יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)
יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)

המניה הישראלית שעלתה פי 3 מתחילת השנה וכלל ביטוח מאמינה בה

חברה קיבוצית מתחום הפודטק - ביונד אויל מנסה "לטגן בריא" - היא כבר שווה 700 מיליון שקל בבורסה הקנדית - הסיכון גדול, גם הפוטנציאל. 

אביחי טדסה | (5)

מניית חברת הפודטק הישראלית ביונד אויל (Beyond Oil), הממוקמת בקיבוץ יפעת, זינקה מתחילת השנה פי 3 למחיר של 4.2 דולר קנדי. כן, היא נסחרת בבורסה הקנדית בשווי של 700 מיליון שקל ולמרות שתחום הפוד טק מקרטע היא דווקא משכנעת את המשקיעים שהכיוון שלה חיובי עם חוזים למכירות כבר השנה בסכומים מרשימים. זה ייקח זמן ובדרך היא תשרוף כסף, אבל המשקיעים מאמינים כשלאחרונה הצטרפה כלל ביטוח להשקעה - הזרימה 27 מיליון שקל לפי מחיר של 3.5 דולר קנדי אבל קיבלה במקביל גם אופציות כך שהמחיר האפקטיבי נמוך מ-3 דולר - כלומר, כלל הרוויחה כבר ביום הראשון כשעצם ההשקעה שלה המשיכה להזניק את המניה.


החברה, שהוקמה בשנת 2018 על ידי המייסד המשותף יהונתן אור, פיתחה טכנולוגיה ייחודית המאפשרת להפחית את השימוש בשמן בטיגון, לשמור על איכותו ולהפחית את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בשמן חוזר.​ נשמע כמו רעיון גאוני, רק שכמובן שיש הרבה מתחרות בתחום ושכמו כל המצאה יש סיכוי טוב שהיא לא תגיע לשלב היישום. כלל בדקה ומאמינה בהשקעה הזו רק צריך לזכור שכלל זה גוף של מאות מיליונים ואם הוא מפספס בהשקעה של כמה עשרות מיליונים אז זה לא נורא לתשואה הכוללת. משקיעים פרטיים צריכים להבין שזו בהגדרה השקעה מסוכנת. 


התרחבות גלובלית


לאורך השנים, ביונד אויל התקדמה במספר חזיתות לרבות התרחבות בהסכמים לשיווק המוצרים באזורים רבים לרבות מקסיקו, דרום אפריקה, פיליפינים והודו. בארה"ב, נחתם הסכם הפצה עם חברת Latitude, הכולל התחייבות לרכישות בסך 8.3 מיליון דולר במהלך 2025. נשיאת Latitude, לורל איסטמן, שהייתה יועצת בכירה לנשיא דונלד טראמפ, הביעה כוונה להפוך את הפתרון של ביונד אויל לסטנדרט במסעדות, בתי ספר ומתקנים צבאיים בארה"ב.​


ביונד אויל החלה להיסחר בבורסה הקנדית במיזוג לשלד בורסאי, ובהמשך הצטרפה למסחר מעבר לדלפק בארה"ב. אחרי ההנפקה לכלל היא תנסה להגיע לזירה מתקדמת יותר. כך או כך, המבחן הגדול שלה יהיה בשוק המזון - האם הלקוחות יאהבו את הפתרון שלה? להערכת החברה, הטכנולוגיה של ביונד אויל מציעה יתרונות משמעותיים לרבות הפחתה של 50% בעלויות השמן, שיפור איכות המזון ושמירה על הסביבה. צריך להזכיר את הסיכונים ואת הסטטיסטיקה - רוב חברות הפודטק הפסידו למשקיעים כסף רב. השאלה אם ביונד אויל תהיה שונה מהם?​

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחת שיודעת 17/03/2025 10:31
    הגב לתגובה זו
    עם הפחתה בעשרות אחוזים של שמן משומש כלומר הפחתה של טביעת הפחמן.טוב לאדם טוב לסביבה!
  • 3.
    אנונימי 17/03/2025 01:07
    הגב לתגובה זו
    החברה חתמה הסכם עם בורגר קינג 30 א סניפים
  • 2.
    דימטרי 16/03/2025 23:32
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל צריך לחיות בריא ולהפסיק לאכול אוכל כשר ומזיק.
  • דני 17/03/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
    לחור שהגעת מימנו למדינה היהודית
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    מוכרת אולי ב8 מליון דולר כנראה מפסידה ושווה 700 מליון שח. נס פח השמן פרייאר לעומתם.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).