"בריטניה עלולה להזדקק לסיוע ענק מה-IMF. המיתון - אירוע של פעם בחיים"
ג'ורג' סורוס היה בן 13 כשהנאצים פלשו להונגריה. כיהודי הוא נאלץ להסתתר תחת זהות בדויה וחי בנפרד מהוריו. במקום לחוות טראומה מהניסיון המר, סורוס ראה את ילדותו כהרפתקאה. היום, שישים שנה מאוחר יותר, עדיין מרגיש סורוס בסכנה המרחפת, אך הפעם על הכלכלה העולמית.
סורוס התפרסם ברבים לאחר שגרף הון של מיליארד דולר במהלך 'יום רביעי השחור' במהלכו ביצע שורטים על הפאונד הבריטי. בזכות התחכום שלו בשוק המט"ח הוא הרוויח את הכינוי: "האיש ששבר את הבנק המרכזי באנגליה". בשנה שעברה גרף סורוס עוד 1.1 מיליארד דולר על ידי כך שחזה את משבר האשראי, כמעט בצורה מושלמת. "אני מומחה במשברים", אומר סורוס.
סורוס פוחד פחד מוות מתמתיקה והוא ידוע כפילוסוף כלכלי. הספר האחרון של סורוס עוסק בהתרסקות שוקי המניות ב-2008 ונחשב לרב מכר עולמי. מאז 1944 מאמין סורוס בה שהוא מכנה "רפלקסיביות" -הרעיון שבו אנשים מבססים את ההחלטות שלהם על התפישה של הסיטואציה, במקום על המציאות עצמה.
הוא מיישם את הגישה הזאת גם על השקעות וגם על פוליטיקה: המומחיות של סורוס היא בלחזות את הרגעים של השינוי על ידי זיהוי 'הצומת' שבין התפישה למציאות.
בזמן שכולם סבורים כי השווקים יתקנו את עצמם באופן אוטומטי, האמין סורוס לאורך כל ההתרחשויות כי אנחנו עומדים בפני מיתון קשה. היום אומר סורוס לטיימס הלונדוני כי בריטניה תזדקק לסיוע ענק מקרן המטבע העולמית. ומדגיש שהכלכלה הבריטית פגיעה מאוד למשבר האשראי.
סימני אזהרה בבריטניה
המשקיע המוערך אמר את הדברים רק יום לאחר שהממשל הבריטי נכשל בגיוס אג"ח, בפעם הראשונה מזה 14 שנה. המשקיע האגדי רואה בכך פעמוני אזהרה לגבי היכולת של בריטניה לממן את החוב התופח שלה - ואומר כי גורדון בראון יאלץ 'להתחנן' למיליארדי דולרים של סיוע בינלאומי.
"כאשר המערכת הבנקאית גדולה יותר מהכלכלה אז ישנה בעיה... בריטניה תתקשה לבדה לבלוע את כל החוב של המערכת הבנקאית", אמר סורוס. כשנשאל באשר לסיכויים שבריטניה תאלץ לבקש עזרה מקרן המטבע אמר כי אם המערכת הבנקאית תמשיך להתמוטט זאת אפשרות. בשלב הזה הדגיש כי הסבירות נמוכה.
הסיכוי האחרון
יותר מכך, מזהיר סורוס שהפגישה הבאה של ראשי ה-G20 שתערך בשבוע הבא בלונדון, היא הסיכוי האחרון בכדי להימנע משפל כלכלי עמוק שעלול להיות גרוע מזה של 1930.
אבל סורוס לא מביע אופטימיות כלל באשר לפגישת ה-G20, ומאמין שהיא תנחל כישלון היות ויש דעות רבות בקרב היושבים לשולחן הדיונים. המחיר עלול להיות שנים של דיכוי כלכלי, שהיו גרועים יותר מהשפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30. "זה מצב של להיות או לחדול", הוסיף.
אירוע של פעם בחיים

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.