יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)
יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)

המניה הישראלית שעלתה פי 3 מתחילת השנה וכלל ביטוח מאמינה בה

חברה קיבוצית מתחום הפודטק - ביונד אויל מנסה "לטגן בריא" - היא כבר שווה 700 מיליון שקל בבורסה הקנדית - הסיכון גדול, גם הפוטנציאל. 

אביחי טדסה | (5)

מניית חברת הפודטק הישראלית ביונד אויל (Beyond Oil), הממוקמת בקיבוץ יפעת, זינקה מתחילת השנה פי 3 למחיר של 4.2 דולר קנדי. כן, היא נסחרת בבורסה הקנדית בשווי של 700 מיליון שקל ולמרות שתחום הפוד טק מקרטע היא דווקא משכנעת את המשקיעים שהכיוון שלה חיובי עם חוזים למכירות כבר השנה בסכומים מרשימים. זה ייקח זמן ובדרך היא תשרוף כסף, אבל המשקיעים מאמינים כשלאחרונה הצטרפה כלל ביטוח להשקעה - הזרימה 27 מיליון שקל לפי מחיר של 3.5 דולר קנדי אבל קיבלה במקביל גם אופציות כך שהמחיר האפקטיבי נמוך מ-3 דולר - כלומר, כלל הרוויחה כבר ביום הראשון כשעצם ההשקעה שלה המשיכה להזניק את המניה.


החברה, שהוקמה בשנת 2018 על ידי המייסד המשותף יהונתן אור, פיתחה טכנולוגיה ייחודית המאפשרת להפחית את השימוש בשמן בטיגון, לשמור על איכותו ולהפחית את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בשמן חוזר.​ נשמע כמו רעיון גאוני, רק שכמובן שיש הרבה מתחרות בתחום ושכמו כל המצאה יש סיכוי טוב שהיא לא תגיע לשלב היישום. כלל בדקה ומאמינה בהשקעה הזו רק צריך לזכור שכלל זה גוף של מאות מיליונים ואם הוא מפספס בהשקעה של כמה עשרות מיליונים אז זה לא נורא לתשואה הכוללת. משקיעים פרטיים צריכים להבין שזו בהגדרה השקעה מסוכנת. 


התרחבות גלובלית


לאורך השנים, ביונד אויל התקדמה במספר חזיתות לרבות התרחבות בהסכמים לשיווק המוצרים באזורים רבים לרבות מקסיקו, דרום אפריקה, פיליפינים והודו. בארה"ב, נחתם הסכם הפצה עם חברת Latitude, הכולל התחייבות לרכישות בסך 8.3 מיליון דולר במהלך 2025. נשיאת Latitude, לורל איסטמן, שהייתה יועצת בכירה לנשיא דונלד טראמפ, הביעה כוונה להפוך את הפתרון של ביונד אויל לסטנדרט במסעדות, בתי ספר ומתקנים צבאיים בארה"ב.​


ביונד אויל החלה להיסחר בבורסה הקנדית במיזוג לשלד בורסאי, ובהמשך הצטרפה למסחר מעבר לדלפק בארה"ב. אחרי ההנפקה לכלל היא תנסה להגיע לזירה מתקדמת יותר. כך או כך, המבחן הגדול שלה יהיה בשוק המזון - האם הלקוחות יאהבו את הפתרון שלה? להערכת החברה, הטכנולוגיה של ביונד אויל מציעה יתרונות משמעותיים לרבות הפחתה של 50% בעלויות השמן, שיפור איכות המזון ושמירה על הסביבה. צריך להזכיר את הסיכונים ואת הסטטיסטיקה - רוב חברות הפודטק הפסידו למשקיעים כסף רב. השאלה אם ביונד אויל תהיה שונה מהם?​

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחת שיודעת 17/03/2025 10:31
    הגב לתגובה זו
    עם הפחתה בעשרות אחוזים של שמן משומש כלומר הפחתה של טביעת הפחמן.טוב לאדם טוב לסביבה!
  • 3.
    אנונימי 17/03/2025 01:07
    הגב לתגובה זו
    החברה חתמה הסכם עם בורגר קינג 30 א סניפים
  • 2.
    דימטרי 16/03/2025 23:32
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל צריך לחיות בריא ולהפסיק לאכול אוכל כשר ומזיק.
  • דני 17/03/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
    לחור שהגעת מימנו למדינה היהודית
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    מוכרת אולי ב8 מליון דולר כנראה מפסידה ושווה 700 מליון שח. נס פח השמן פרייאר לעומתם.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.