הרפורמה בנדל"ן: החדשות הטובות והרעות עבורכם

עו"ד צבי שוב מרחיב ומסביר על עיקרי הרפורמה החדשה של מנהל מקרקעי ישראל
עו"ד צבי שוב |

הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל מתוכננת מזה שנים רבות. למעשה, עיקרי הרפורמה הנוכחית גובשו כבר במסגרת דו"ח הועדה הציבורית לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (ועדת גדיש) שבין המלצותיה העיקריות מניעת החיכוך בין מינהל מקרקעי ישראל לחוכרים בין היתר באמצעות שיווק קרקע המיועדת למגורים עם מלוא הזכויות הקיימות והעתידיות והקניית זכויות בעלות לבעלי זכויות מהוונות. כמו כן האצת הליכי ההסדר והרישום של הזכויות במקרקעי ישראל כמו כן דובר על שינוי המבנה הארגוני של מינהל מקרקעי ישראל כך שיבוסס על שלוש חטיבות: חטיבת השירות, חטיבה עסקית וחטיבת שמירה על הקרקע.

עיקרי המלצות הדו"ח הציבורי אומצו על ידי מועצת מקרקעי ישראל בישיבה מיום 11.1.06 בכפוף להשלמת הליכי החקיקה. אך הנושא קודם רק בחלקו.

לאחר הבחירות האחרונות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הטיל על צוות 100 הימים, בראשותו של ח?כ יובל שטייניץ, לגבש רפורמה מהירה במינהל מקרקעי ישראל על בסיס ההמלצות מהעבר. יצוין כי נתניהו דיבר על כוונתו לקדם ביצוע רפורמה מקיפה במינהל מקרקעי ישראל עוד בתקופת כהונתו כשר אוצר בממשלת שרון. אולם כוונה זו לא הגיעה לכלל ביצוע, בשל עיסוקו של נתניהו אז ברפורמות אחרות ובפרט רפורמות בשוק ההון.

הצורך ברפורמה הוסבר בכך שהמינהל מהווה במשך שנים מוקד של ביורוקרטיה בלתי נסבלת ושל חסמים רבים, כאשר מאות פרויקטים כלכליים בתחומי המסחר, התיירות והמלונאות, התעשייה והבנייה למגורים מתעכבים לאורך שנים, התנהלות זו גורמת לייקור קרקעות המדינה ובהתאם למחירי דיור גבוהים. הצפייה היא כי טיפול בחסמים הבירוקרטיים יוביל להגברת מכירת הקרקעות אשר יורידו באופן משמעותי את המחירים.

לאחר הקמת הממשלה הקים נתניהו ועדת שרים לטיפול בנושא הרפורמה. הוועדה שבראשה עומד נתניהו, כוללת את שר האוצר יובל שטייניץ, שר המשפטים יעקב נאמן ושר השיכון אריאל אטיאס.

ביום 4.5.09 אישרה וועדת השרים את הצעת הרפורמה. על-פי ההצעה, תועבר הבעלות על כל הדירות, הקוטג'ים והווילות לבעלות החוכרים. הממשלה אישרה להכליל הצעת חוק ברוח זו בחוק ההסדרים, שיוגש בקרוב לכנסת.

ההצעה קובעת:

* המתגוררים בדירות על קרקע מינהל, יקבלו את הבעלות המלאה עליהן ללא תשלום.

* בעלי קוטג'ים, היושבים על מגרשים ששטחם עד 250 מ"ר, יקבלו אף הם את הבעלות המלאה בחינם.

*בעלי קוטג'ים ווילות, היושבים על מגרשים ששטחם בין 250 ל-1,000 מ"ר, יוכלו לרכוש את הבעלות המלאה תמורת תשלום קטן (למעט איזורי עדיפות שמקבלים פטור) בשיעור 3% מערך הקרקע על-פי הערכת שמאי ממשלתי הרכישה היא רשות ולא חובה, ומי שלא ירצה, לא יקנה את הבעלות ולא ישלם דבר.

