ראיון

יעל קטן: "ההנחה הייתה שהנפט הולך ל-200 דולר, חברות התעופה גידרו את הדלק במחיר של 80-100 ד'"

מנכ"לית בריטיש איירווייס ישראל בשיחה עם Bizportal על מחירי הטיסות והמצב בשוק התעופה לנוכח המשבר הכלכלי
מאיה זיסר |

הכנסות חברות התעופה בקווים לישראל צנחו ב-30% בחודש אפריל האחרון לעומת אפריל 2008. שיעור ההכנסות הנמוך משקף את מבצעי ההוזלות הרבים שהשיקו חברות התעופה. על פי נתוני התנועה בנתב"ג, חלה ירידה של 9 אחוז בתנועת הנוסעים באפריל. סה"כ הסתכמו הכנסות חברות התעופה בחודש שעבר ב-56 מיליון ד' לעומת 84 מיליון ד' באפריל אשתקד.

למרות הירידה בביקושים, ממשיכות חברות התעופה האחראיות על הקו, לונדון-תל אביב להאבק זו בזו במלחמת מחירים ובמאבק תקשורתי ומשפטי, רק בשבוע שעבר 'אל על' משכה את עתירתה כנגד חברת התעופה BMI, אשר מטרת העתירה לבג"ץ הייתה למנוע את הגדלת מספר הטיסות של bmi בין לונדון לת"א בטענה לאי שיווין בתחרות. לכתבה המלאה

בעבר היה בישראל מוביל אחד אשר יכול היה לטוס כמה פעמים שהוא רוצה, בספטמבר 2007 השמיים לבריטניה נפתחו, ישראל ובריטניה חתמו על הסכם תעופה הפותח את השמיים לתחרות תעופה בין שתי המדינות. לפי ההסכם שנחתם, יוכלות לטוס שתי חברות תעופה מכל מדינה מישראל לכל עיר בבריטניה שיש לה שדה תעופה. עד אז פעלה רק חברת תעופה סדירה אחת מצד כל מדינה - 'אל על' ו'בריטיש איירוויס'.

בעקבות ההסכם, החלה להפעיל חברת התעופה 'בריטיש מידלנד אינטרנשיונל' (BMI) טיסות יומיות בין נמל התעופה היתרו בלונדון לנתב"ג, ולהתחרות ב'בריטיש איירווייס'. לא קל לחברות הוותיקות להתמודד עם המתחרה החדשה בזירה. והן עושות הכול בכדי לשמר את נתח השוק שלהן ומנגד החברה החדשה מנסה להשיג להגדיל את הלקוחות.

Bizportal שוחח עם המנהלת המסחרית של 'בריטיש איירווייס' ישראל, יעל קטן, ולדבריה "פני ענף התיירות והתעופה השתנו השנה, אנו מתאימים עצמנו לדרישות הצרכנים למחירים נמוכים יותר".

קטן מציינת כי "לפני תקופת המשבר היה מקום להגדיל את הצע הטיסות ללונדון ויש בהחלט מקום לשחקנים אך עכשיו במצב הנוכחי הקיים כשהביקוש ירד בצורה משמעותית אין מקום להצע נוסף, אך לפני המשבר היה אף מקום לשחקן נוסף".

היא יוצאת כנגד דבריו של מנכ"ל BMI שאמר בריאיון ל-Bizportal : "קראנו תיגר על ההגמוניה שקיימת עשרות שנים ופגעה בצרכן". ומוחה על משפט זה ואומרת, " אם זה אכן נכון, מדוע BMI עם כניסתה לשוק לא החלה להוריד מחירים. אם זה נכון למה הם לא הרסו את ההגמוניה באותו היום שבו הם נכנסו לשוק" קטן מציינת, כי ביום בו BMI נכנסה לשוק, " המחיר שלהם היה נמוך ב-10 דולר בלבד מבריטיש ארוויס, בכך הוא שובר את ההגמוניה? אני טוענת שזו 'התייפיפות'. הסיבה שכולנו מורידים מחירים היא אך ורק בשל המשבר הכלכלי, הכל עניין של הצע וביקוש, יש הרבה הצע ופחות ביקוש, כולנו רוצים בסופו של דבר למלא מטוסים ולהגדיל את הביקוש".

בהתייחסה לקרב בין שלושת החברות על מחיר לצרכן, "אני חושבת שהמחירים ירדו עד גבול מסויים, עד לשלב שבו חברה תבין שהיא מפסידה כסף, אף חברה לא תפעיל את הקו אם היא לא תרוויח כסף".

