יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)המניה הישראלית שעלתה פי 3 מתחילת השנה וכלל ביטוח מאמינה בה
חברה קיבוצית מתחום הפודטק - ביונד אויל מנסה "לטגן בריא" - היא כבר שווה 700 מיליון שקל בבורסה הקנדית - הסיכון גדול, גם הפוטנציאל.
מניית חברת הפודטק הישראלית ביונד אויל (Beyond Oil), הממוקמת בקיבוץ יפעת, זינקה מתחילת השנה פי 3 למחיר של 4.2 דולר קנדי. כן, היא נסחרת בבורסה הקנדית בשווי של 700 מיליון שקל ולמרות שתחום הפוד טק מקרטע היא דווקא משכנעת את המשקיעים שהכיוון שלה חיובי עם חוזים למכירות כבר השנה בסכומים מרשימים. זה ייקח זמן ובדרך היא תשרוף כסף, אבל המשקיעים מאמינים כשלאחרונה הצטרפה כלל ביטוח להשקעה - הזרימה 27 מיליון שקל לפי מחיר של 3.5 דולר קנדי אבל קיבלה במקביל גם אופציות כך שהמחיר האפקטיבי נמוך מ-3 דולר - כלומר, כלל הרוויחה כבר ביום הראשון כשעצם ההשקעה שלה המשיכה להזניק את המניה.
החברה, שהוקמה בשנת 2018 על ידי המייסד המשותף יהונתן אור, פיתחה טכנולוגיה ייחודית המאפשרת להפחית את השימוש בשמן בטיגון, לשמור על איכותו ולהפחית את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בשמן חוזר. נשמע כמו רעיון גאוני, רק שכמובן שיש הרבה מתחרות בתחום ושכמו כל המצאה יש סיכוי טוב שהיא לא תגיע לשלב היישום. כלל בדקה ומאמינה בהשקעה הזו רק צריך לזכור שכלל זה גוף של מאות מיליונים ואם הוא מפספס בהשקעה של כמה עשרות מיליונים אז זה לא נורא לתשואה הכוללת. משקיעים פרטיים צריכים להבין שזו בהגדרה השקעה מסוכנת.
התרחבות גלובלית
לאורך השנים, ביונד אויל התקדמה במספר חזיתות לרבות התרחבות בהסכמים לשיווק המוצרים באזורים רבים לרבות מקסיקו, דרום אפריקה, פיליפינים והודו. בארה"ב, נחתם הסכם הפצה עם חברת Latitude, הכולל התחייבות לרכישות בסך 8.3 מיליון דולר במהלך 2025. נשיאת Latitude, לורל איסטמן, שהייתה יועצת בכירה לנשיא דונלד טראמפ, הביעה כוונה להפוך את הפתרון של ביונד אויל לסטנדרט במסעדות, בתי ספר ומתקנים צבאיים בארה"ב.
ביונד אויל החלה להיסחר בבורסה הקנדית במיזוג לשלד בורסאי, ובהמשך הצטרפה למסחר מעבר לדלפק בארה"ב. אחרי ההנפקה לכלל היא תנסה להגיע לזירה מתקדמת יותר. כך או כך, המבחן הגדול שלה יהיה בשוק המזון - האם הלקוחות יאהבו את הפתרון שלה? להערכת החברה, הטכנולוגיה של ביונד אויל מציעה יתרונות משמעותיים לרבות הפחתה של 50% בעלויות השמן, שיפור איכות המזון ושמירה על הסביבה. צריך להזכיר את הסיכונים ואת הסטטיסטיקה - רוב חברות הפודטק הפסידו למשקיעים כסף רב. השאלה אם ביונד אויל תהיה שונה מהם?
- 4.אחת שיודעת 17/03/2025 10:31הגב לתגובה זועם הפחתה בעשרות אחוזים של שמן משומש כלומר הפחתה של טביעת הפחמן.טוב לאדם טוב לסביבה!
- 3.אנונימי 17/03/2025 01:07הגב לתגובה זוהחברה חתמה הסכם עם בורגר קינג 30 א סניפים
- 2.דימטרי 16/03/2025 23:32הגב לתגובה זועם ישראל צריך לחיות בריא ולהפסיק לאכול אוכל כשר ומזיק.
- דני 17/03/2025 08:04הגב לתגובה זולחור שהגעת מימנו למדינה היהודית
- 1.אנונימי 16/03/2025 22:16הגב לתגובה זומוכרת אולי ב8 מליון דולר כנראה מפסידה ושווה 700 מליון שח. נס פח השמן פרייאר לעומתם.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
