יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)
יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)

המניה הישראלית שעלתה פי 3 מתחילת השנה וכלל ביטוח מאמינה בה

חברה קיבוצית מתחום הפודטק - ביונד אויל מנסה "לטגן בריא" - היא כבר שווה 700 מיליון שקל בבורסה הקנדית - הסיכון גדול, גם הפוטנציאל. 

אביחי טדסה | (5)

מניית חברת הפודטק הישראלית ביונד אויל (Beyond Oil), הממוקמת בקיבוץ יפעת, זינקה מתחילת השנה פי 3 למחיר של 4.2 דולר קנדי. כן, היא נסחרת בבורסה הקנדית בשווי של 700 מיליון שקל ולמרות שתחום הפוד טק מקרטע היא דווקא משכנעת את המשקיעים שהכיוון שלה חיובי עם חוזים למכירות כבר השנה בסכומים מרשימים. זה ייקח זמן ובדרך היא תשרוף כסף, אבל המשקיעים מאמינים כשלאחרונה הצטרפה כלל ביטוח להשקעה - הזרימה 27 מיליון שקל לפי מחיר של 3.5 דולר קנדי אבל קיבלה במקביל גם אופציות כך שהמחיר האפקטיבי נמוך מ-3 דולר - כלומר, כלל הרוויחה כבר ביום הראשון כשעצם ההשקעה שלה המשיכה להזניק את המניה.


החברה, שהוקמה בשנת 2018 על ידי המייסד המשותף יהונתן אור, פיתחה טכנולוגיה ייחודית המאפשרת להפחית את השימוש בשמן בטיגון, לשמור על איכותו ולהפחית את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בשמן חוזר.​ נשמע כמו רעיון גאוני, רק שכמובן שיש הרבה מתחרות בתחום ושכמו כל המצאה יש סיכוי טוב שהיא לא תגיע לשלב היישום. כלל בדקה ומאמינה בהשקעה הזו רק צריך לזכור שכלל זה גוף של מאות מיליונים ואם הוא מפספס בהשקעה של כמה עשרות מיליונים אז זה לא נורא לתשואה הכוללת. משקיעים פרטיים צריכים להבין שזו בהגדרה השקעה מסוכנת. 


התרחבות גלובלית


לאורך השנים, ביונד אויל התקדמה במספר חזיתות לרבות התרחבות בהסכמים לשיווק המוצרים באזורים רבים לרבות מקסיקו, דרום אפריקה, פיליפינים והודו. בארה"ב, נחתם הסכם הפצה עם חברת Latitude, הכולל התחייבות לרכישות בסך 8.3 מיליון דולר במהלך 2025. נשיאת Latitude, לורל איסטמן, שהייתה יועצת בכירה לנשיא דונלד טראמפ, הביעה כוונה להפוך את הפתרון של ביונד אויל לסטנדרט במסעדות, בתי ספר ומתקנים צבאיים בארה"ב.​


ביונד אויל החלה להיסחר בבורסה הקנדית במיזוג לשלד בורסאי, ובהמשך הצטרפה למסחר מעבר לדלפק בארה"ב. אחרי ההנפקה לכלל היא תנסה להגיע לזירה מתקדמת יותר. כך או כך, המבחן הגדול שלה יהיה בשוק המזון - האם הלקוחות יאהבו את הפתרון שלה? להערכת החברה, הטכנולוגיה של ביונד אויל מציעה יתרונות משמעותיים לרבות הפחתה של 50% בעלויות השמן, שיפור איכות המזון ושמירה על הסביבה. צריך להזכיר את הסיכונים ואת הסטטיסטיקה - רוב חברות הפודטק הפסידו למשקיעים כסף רב. השאלה אם ביונד אויל תהיה שונה מהם?​

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחת שיודעת 17/03/2025 10:31
    הגב לתגובה זו
    עם הפחתה בעשרות אחוזים של שמן משומש כלומר הפחתה של טביעת הפחמן.טוב לאדם טוב לסביבה!
  • 3.
    אנונימי 17/03/2025 01:07
    הגב לתגובה זו
    החברה חתמה הסכם עם בורגר קינג 30 א סניפים
  • 2.
    דימטרי 16/03/2025 23:32
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל צריך לחיות בריא ולהפסיק לאכול אוכל כשר ומזיק.
  • דני 17/03/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
    לחור שהגעת מימנו למדינה היהודית
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    מוכרת אולי ב8 מליון דולר כנראה מפסידה ושווה 700 מליון שח. נס פח השמן פרייאר לעומתם.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.