יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)
יונתן אור ביונד אויל (אתר החברה)

המניה הישראלית שעלתה פי 3 מתחילת השנה וכלל ביטוח מאמינה בה

חברה קיבוצית מתחום הפודטק - ביונד אויל מנסה "לטגן בריא" - היא כבר שווה 700 מיליון שקל בבורסה הקנדית - הסיכון גדול, גם הפוטנציאל. 

אביחי טדסה | (5)

מניית חברת הפודטק הישראלית ביונד אויל (Beyond Oil), הממוקמת בקיבוץ יפעת, זינקה מתחילת השנה פי 3 למחיר של 4.2 דולר קנדי. כן, היא נסחרת בבורסה הקנדית בשווי של 700 מיליון שקל ולמרות שתחום הפוד טק מקרטע היא דווקא משכנעת את המשקיעים שהכיוון שלה חיובי עם חוזים למכירות כבר השנה בסכומים מרשימים. זה ייקח זמן ובדרך היא תשרוף כסף, אבל המשקיעים מאמינים כשלאחרונה הצטרפה כלל ביטוח להשקעה - הזרימה 27 מיליון שקל לפי מחיר של 3.5 דולר קנדי אבל קיבלה במקביל גם אופציות כך שהמחיר האפקטיבי נמוך מ-3 דולר - כלומר, כלל הרוויחה כבר ביום הראשון כשעצם ההשקעה שלה המשיכה להזניק את המניה.


החברה, שהוקמה בשנת 2018 על ידי המייסד המשותף יהונתן אור, פיתחה טכנולוגיה ייחודית המאפשרת להפחית את השימוש בשמן בטיגון, לשמור על איכותו ולהפחית את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בשמן חוזר.​ נשמע כמו רעיון גאוני, רק שכמובן שיש הרבה מתחרות בתחום ושכמו כל המצאה יש סיכוי טוב שהיא לא תגיע לשלב היישום. כלל בדקה ומאמינה בהשקעה הזו רק צריך לזכור שכלל זה גוף של מאות מיליונים ואם הוא מפספס בהשקעה של כמה עשרות מיליונים אז זה לא נורא לתשואה הכוללת. משקיעים פרטיים צריכים להבין שזו בהגדרה השקעה מסוכנת. 


התרחבות גלובלית


לאורך השנים, ביונד אויל התקדמה במספר חזיתות לרבות התרחבות בהסכמים לשיווק המוצרים באזורים רבים לרבות מקסיקו, דרום אפריקה, פיליפינים והודו. בארה"ב, נחתם הסכם הפצה עם חברת Latitude, הכולל התחייבות לרכישות בסך 8.3 מיליון דולר במהלך 2025. נשיאת Latitude, לורל איסטמן, שהייתה יועצת בכירה לנשיא דונלד טראמפ, הביעה כוונה להפוך את הפתרון של ביונד אויל לסטנדרט במסעדות, בתי ספר ומתקנים צבאיים בארה"ב.​


ביונד אויל החלה להיסחר בבורסה הקנדית במיזוג לשלד בורסאי, ובהמשך הצטרפה למסחר מעבר לדלפק בארה"ב. אחרי ההנפקה לכלל היא תנסה להגיע לזירה מתקדמת יותר. כך או כך, המבחן הגדול שלה יהיה בשוק המזון - האם הלקוחות יאהבו את הפתרון שלה? להערכת החברה, הטכנולוגיה של ביונד אויל מציעה יתרונות משמעותיים לרבות הפחתה של 50% בעלויות השמן, שיפור איכות המזון ושמירה על הסביבה. צריך להזכיר את הסיכונים ואת הסטטיסטיקה - רוב חברות הפודטק הפסידו למשקיעים כסף רב. השאלה אם ביונד אויל תהיה שונה מהם?​

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחת שיודעת 17/03/2025 10:31
    הגב לתגובה זו
    עם הפחתה בעשרות אחוזים של שמן משומש כלומר הפחתה של טביעת הפחמן.טוב לאדם טוב לסביבה!
  • 3.
    אנונימי 17/03/2025 01:07
    הגב לתגובה זו
    החברה חתמה הסכם עם בורגר קינג 30 א סניפים
  • 2.
    דימטרי 16/03/2025 23:32
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל צריך לחיות בריא ולהפסיק לאכול אוכל כשר ומזיק.
  • דני 17/03/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
    לחור שהגעת מימנו למדינה היהודית
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    מוכרת אולי ב8 מליון דולר כנראה מפסידה ושווה 700 מליון שח. נס פח השמן פרייאר לעומתם.
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.