אי אפשר לברוח מהמיתון: ירידה בייצוא, בפדיון המסחר והשירותים, בייצור ובתעסוקה
האינדיקאטורים הכלכליים לנובמבר 2008 עד ינואר 2009 מצביעים על ירידה בייצוא הסחורות, בייבוא חומרי גלם, בפדיון ענפי המסחר והשירותים ובייצור התעשייתי ועל ירידה בתעסוקה במשק, לעומת זאת עלה מספר לינות התיירים במלונות- כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
יצוא הסחורות (למעט יהלומים, אוניות ומטוסים) ירד ב-6.4% בחישוב רבעוני (23.3% בחישוב שנתי) בחודשים נובמבר 2008 עד ינואר 2009, בהמשך לירידה של22.4% בחישוב שנתי בשלושת החודשים הקודמים.
הייצוא התעשייתי ירד בתקופה זו בשיעור דומה לכלל יצוא הסחורות, ב-6.4% בחישוב רבעוני (23.6% בחישוב שנתי). מדד פדיון המסחר הקמעוני, שהוא אינדיקאטור לביקושים בשוק המקומי, ירד בחודשים נובמבר דצמבר 2008 ב-2.0% בהמשך לירידה של 4.8% בחודשיים הקודמים.
מכירות רשתות השיווק (שהן שליש מפדיון המסחר הקמעוני), עלו בנובמבר 2008 עד ינואר 2009 ב-6.0% ,לעומת ירידה של 0.6% בשלושת החודשים הקודמים. מדד המכירות של רשתות המזון עלה ב-%1.6, לאחר עלייה של 2.8% בשלושת החודשים הקודמים.
לעומת זאת, סך הרכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי עלה בחודשים נובמבר 2008 עד ינואר 2009 ב-4.5%, זאת בהמשך לעלייה של 1.2% בשלושת החודשים האחרונים.
מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים (לפי נתוני מע"מ) ירד ב-8.4% בנובמבר-דצמבר 2008 בהמשך לירידה של 11.4% בחודשיים הקודמים.הירידה הבולטת ביותר נרשמה בפדיון ענף שירותים אישיים ואחרים (13.7%). לעומתו, פדיון ענף שירותי בריאות, רווחה וסעד עלה ב-1.3%.
מדד הייצור התעשייתי ירד בחודשים נובמבר עד דצמבר 2008 ב-0.9%, בהמשך לירידה של 5.5% בחודשיים הקודמים. מפירוט הנתונים לפי עוצמה טכנולוגית ניתן לראות כי ייצור תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית ירד בחודשים אלו ב-19.6%. לעומת זאת עלה ייצור תעשיות טכנולוגיה עילית ב-11.5%.
מספר לינות התיירים במלונות התיירות עלה בנובמבר 2008 עד ינואר 2009 ב-9.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.9% בחישוב רבעוני ( 25.9% בחישוב שנתי) בשלושת החודשים הקודמים. כמו כן עלה מספר לינות הישראלים בבתי מלון בנובמבר 2008 ?ינואר 2009 ב-2.6%, לעומת ירידה של 0.1% בשלושת החודשים הקודמים.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
כפי שניתן לראות, תנובה היא גורילה ענקית בתחום הזה, היא משאירה שאריות לשטראוס שלמרות גודלה היא שישית בערך מתנובה. זה מעיד על חסמים, זה מעיד על שוק לא תחרותי.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
נתון נוסף שהציג סמוטריץ' על מחייר הגבינות הצהובות מראה פער לא נתפס בין גבינה מיובאת לגבינה מקומית, כמעט פי 3:
