הפיננסים במז' אירופה לא באופנה: אלביט הדמיה מבטלת מיזם ביטוחי משותף עם כלל ביטוח
חברת אלביט הדמיה, הנמצאת בשליטת מוטי זיסר, הודיעה הבוקר כי החליטה שלא להאריך את תקופת הביניים להשגת אישורים רגולאטורים לקראת הקמת פעילות ביטוחית במזרח אירופה. מדובר בביטול מיזם משותף בין כלל ביטוח ואלביט הדמיה, עליו הוסכם בסוף יוני 2008, לייסוד פעילות ביטוחית משותפת במזרח אירופה. על פי ההסכם, הוחלט שכלל ביטוח תקצה לאלביט 50% ממניות CIE, שהינה חברת החזקות הרשומה בהולנד ובאמצעותה מנוהלות פעילויות הביטוח של כלל במזרח אירופה. בתמורה הייתה אמורה אלביט הדמיה לשלם לכלל ביטוח 17.7 מיליון דולר. החברות תכננו שהמיזם המשותף ישקיע בפיתוח עסקי ביטוח לכל סוגיו, בין היתר על יד השבחת חברת הביטוח "כלל רומניה" וכן באמצעות רכישה או הקמה של חברות בתחומי הביטוח במדינות נוספות. העסקה תוכננה להתבצע בשני שלבים: שלב ראשון בו תעמיד אלביט ל-CIE הלוואה בסך של 6 מיליון דולר תמורת שטר חוב, ושלב שני בו יומר שטר החוב למניות רגילות של חברת CIE, ואלביט תעביר לה סכום נוסף בסך של כ-11.7 מיליון דולר. העסקה תוכננה בשלבים מכיוון שנדרשו מספר אישורים רגולטורים כתנאים מוקדמים להשלמת העסקה. "לאור התארכותו של ההליך לקראת קבלת אישורים רגולאטורים מעבר לזמן שהוקצב לכך, החליטה החברה שלא להאריך את תקופת הביניים להשגת אישורים אלו וכתוצאה מכך, להביא לסיומה את העסקה להקמת הפעילות הביטוחית במזרח אירופה", ציין שמעון יצחקי, מנכ"ל אלביט הדמיה. עוד ציין יצחקי: "בנוסף, לאור המצב השורר בשווקים וחוסר הוודאות שאופף את תחום הפיננסים בעולם, אנו לא מוצאים לנכון להאריך את תקופת הביניים לסגירת העסקה דווקא בעיתוי זה. הקבוצה, על כל כל זרועותיה, תמשיך בפיתוח פעילות הליבה שלה, תוך בחינת הזדמנויות עסקיות אשר יביאו להשאת רווחי בעלי מניותיה." מכלל ביטוח נמסר בתגובה, כי היא מבקשת להדגיש שכלל רומניה ממשיכה בפעילותה כרגיל, כפי שעשתה עד היום. כמו כן, החברה בוחנת התייחסותה להודעת אלביט.
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -1.21% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
שי אהרונוביץ הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.
