המשבר הכלכלי במילים פשוטות - ונקווה שהלקח נלמד
ג'ניפר היא בעלת בר במיאמי. כדי להגביר מכירות, היא מחליטה לאפשר ללקוחותיה הנאמנים - רובם אלכוהוליסטים מובטלים - לשתות עכשיו ולשלם אחר כך. היא מקיימת מעקב אחר השתייה על ידי רישום החובות בספר החשבונות (על ידי כך היא מאשרת את הלוואות הלקוחות).
השמועה מתפשטת וכתוצאה מכך זורמים לקוחות רבים אל הבר של ג'ניפר.
ג'ניפר מנצלת את היתרון שיש לה על לקוחותיה, המשוחררים מהחובה לתשלום מיידי, ומעלה את מחירי היין והבירה - המוצרים הנצרכים ביותר.
רמת המכירות שלה עולה באופן משמעותי.
יועץ קשרי לקוחות צעיר ודינאמי בבנק המקומי ? בנק סמירנוף, מזהה את החובות של לקוחות אלה כנכס עתידי בעל ערך רב ומגדיל לג'ניפר את האשראי בבנק.
הוא אינו רואה סיבה לשנות זאת מכיוון שחובות השותים משמשים כערבות.
בנק סמירנוף (הבנק של ג'ניפר) יכול לתת לג'ניפר אשראי מהסיבה הפשוטה, שהפדרל ריזרב בנק (בנק מרכזי פרטי שמדפיס את הכסף עבור ממשלת ארה"ב ונותן הלוואות לבנקים בכל רחבי העולם), נותן הלוואות ואשראי לבנק סמירנוף, כמעט בלי הגבלה.
במטה הנהלת בנק סמירנוף שמחים ובנקאים מומחים מתרגמים נכסים אלה של הלקוחות של ג'ניפר (החובות) לאגרות חוב (אגרת חוב = תעודת התחייבות כספית) "שתייה", אגרות חוב "אלכו" ואגרות חוב "הקאה". בטוחות אלה נסחרות בשווקי העולם. איש אינו מבין מה משמעות ההנפקות וכיצד הן מובטחות. למרות זאת, מכיוון שמחיר הניירות עולה בהתמדה ? יש להם ביקוש רב.
באחד הימים, למרות שהמחירים עדיין עולים, מנהל בכיר בפדרל ריזרב בנק מחליט שהגיע הזמן לדרוש מבנק סמירנוף להחזיר את ההלוואות שניתנו מהפדרל ריזרב בנק לבנק סמירנוף ודורש לקבל את כל ההלוואות במיידי ובמזומן!
בנק סמירנוף לא יכול לשלם את ההלוואות שהוא לקח מהפדרל ריזרב בנק במזומן.
גם ג'ניפר לא יכולה לפרוע חובותיה. ובוודאי שהחייבים (הלקוחות של ג'ניפר) לא יכולים לשלם את החובות שלהם. ג'ניפר אינה יכולה למלא את התחייבותה בנוגע לאשראי שקיבלה מבנק סמירנוף ומכריזה על פשיטת רגל.
אגרות החוב "שתייה" ו"אלכו" צונחות ב- 95%. מצב אגרות החוב "הקאה" טוב יותר ? הן מתייצבות על צניחה של 80% "בלבד".
הספקים של הבר של ג'ניפר, שהעניקו לה תנאי תשלום נוחים והשקיעו באגרות אלה עומדים בפני מצב חדש. ספק היין שלה מכריז על פשיטת רגל. מתחרה משתלט על ספק הבירה שלה.
הפדרל ריזרב בנק מקבל לידיו את עסקיו של כל מי שלא פרע את חובותיו ? את הבר של ג'ניפר, את ספקי האלכוהול השונים, את כל הנכסים של בנק סמירנוף ועוד....
בנק סמירנוף פושט את הרגל. שרי הממשלה מקיימים התייעצות דרמטית סביב השעון עם יועציהם (עובדים לשעבר של הפדרל ריזרב בנק) ומחליטים לתת מענק ממשלתי לבנק סמירנוף "כדי לייצב את המשק והכלכלה."
המימון הנדרש למטרה זו מושג באמצעות מס חדש המוטל על תושבי מיאמי שכלל אינם שותים אלכוהול...
מאת: דני וידיסלבסקי, מרצה ויועץ בכיר. מנכ"ל וידיס & זהר שירותי ניהול בע"מ
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.
אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.
דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.
שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”
