חוזה שכירות בסינמה סיטי בראשל"צ: טויס אר אס תשכור מגזית 1800 מ"ר ל-10 שנים
חברת גזית ישראל, החברה הבת של גזית גלוב, מדווחת על השכרת 1800 מ"ר במתחם הסינמה סיטי המתוכנן בראשון לציון, לחברת טויס אר אס. השטחים ישתרעו על שתי קומות המסחר במרכז והסכם השכירות כולל האופציות הוא ל-10 שנים.מגזית ישראל נמסר כי דמי השכירות במתחם לחנויות הגדולות נעים בין 60-90 דולר למ"ר.
מרכז G סינמה סיטי, שיזמיו הם גזית ישראל וניאו לינאו סינמה, ישתרע על שטח של כ-22 אלף מ"ר ויהיה פתוח 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. המרכז ישלב חווית קולנוע עם שפע מקומות בילוי, מפגש ואוכל. מתחם הקולנועים ישתרע על 10,000 מ"ר ויכלול 21 אולמות קולנוע חדישים, והחלק המסחרי ישתרע על שתי קומות בשטח כ-12,000 מ"ר.
G סינמה סיטי עתיד להיפתח בספטמבר 2009 בהשקעה כוללת של 200 מיליון שקלים. "אני מברך את רשת טויס אר אס על כניסתה ל-G סינמה סיטי. מבחינתנו חנות דגל של רשת טויס אר אס מהווה עוגן משמעותי ומרכזי במתחם. כניסתה של טויס אר אס למרכז מהווה חיבור טבעי לקונספט הכולל של המרכז", אמר רונן אשכנזי, מנכ"ל גזית גלוב ישראל.
המתחם יוקם בצומת הרחובות משה דיין ואברהם בר, במערב ראשון לציון סמוך לאיילון ולכביש 4, על קרקע בשטח של כ-17 דונם. G סינמה נמצא בסמיכות לשני מרכזי G נוספים של גזית גלוב ישראל G ONE ו- G TWO
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