"המשבר תפס את חברות התעופה במצב לא טוב" אומרת קטן, "לפני כן היה משבר הנפט שהגיע למחירים גבוהים מאוד שעמדו 160 דולר ויותר". חברות התעופה מתכננות מראש את ההוצאות העתידיות ומגדרות את מחיר הדלק, כלומר, קונות אופציות ארוכות טווח ובכך מתחייבות למחיר מסוים ב-X אחוז מתצרוכת הדלק. לדברי קטן, "בריטיש איירווייס וחברות תעופה נוספות גידרו את הדלק במחיר של 80-100 דולר ויש כאלו שאף גידרו במחירים גבוהים בהרבה, זאת כי הנחת היסוד שלנו הייתה, כי הדלק יגיע לרמות של 200 דולר ובאותה התקופה גידור של 140 דולר נחשב לטוב". בפועל, אומרת קטן, "אף אחד לא חזה שיהיה משבר כלכלי גלובלי עמוק כל כך, מחירי הדלק ירדו ל-30 דולר, אך לנו זה לא עזר אנחנו התחייבנו למחירים גבוהים מראש".

בנוסף לכך, מציינת קטן, "סימני המשבר החלו מוקדם יותר ממה שחושבים. חברות מסחריות נכנסו למצב של חיסכון כבר לפני כשנה והם פנו אלינו לעסקאות זולות יותר, המחירים באותה התקופה היו יקרים (גם הן חשבו שהמחירים רק יעלו בשל משבר הדלק). כבר אז שינו החברות את מדיניות הטיסה שלהן ממחלקת עסקים לתיירים בכדי לחסוך כסף. כלומר הפגיעה במחלקת עסקים החלה כבר במאי 2008. כשהמשבר הכלכלי קיבל את ממדיו מחלקת העסקים היא זו שנפגעה ראשונה. מכיוון שקהל הלקוחות שלה, אנשי עסקים, חברות ההייטק, נפגעו ראשונים, בצורה הקשה ביותר.

'בריטיש איירווייס' נפגעה מכיוון "שהיא פנתה בעיקר לקהל הלקוחות שנפגע מהמשבר. בעקבות כך, הורדנו מחירים וכיום אנו פונים יותר מבעבר ללקוחות פרטיים" אומרת קטן.

בהתייחסה לחברות הלאוו- קוסט, חברת 'ג'ט‭ '2-‬אשר תתחיל בקרוב להפעיל קו טיסות ממנצ'סטר לתל-אביב, ויש הערכות כי 'איזיג'ט' בוחנים את האפשרות להתחיל בטיסות בקו לישראל. אומרת קטן, "המטרה של החברות האלו באירופה, לשלמש כ'אוטובוס אווירי' ברגע שמדובר בקו תל אביב לונדון מדובר בהרבה שעות, כלומר שריפה של יותר ודלק וכתוצאה מכך יותר עלויות, הזמן שהמטוב שורף באוויר לא שווה , הם יפשטו את הרגל אם הם יציעו טיסות ב-100 דולר".

"את סימני המשבר ניתן גם לראות בצימצום תקציבי הפרסום שלנו אשר ירדו בצורה משמעותית", אומרת קטן, אנו מעדיפים להשקיע את הכספים בלקוחות. להוריד מחירים ולשפר את המוצרים שאנו מציעים ללקוחות. אנחנו מעדיפים לא להוריד דברים שהלקוחות התרגלו לקבלבמהלך הטיסה למשל. מבחינת מחירים אומרת קטן, "יצאנו במחירים אטרקטיבים כמו 1+1 במחלקת עסקים, ב-2,200 דולר זוהי הנחה של כ-1,000 דולר וכד' כיום, בשנה שעברה באותה התקופה כרטיס התחלתי ללונדון עמד על 720 דולר במחלקת עסקים עמד על 2,500 דולר. היום אנו משתדלים לפנות לכלל הקהלים ולהתאים את עצמנו לשוק".

בריטיש איירווייס מבטלת את הטיסה השבועית הנוספת לתל אביב

היום הודיעה החברה (בריטיש איירווייס) כי היא מתכוונת לבטל החל מה-1 ביולי, את הטיסה השבועית הנוספת, שהתוספה ללו"ז הטיסות הרגיל לפני כחודשיים. לפיכך, החל מחודש יולי הקרוב תחזור חברת התעופה להפעיל 14 טיסות שבועיות (2 טיסות ביום).

קטן התייחסה לכך ואמרה, "היצע המושבים בקו תל אביב-לונדון גדל בהשוואה לחודשים המקבילים בשנה שעברה, ושיעור הגידול מעל ומעבר לרמת הביקוש בשוק. עקב כך, בריטיש איירווייס לא רואה לנכון להמשיך ולהפעיל טיסה שלא תהיה רווחית."

על פי נתוני רשות שדות התעופה (רש"ת), הטיסה 'בריטיש איירווייס' כ-12.5 אלף נוסעים בפברואר השנה - ירידה דרסטית של 30.25% לעומת פברואר 2008. חלק השוק של החברה הבריטית הצטמצם מ-2.84% מכלל הנוסעים בתעופה הבינלאומית בפברואר 2008 בנתב"ג לנתח שוק של 2.4% בלבד בפברואר השנה. בחודש מרץ 2009, מספר הנוסעים שהטיסה 'בריטיש איירווייס' ירד ב-10.6% לעומת מרץ 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.