*בעלי וילות היושבות על מגרשים ששטחם יותר מדונם, שירצו לקנות את זכויות הבעלות - רשות ולא חובה - ישלמו למינהל 31% משוויה הריאלי של הקרקע. יש להניח, שגם בעלים אלו ירצו לממש את אופציות הרכישה והדבר יכניס כסף רב למנהל למימון פעולותיו.

יצוין כי החוק החדש יאפשר ליותר ממיליון משפחות חוכרים הגרות כיום בדירות שבבעלות המנהל להיות בעלים מלאים בדירותיהם. כמו כן, הרפורמה תעלה את שוויין של הדירות שבבעלות האזרחים שכן ערכן של דירות בבעלות פרטית גבוה מאלו שבחכירה.

החדשות הטובות: לא צריך לעבור שבעה מדורי גיהינום בירוקרטיים כדי לפתוח מרפסת. החדשות הרעות: יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון כי על פי החוק המוצע כל אחד יכול להיות הבעלים של אדמות המדינה כולל הטייקונים הגדולים - וגם גורמים עוינים לישראל.

הרפורמה תביא להקטנת החיכוך של האזרח עם המדינה שכן במצב כיום, המינהל מחויב להשתתף בשינויים, אפילו קטנים, שאזרח רוצה לעשות בביתו כגון פתיחת או סגירת מרפסת, לאחר הרפורמה יוכל המנהל להתמקד בדברים יותר מהותיים כמו שיווק קרקעות, טיפול בקרקעות חקלאיות ובהסדרי קרקעות.

כחלק מהרפורמה נקבע כי תקום רשות מקרקעין ממשלתית שתנהל את מקרקעי ישראל ולמעשה תחליף בהדרגה את מינהל מקרקעי ישראל. המבנה הארגוני של הרשות יורכב ממטה ושלוש חטיבות: חטיבה עסקית שתטפל בשיווק ובביצוע עסקות במקרקעין, חטיבת שמירה על הקרקע שתעסוק בפיקוח ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין, וחטיבת שירות שתטפל בתחזוקת חוזי חכירה קיימים ותעניק שירותים במיקור חוץ.

למרות האישור של ועדת השרים, הרפורמה עדיין לא יוצאת לדרך.

הרפורמה חייבת לעבור הליכי חקיקה מסודרים בכנסת, משום שחוק מקרקעי ישראל קובע שורה מצומצמת של מקרים, שבהם מותר למכור את קרקע המדינה - והרפורמה אינה אחד המקרים הללו. הרפורמה המוצעת גם מנוגדת לרוח החוק ולרוח חוק יסוד: מקרקעי ישראל, הקובע כי אין להעביר את הבעלות על קרקע המדינה לידיים פרטיות זוהי הסיבה שהיועץ המשפטי לממשלה מזוז, התנגד תחילה להצעה לכלול את הרפורמה כחלק מחוק ההסדרים הנוכחי וביקש להעבירה בחקיקה מסודרת.

שר השיכון, אריאל אטיאס, שהוא גם יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, העריך, כי אם החוק יאושר בחודש יולי במסגרת חוק ההסדרים, אפשר יהיה להתחיל להפעילו כבר בסוף 2009.

עם זאת, אין לשכוח כי יכולה להתעורר התנגדות מצד עובדי המינהל שתביא לדחיית מימוש הרפורמה. אחת הסיבות להתנגדות היא, שהעברת הבעלות על הדירות והמגרשים לידי הדיירים תותיר פקידים רבים "מחוסרי עבודה", יש לצפות לכך כי האמור יביא גם פעילות שמאית נמרצת לתקופה מסוימת, גם אם בסופו של יום שמאים המתפרנסים משומות תשלומים קבועים למינהל בגין תוספות בניה לדוג', לא יידרשו לכך יותר.

עו"ד צבי שוב הוא בעל משרד עו"ד מומחה לדיני מקרקעין ודיני תכנון ובנייה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.