחות ביקוש, כולנו רוצים בסופו של דבר למלא מטוסים ולהגדיל את הביקוש".

בהתייחסה לקרב בין שלושת החברות על מחיר לצרכן, "אני חושבת שהמחירים ירדו עד גבול מסויים, עד לשלב שבו חברה תבין שהיא מפסידה כסף, אף חברה לא תפעיל את הקו אם היא לא תרוויח כסף".

"המשבר תפס את חברות התעופה במצב לא טוב" אומרת קטן, "לפני כן היה משבר הנפט שהגיע למחירים גבוהים מאוד שעמדו 160 דולר ויותר". חברות התעופה מתכננות מראש את ההוצאות העתידיות ומגדרות את מחיר הדלק, כלומר, קונות אופציות ארוכות טווח ובכך מתחייבות למחיר מסוים ב-X אחוז מתצרוכת הדלק. לדברי קטן, "בריטיש איירווייס וחברות תעופה נוספות גידרו את הדלק במחיר של 80-100 דולר ויש כאלו שאף גידרו במחירים גבוהים בהרבה, זאת כי הנחת היסוד שלנו הייתה, כי הדלק יגיע לרמות של 200 דולר ובאותה התקופה גידור של 140 דולר נחשב לטוב". בפועל, אומרת קטן, "אף אחד לא חזה שיהיה משבר כלכלי גלובלי עמוק כל כך, מחירי הדלק ירדו ל-30 דולר, אך לנו זה לא עזר אנחנו התחייבנו למחירים גבוהים מראש".

בנוסף לכך, מציינת קטן, "סימני המשבר החלו מוקדם יותר ממה שחושבים. חברות מסחריות נכנסו למצב של חיסכון כבר לפני כשנה והם פנו אלינו לעסקאות זולות יותר, המחירים באותה התקופה היו יקרים (גם הן חשבו שהמחירים רק יעלו בשל משבר הדלק). כבר אז שינו החברות את מדיניות הטיסה שלהן ממחלקת עסקים לתיירים בכדי לחסוך כסף. כלומר הפגיעה במחלקת עסקים החלה כבר במאי 2008. כשהמשבר הכלכלי קיבל את ממדיו מחלקת העסקים היא זו שנפגעה ראשונה. מכיוון שקהל הלקוחות שלה, אנשי עסקים, חברות ההייטק, נפגעו ראשונים, בצורה הקשה ביותר.

'בריטיש איירווייס' נפגעה מכיוון "שהיא פנתה בעיקר לקהל הלקוחות שנפגע מהמשבר. בעקבות כך, הורדנו מחירים וכיום אנו פונים יותר מבעבר ללקוחות פרטיים" אומרת קטן.

בהתייחסה לחברות הלאוו- קוסט, חברת 'ג'ט‭ '2-‬אשר תתחיל בקרוב להפעיל קו טיסות ממנצ'סטר לתל-אביב, ויש הערכות כי 'איזיג'ט' בוחנים את האפשרות להתחיל בטיסות בקו לישראל. אומרת קטן, "המטרה של החברות האלו באירופה, לשלמש כ'אוטובוס אווירי' ברגע שמדובר בקו תל אביב לונדון מדובר בהרבה שעות, כלומר שריפה של יותר ודלק וכתוצאה מכך יותר עלויות, הזמן שהמטוב שורף באוויר לא שווה , הם יפשטו את הרגל אם הם יציעו טיסות ב-100 דולר".

"את סימני המשבר ניתן גם לראות בצימצום תקציבי הפרסום שלנו אשר ירדו בצורה משמעותית", אומרת קטן, אנו מעדיפים להשקיע את הכספים בלקוחות. להוריד מחירים ולשפר את המוצרים שאנו מציעים ללקוחות. אנחנו מעדיפים לא להוריד דברים שהלקוחות התרגלו לקבלבמהלך הטיסה למשל. מבחינת מחירים אומרת קטן, "יצאנו במחירים אטרקטיבים כמו 1+1 במחלקת עסקים, ב-2,200 דולר זוהי הנחה של כ-1,000 דולר וכד' כיום, בשנה שעברה באותה התקופה כרטיס התחלתי ללונדון עמד על 720 דולר במחלקת עסקים עמד על 2,500 דולר. היום אנו משתדלים לפנות לכלל הקהלים ולהתאים את עצמנו לשוק".

בריטיש איירווייס מבטלת את הטיסה השבועית הנוספת לתל אביב

היום הודיעה החברה (בריטיש איירווייס) כי היא מתכוונת לבטל החל מה-1 ביולי, את הטיסה השבועית הנוספת, שהתוספה ללו"ז הטיסות הרגיל לפני כחודשיים. לפיכך, החל מחודש יולי הקרוב תחזור חברת התעופה להפעיל 14 טיסות שבועיות (2 טיסות ביום).

קטן התייחסה לכך ואמרה, "היצע המושבים בקו תל אביב-לונדון גדל בהשוואה לחודשים המקבילים בשנה שעברה, ושיעור הגידול מעל ומעבר לרמת הביקוש בשוק. עקב כך, בריטיש איירווייס לא רואה לנכון להמשיך ולהפעיל טיסה שלא תהיה רווחית."

על פי נתוני רשות שדות התעופה (רש"ת), הטיסה 'בריטיש איירווייס' כ-12.5 אלף נוסעים בפברואר השנה - ירידה דרסטית של 30.25% לעומת פברואר 2008. חלק השוק של החברה הבריטית הצטמצם מ-2.84% מכלל הנוסעים בתעופה הבינלאומית בפברואר 2008 בנתב"ג לנתח שוק של 2.4% בלבד בפברואר השנה. בחודש מרץ 2009, מספר הנוסעים שהטיסה 'בריטיש איירווייס' ירד ב-10.6% לעומת מרץ 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)